שאלה:
שלום לכבוד הרבנים!
מצאתי בספר את הגירסה הבאה:
"וכמארז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה ואף כי הלמוד שלא לשמה גם הוא חלי כבד ורע ומר בלמוד שלא לשמה הנה האדם מחליף יצר ביצר, ובכ"ז הותר לנו לעשות חליפין אלו כמו שהותר לרופא לעשות כן בחוליי הגוף".
שאלתי היא: איך כבוד הרב מגדיר בהסבר מפורט מהו לימוד וקיום מצות שלא לשמה?
בתודה מראש!
תשובה:
שלום וברכה
אינני מכיר את הציטוט המדוייק שהכרת, אבל ידועים דברי חז"ל, "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". ומבואר שהתכלית כמובן היא כ=קיום המצוות לשמה, אבל גם כשאתה עושה זאת שלא לשמה יש בכך מעלה גדולה, שכן בסופו של דבק אתה דבק בה' ובתורתו, ומעלה גדולה זו היא שתביא אותך בעז"ה למעלות גדולות יותר עד התכלית שהיא קיום המצוות ולימוד התורה לשמה ממש בלי שום טובת הנאה גשמית או רוחנית. כלומר, עבודת ה' היא סולם ואי אפשר לקפוץ מדרגות… מתחילים במדרגה הנמוכה וממנה מטפסים עוד ועוד.
הלימוד שלא לשמה גם הוא יש בו מדרגות שונות, המדרגה הנמוכה שהלימוד נעשה בשביל כסף או כבוד, כמו ילדים שמקבלים פרס על לימודם [ואעפ"כ גם זה חשוב כדברי הרמב"ם הידועים בהקדמה לפירושו למשניות], למעלה מזה אדם שלומד כדי לזכות לפרס בעולם הבא, זה עדיין שלא לשמה. וצריך לזכור שגם באלו יש מדרגות שונות, יש אדם שדרוך כמו קפיץ, ברגע שנגמר השיעור שעליו הוא מקבל פרס כספי וכדומה, הוט טס החוצה, ויש אדם שהפרס אמנם דירבן אותו לבוא, אבל למעשה הוא גם נותן קצת משלו, וכו' וכו'.
נדיר בזמנינו למצוא אדם שהצליח לטפס למדרגת תורה לשמה לגמרי.
מי יתן ונזכה כולנו!
