בחור בר מצוה צעיר הכין בשבת חבילת ממתקים לחביריו שיפגוש בימי השבוע בישיבה, מממתקי השבת, אחרי עשותו זאת נזכר באיחור שהרי זה מכין משבת לחול ובא לשאול מה יעשה,
א) האם די שיחזיר הממתקים למגירה?
ב) או אולי מוטב שישתמש בחבילה זו בשבת, ויחלקה לילדים המצויים לידו בשבת ואז יוצא שלא הכין לחול אלא לשבת.
והגם שנראה שאפשרות השניה טובה יותר, אבל האם גם הראשונה מספקת?
ועוד אם תאמר דוקא השניה מועילה, במה הועיל? הן בעת שאסף והכניס לחבילה את הממתקים כיוון להכין לחול, וכבר עבר על מכין, אז מה הועיל שאח"כ השתמש לשבת ולא לחול?
ואם אכן לא הועיל, אז כיצד מפורסם ספור על אשת ת"ח גדול שכדי שלא יכשל בבורר, אכלה את הפסולת שנבררה ובכך החשיבה אותה לאוכל, ואם כן בדיעבד לא היה זה בורר, כי אוכל מתוך פסולת מותר?
תודה שבוע טוב
תשובה:
שלום רב
אכן נראה שיש במעשה זה איסור של מכין משבת לחול. לגבי התיקון של המעשה, אף שכדבריך אחרי שהכין לא שייך להתיר את המעשה למפרע מכל מקום יש בזה תועלת, כיון שבאיסור הכנה יש גם ענין שאפילו באופנים שהתירו להכין משבת ליום שלאחריו כגון מעשה קל לצורך יום טוב שאחר השבת [הוצאת יין מהמרתף שהזכיר החיי אדם והובא במשנה ברורה], יש ענין שלא יהיה הדבר ניכר לרואים ויעשה זאת בעוד היום גדול, שנראה שעושה לצורך השבת. לכן גם כאן תיקון כל שהוא יש בכך שעל ידי שמחלק לילדים אחרים נראה הדבר כאילו עשה זאת לצורך השבת.
מקורות:
ראה חיי אדם סי' קנג סעי' ו.
ברכות מזל טוב!
