לתרומות לחץ כאן

כמה הלכות בשילוח הקן

שאלה:

שלום כבוד הרב
מרן כתב בשולחן ערוך
סימן רצב – כמה דינים משלוח הקן
מה ההבדל בין קן המזומן אצלו לבין בורות ובפרדס בסוף הסעיף?
מה זאת אומרת מזומן?

בסעיף ו כתב מרן ישלחנה ופטור ממלקות כי אפשר לכפר על ביטול העשה
מכאן שמרן סובר שעל ביטול עשה לוקה וראיה מסעיף ח שכתב "הרי זה משלח ואם לא שילח פטור" – משמע שבשאר המקרים שלא שילח חייב מלקות

ולא מסתדר לי כי ראיתי שבספרים אחרים כתוב שלא חייב מלקות על ביטול עשה אלא שרק הפסיד את שכרו

בסעיף ה כתב הבאר היטב מלשון הט"ז שקשה לו אפשר לפרש את הקושיה שלו למה במקרה שהאמא פרחה למה החצר לא קנתה? אפשר לפרש שהחצר קונה (והאדם פטור משילוח) רק שהוגבהה מעל הביצים כמו סעיף ב ע"י אדם!! אבל ע"י עצמה לא קנתה החצר… נראה לי שאני מסלף את דברי הראשונים

מה כוונת מרן בסעיף י שחט מקצת סימני האפרוחים

סליחה על כל השאלות האלה
תזכה למצוות

תשובה:

שלום רב

  1. מזומן הכוונה מקומות משומרים שמציאה הנכנסת לשם נקנית בקנין חצר לבעל הבית. שילוח הקן מתקיים רק בקן שהוא הפקר.
  2. כאשר אדם מתעלם מהקן הוא מבטל עשה, אבל כשהוא לוקח את הבנים בלי לשלח הוא עובר גם בלא תעשה של "לא תיקח האם על הבנים", ולאו זה מן הדין ללקות הלאו אלא שהוא ניתן לתיקון כמו הלאו של גזילה.
  3. קנין החצר אינו קשור לאם, כל מציאה שנכנסת לחצר נקנית לבעלים.
  4. הקנה והושט נקראים סימנים, מוות נחשב כאשר סימן וחצי נשחטו, כאשר רק מקצת מהסימנים נשחטו הם עדיין בחיים ושי בהם מצות שילוח הקן.

יום נעים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל