שאלה:
שלום רב, יש לי כמה שאלות 1.האם כל יהודי צריך לדעת את כל התלמוד בבלי וירושלמי? 2.האם לא מספיק ללמוד הלכות פסוקות מהשולחן ערוך?3. שמעתי שללמוד גמרא עם רש"י ותוספות זה חיוב כמו להניח תפילין האם זה נכון?אם אפשר מקורות לכל שאלה תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
כפי שהשבתי לך בבוקר מוטל על האדם לפעול להשיג כמה שיותר בלימוד התורה לפי כוחו, שכלו מצבו הכללי והמשפחתי וכו', ולכן יש חיוב ללמוד גם גמרא ומדרשים אף מה שאינו נוגע למעשה, אבל בלי לחץ רק מתוך שמחה וטוב לבב. ההגדרה "כמו להניח תפילין" מפחידה קצת… אמת שזה חיוב אבל החיוב הוא יותר כללי, שאדם חייב לעשות כל יום מה ישוכל כדי להשיג עוד בלימוד התורה, אבל זה אינו חיוב על פעולה מסוימת שניתן לומר הנה כרגע ביטל עשה… לכן רק בשמחה ובנעימות, חשוב לזכור במיוחד בחור צעיר בגילך שזה מקרוב בא… תפסת מרובה לא תפסת, תעשה כל שתוכל אבל רק מה שאתה מרגיש שלא מכביד עליך יותר מידי וגורם לחשק שלך להחלש. והכי חשוב עשה לך רב שייעץ לך כיצד להתקדם וילווה אותך!!!
חנוכה שמח!
מקורות:
שולחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה פרק א
האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולה ואם אינו מוצא בחנם אף על פי שהוא בעצמו אינו יכול ללמדו ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה.
דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות.
וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:
סעיף ה
ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבעל פה כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו' כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכן המדרשים שנתגלו לנו.
רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועל ידי זה יתחדשו ג"כ חידושי הלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכה לזה אחר שגמר תחלה כל התורה שבעל פה המסורה לנו ונגלות לעין כל כמו שאמרו חכמים ליגמר אינש והדר ליסבר שהוא עיון בעומק הטעמים וכמו שיתבאר:
