ברירה בשני מיני מאכל בשבת

רבני בית ההוראה
י"א אדר א' ה'תשע"ו

בשו”ע סי’ שי”ט סע’ ג’ כתב שבשני מיני אוכלים יש בורר והרמ”א הוסיף שיברור דוקא זה שרוצה ומניח השני וביה”ל הבין שהמחבר אפשר שדעתו שמותר לברור אותו שאינו רוצה כעת וישאר זה המין שחפץ בו
לא מצאתי חבר למשנ”ב בזה כפי מה שראיתי כולם סוברים בדעת השו”ע כפשטו ואף הפוסקים שנצמדים תמיד לשו”ע אפ’ כנגד אלף פוסקים לא ציינו כן.

איך שיהיה מפני מה הדברים הנ”ל שבשני מיני אוכל אסור לברור זהש אינו רוצה בו כגון סלט מלפפון ועגבניה שאסור להוציא את מה שאינו חפץ למרות שרוב העולם אוכלים את הסלט כמות שהוא וזה נראה סותר לסע’ י’ שמותר לסנן בסודר יין עכור מעט שנשתה לרוב בני אדם כי אין בו תיקון כ”כ. ולכאורה הוא מסננו כי לו עצמו חשוב שיהיה מסונן והוא מהאנשים המעטים שלא שותים את היין כך אם כן לפי זה היה צריך לאסור זאת כבסע’ ג’
הדין הנ”ל קשה לי מאוד ואשמח מאוד שתפקחו את עיני בדבר

תשובה:

שלום רב

אינני יודע למי בדיוק כוונתך, איך שלא יהיה הביאור הלכה אינו יחיד בבדר, וכדבריו נקטו האגלי טל בתחילת מלאכת זורה והראש יוסף בסוגית הגמרא בשבת שם. רק נדגיש שאין כוונת הביאור הלכה שאיסור בורר אינו קיים בשני מיני אוכלין! ההפרדה ודאי אסורה, אלא שאין כאן פסולת, ולכן אם הברירה נעית לאלתר היא מותרת, ולא משנה איזה מין הוא מוציא.

ההבדל בין שני מיני אוכלין ליין עכור הוא פשוט, יין עכור נחשב דבר אחד, וברירה לעולם היא בין שני דברים, ואילו סלט ירקות הוא לעולם שני מינים, גם אם אתה יכול לאוכלם ואפילו שמח בכך. סינון יין עכור הוא כמו הפרדה בין שני אפונים או שתי חתיכות תפוחי אדמה.

6 תגובות

    יהודה:

    ישר כח לכבוד הרב.
    אחר שקראתי את הדברים בשימת הלב עדיין לא התיישבתי בדבר שכן הרמ”א כותב שם שגם בהפרדת הקיסמין הדקים שביין אין משום בורר ובזה בודאי כבודו מסכים שהם שני מינים שונים.
    תודה רבה.

    רבני בית ההוראה:

    בהחלט לא. כיון ששם הקיסמים הם בעצם ליכלוך, והיין ניתן לשתייה עם הליכלוך יחד, אין להם כל חשיבות והם נחשבים חלק מהיין.

    יהודה:

    שאלה נוספת לגבי בגמ’ (קלט:) דתניא רשב”ג אומר טורד אדם חבית של יין ושמריה ונותן לתוך המשמרת בשבת והעמידו זעירי בבין הגתות ופרש”י כיון שרוב העולם שותים אותם כך אין כאן תיקון משמע דהשמרים והיין שני מינים הם שאל”כ מה לי בבין הגתות בלאו הכי אינו בורר אלא קמ”ל דאע”ג דהוא ב’ מינים כיון שקוב העולם שותה אותו כמות שהוא אין כאן תיקון ומותר
    וא”כ לענין סלאט מלפפונים ועגבניות שרוב העולם אוכלים אותם ביחד אם אחד ירצה להפרידם לכאורה מותר?

    רבני בית ההוראה:

    כוונתי היתה, שכאשר הנושא הוא ליכלוך שמעורב ביין, אז יש חילוק, שאם העולם שותים כך, אין לליכלוך חשיבות והכל נחשב כדבר אחד והליכלוך כמי שאינו והוא בטל ביין, ואם לא שותים כך, יש לפסולת חשיבות ויש כאן איסור בורר. אבל בשני מיני מאכל, יש כאן באמת שני מינים, ואין למנהג הבריות בקשר לכך שום משמעות, ולכן בכל מקרה יש כאן חשש בורר.

    יהודה:

    ישר כח לכבוד הרב אכן אחר ההסבר הדברים מתיישבים היטב. אשמח לדעת שם הרב המשיב על מנת שאוכל לומר הדברים בשם אומרם (אנחנו מסכמים את הנושא).

    רבני בית ההוראה:

    שמי ירוחם ארלנגר. יום נעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *