האם לקלף זה נק' בורר. הנושא ממש לא ברור אצלי
תשובה:
שלום רב
קילוף נחשב פעולה של ברירה, ולכן אסור לקלף פירות או ביצים אלא בסמוך לסעודה [אחד מתנאי הברירה הוא שתהיה לאלתר], כמו כן אסור לעשות זאת בכלי המיוחד לברירה כמו קולפן ירקות. אלא שכאן יש חידוש, שאף על פי שבדרך כלל אסור להוציא את הפסולת מהאוכל אלא את האוכל מהפסולת, כאן שלא ניתן לעשות באופן כזה התירו לקלוף, והטעם לכך הוא משום שבסיטואציה זו נחשבת הברירה של הפסולת מהאוכל כדרך אכילה ולא כדרך אלו הבוררים לאוצר.
האגלי טל (מלאכת בורר הלכה ו). פסק דאותן פירות וירקות 'שרוב העולם' אוכלין אותן עם קליפתן אין בקילופן משום בורר כלל ומותר לקלפן 'אפילו בכלי המיוחדת לקילוף' ואפילו לאכול לאחר זמן. ולפ"ז לאלו הפירות מותר גם להשתמש לקולפם בשיילע"ר.
וכן פסקו להלכה בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג רסז וח"ד צד) ובעל שערים מצויינים בהלכה (סימן פ קו"א סקכ"ד) כתב וז"ל: נראה דמותר להשתמש לקליפת תפוחים מגרדת שגורדין תפוחי אדמה 'דשם סכין עליו' אלא דיש לו שם לוואי, וליכא בזה משום עובדין דחול. ועיי"ש בס"ק מ"ו דבשיילע"ר לאותן פירות שמותר לקולפן היות ואי אפשר לבוא לידי איסור דאורייתא ואין בו טירחא ע"כ גם עובדן דחול ליכא ומותר.
ובשו"ת באר משה (דעברעצין) נמצא עוד צד היתר גמור דדעתו שם כמובא בשד"ח (מערכה הב' אות לב) דלא הוי בורר בדבר הדבוק לחבירו, ודלא כהמג"א בתפוחים, והסברא הוא דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי ולפ"ז אין כאן שום שאלת בורר בקליפת פירות עכ"פ אותו קליפה הראוי לאכילה.
ובשו"ת נשמת שבת סימן קי"ח כתב גם כן להתיר משני טעמים א- דמאחר שקליפתן נאכל ככה עם הפרי לרוב בני אדם לא נחשב כפסולת ולא נחשב כבורר, ב- אם השיילע"ר דרכו לחתוך עמו גם קצת בשר מן הפרי ובכה"ג לא שייך בורר ע"כ בצירוף שניהם יש להתיר.
ובקצות השלחן סי' כ"ה בקמ"ב כתב דלשיטת המג"א מעט האוכל של התפוח הנמשך עם הקליפה בטל לגבי הקליפה כיון שכן הדרך תמיד להסיר הקליפה עם מקצת מהתפוח ואינו מתיר מחמת טעם זה.
והנה טעם האוסרים הוא א- להחמיר כשיטת המג"א דתפוחים כל שנוטל הקליפה דין פסולת יש לו ושייך בורר בזה וכן ה"ה לשאר פירות, ב- משום עובדין דחול הואיל והכלי מיוחד למלאכה זו . עיין שו"ת מחזה אליהו (פאלק, מגייטסעהד סימן נא) שמחמיר מאד ולדעתו יש כאן חשש איסור דאורייתא [בפירות שאין דרכן לאכול אם קולפן לאכול לאלתר] ומחמיר שלא להשתמש בו כלל, דרק כלי שיש לו גם שאר תשמישים כמו סכין דלבד לברור בו גם חותכים האוכל ע"כ השתמשותו דרך אכילה הוא ומותר, לא כן שיילע"ר שהוא כלי מיוחד לבורר והוא כלי אומנות לברירה ולעולם אין היתר להשתמש עם כלי המיוחד למלאכת ברירה, ושיילע"ר אין לו שום השתמשות אחרת ע"כ דומה לגמרי לנפה וכברה ואפילו לאכול לאלתר אסור, ועוד דאין זו דרך אכילה המבואר לעיל דמותר בשעת אכילה דאין הדרך להשתמש בשיילע"ר בשעת אכילה כלל. ומקור גדול לדבריו מצינו במשנ"ב סימן שכא סקמ"ד.
אבל אותן פירות וכל דבר שאין אוכלין אותן בקליפתן כשומים ובצלים כתב באגלי טל דהקולפן להניח, או אפילו לאלתר 'בכלי המיוחד לכך' חייב משום בורר.
השאר תגובה