לתרומות לחץ כאן

חתונה בר"ח אייר

שאלה:

בס”ד
שלום,
הוזמנתי לחתונה ברביעי בערב (רח אייר)
האם מצד ספירת העומר, מותר לי להשתתף בה?

תשובה:

שלום רב,

אם הדבר כרוך באי נעימות אתה יכול להשתתף בחתונות הללו.

עי’ בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”א סי’ קנט) שביאר כי האיסור להתחתן בימי ספירת העומר הוא על החתן והכלה, ולא על שאר המשתתפים, ולכן הנוהגים אבלות בימים מסויימים מותר להם להשתתף בחתונה שהחתן והכלה אינם נוהגים אבלות, לדוגמא, מיום ל”ד בעומר שהספרדים נוהגים להתחתן בימים אלו, מותר לאשכנזים שאינם נוהגים להתחתן להשתתף בחתונתם.

עוד הוסיף שם באגר”מ (ד”ה והנה החת”ס) “ומשמע שאף בעבר ונשא (=באיסור) שרשאים הקרואים לשמח עמו דהא איתא בש”ע סעי’ א’ שאם קפץ וכנס שאין עונשין אותו ואם יהיה אסור לילך אל הסעודות ולשמחו אין לך עונש גדול מזה”. אולם בספר הליכות שלמה פסירת העומר (פי”א אות יט) גם כתב שמותר לאשכנזים להשתתף בחתונתם של ספרדים לאחר ל”ד בעומר, אולם בהערה 70 הובא בשם הגרש”ז אוירבך שאם בחור היה מתחתן בזמן האסור, ובדאי הוא לא היה מניח לחברים להשתתף בשמחתו. אבל לא ברור שזה מעיקר הדין, ואפשר שהנאמר הוא רק כדי לחדד את ההבדל בין נישואין באיסור לבין נישואין בזמן שלחתן והכלה מותר.

בנוסף, צריכים לדעת שאין כל איסור על החתן והכלה להתחתן בתאריכים הללו. במשנה ברורה מבואר שאדם יכול לבחור לעצמו איזה 33 ימי אבלות הוא שומר בספירת העומר האם מפסח עד ל”ג בעומד כפי שרוב הציבור בארץ נוהג, או מר”ח עד שבועות שכך נוהגים הרבה מהציבור בחו”ל. לכן לכאורה הם יכולים לנהוג כפי המנהג שהאבלות היא מר”ח.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. לכבוד הרבנים שליט"א

    לא ראיתי במ"ב שיכול לבחור לעצמו, רק שיש בזה מנהגים שונים יש שבחרו להם וכו' ואם יש לאחד מנהג אחד מאבותיו אינו במשמע שיכול לשנות מנהגו

  2. ראה בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' צה):

    "הנה באחד שנוהג דיני ימי הספירה מר"ח אייר עד ימי ההגבלה וצריך להיות על חתונה באור לר"ח סיון, אם מותר להסתפר לכבוד החתונה אחר מעריב שכבר הוא ר"ח. הנה אם היה יודע בתחלת הספירה שיצטרך להיות על חתונה בר"ח סיון היה יכול בשנה זו לשנות מנהגו, על המנהג האחר לאסור מאחר אסרו חג פסח עד ר"ח אייר ולהסתפר בשני הימים של ר"ח אייר ובל"ג בעומר ולאסור בשאר ימי אייר ולהתיר מר"ח סיון ואילך, שהרי יהיו ל"ג יום באיסור תספורת כדבארתי בספרי אגרות משה על או"ח סימן קנ"ט שאין איסור שינוי מנהג מהמנהג דמר"ח אייר עד ימי ההגבלה, כיון שבתרוייהו יש מספר הל"ג יום, דשני המנהגים הם נחשבים למנהג אחד לאסור מספר ל"ג יום".

  3. כן דעת האג"מ וכותב על זה (בסי' קנ"ט) שהוא דבר חדש. ובח"ס סי' קמ"ב לא משמע כן (דלא כמו שראיתי מביאים את דברי הח"ס שיכול לבחור שנה אחת כמנהג זה ובשנה אחרת כמנהג אחר) רק כתב שבעיר אחת אין תרתי דסתרי ויכול אחד מבני העיר לינשא בשנה אחת לפני ר"ח אייר ובשנה אחרת אדם "אחר" אחרי ל"ג בעומר דרק באדם אחד הוי תרתי דסתרי עיי"ש. וכנראה לא נקט כדברי האג"מ

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל