שלום רב
אימי נפטרה בין השמשות בין כ לכ"א (אלול). לפי נוסח אשכנז ובהתבסס באגרות משה יו”ד חלק ג’ סי’ קע”ט וסברתו שביום הראשון אולי היה חי וביום השני ודאי היה מת, עד איזה יום אומרים קדיש בשנת האבלות? עד וכולל י"ט תמוז או עד וכולל כ תמוז? אשמח עם תנמק. תודה
תשובה:
שלום רב,
באות א' שם דן במחלוקת הט"ז והש"ך במקרה שאין יודעים מתי הוא מת שלדעת הט"ז לא אומרים חזקת חי שמת עכשיו, (או בתוך שלושים), משום שודאי מת לפניך, וכל אדם עומד למות ומשום כך אין זה כמו חזקת מקוה שחסר לפניך. ולדעת הש"ך אומרים חזקת חי. אלא שכל זה אינו מועיל באופן שהוא נלד או נפטר בבין השמשות, משום ששעת הפטירה ידועה לגמרי, אלא שאין יודעים אם זה כ' באלולאו כ"א אלול, ולצורך כך החזקה לעולם לא תוכל להשפיע. לכן אומר האגרות משה שנקבע את היארצייט לפי הזמן המאוחר משום שאז ודאי הוא מת וראוי. ואולי ניתן להוסיף שלגבי י"א חודש, ודאי שעדיף יותר לפי הזמן המאוחר יותר. משום שהנידון באגרות משה הוא מה נחשב ליארצייט. אולם י"א חודש אינו הלכה קבועה שאסור לומר קדיש לאחר י"א חודש. אדרבה, לכאורה כל יום שהוא אומר קדיש על אביו עדיף, אלא שהמנהג שמפסיקים לאחר י"א חודש הוא שאנו רוצים להראות שאין דינו קשה שהוא צריך לקדיש כל השנה, לכן, אם לכל היותר אמר עוד יום יקדיש אין בכך כלום, בפרט שמחשבים את היארצייט לפי התאריך המאוחר יותר.
