א. מהן השיטות בשיעור מיל (בשעה"צ כתב שהדיעה המחמירה היא של ר"א ממיץ 24 דקות)
ב. מדוע לא מספיק דקה לפני השקיעה לתוספת שבת אלא המינימום זה 2 דקות?
ג. מדוע לא נוהגים לחשב את תוספת שבת (חצי שעה או עשרים דקות) בדקות זמניות?
ד. האם נכון שרק למאן דאמר שמחשבים שעות זמניות מעלה"ש עד ציה"כ נמצא שהשעות זמניות של ר"ת שונה משל הגאונים ואכ גם הפלג שלו שונה אך למ"ד שמחשבים
מזריחה עד שקיעה, א"כ יתכן שהשעות זמניות של ר"ת והגאונים שווה וא"כ גם לגבי הפלג?
יישר כח
תשובה:
שלום רב
1. בשיעור מיל מצינו 3 דעות מרכזיות: יש סוברים שהוא 18 דק' וכך העיקר לדינא, ויש סוברים שהוא 22.5 דק', והשיטה המחמירה הנהוגה לגבי מצות קריאת שמע שהיא מדאורייתא, היא 24 דק'. לפי שיטה זו, ניתן לקרוא קריאת שמע 18 דק' לאחר השקיעה – כעבור ג' רבעי מיל. הרחבה רבה על כך ראה בשדי חמד כללים מערכת ב סי' ב.
2. מדברי המשנה ברורה בסי' רסא נראה שיש לפרוש ממלאכה רבע שעה לפני השקיעה, ולא מספיק 2 דק', עכ"פ הכלל בזה הוא שלכתחילה צריך תוספת הניכרת ולא די בכל שהוא לבד. כמו צריך לדעת שיש כמה סיבות לכך שראוי להקדים את כניסת השבת לפחות 20 דק' לפני השקיעה, שכן לדעת היראים זמן בין השמשות הוא ב18 דק' שלפני השקיעה ולא באלו שלאחריה, ובב"ח סי' רסא כתב שיש לחוש לדבריו לכתחילה. כמו כן, יש דעות שכאשר יש הרים סביב והשמש אינה נראית זמן מוקדם יותר, זמן השקיעה הוא לפי הנראה ולא לפי האופק המישורי, ולענין שבת שאיסורה חמור ראוי לחוש לדבריהם.
3. כיון שאין זמן הלכתי מוגדר לתוספת שבת אין כל טעם לחשב על פי שעות זמניות.
4. אם נדייק, זמן רבינו תם מתאים רק אם נחשב גם את תחילת היום מעלות השחר, שאם לא כן נקודת חצות היום אינה מתאימה למצב השמש באותה שעה, וכפי שהאריך בביאור הגר"א סי' תנד. אבל אין הכוונה שרבינו תם עצמו תולה דבריו בשאלה זו, ומודה לגאונים בסיטואציה כל שהיא, רבינו תם סבר שזמן צאת הכוכבים הוא בשקיעה השניה משום שכך פירש את סוגית הגמרא בפסחים לד.
נמצא על כל פנים, שהחוששים לשיטת רבינו תם בסוף היום מן הדין שיחששו גם לזמן קריאת שמע על פי שיטת המגן אברהם, המחשב את תחילת היום מעלות השחר.
ישר כח על העונג הרב שהרב מיסב לנו בתשובות
1. מי הם השיטות (שמות)
2. במ"ב דירשו (רסא שעה"צ סק כא) הביא בשם האג"מ והגריש"א (שבות יצחק) שזמן תוספת שבת הוא 2 דקות קודם שקיעה ולא הבנתי מדוע
ג. מדוע שמי שמחמיר לקבל שבת לשיטת היראים לא יחשב בזמניות וכן כל אחד בחומרתו?
1. הסוברים שהשיעור הוא 18 דקות: גט מקושר קח ע"ב, שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יט בשם רבי אליהו מני, בן איש חי ויקהל אות ט, על פי הש"ע באו"ח סימן תנט ס"ב, וביו"ד סימן סט ס"ו, ומקורו מהתרומת הדשן (סימן קסז), רב סעדיה גאון בסידורו (עמוד כט).
הסוברים שהשיעור 24 דק': רמב"ם פי' המשנה בפסחים פ"ג, ברטנורא שם, הכרתי ופלתי (סימן סט ס"ק יז), חכמת אדם (כלל ל סימן ט), שו"ת חינוך בית יהודה (סימן ס). וכתב בש"ע הגר"ז (סימן תנט סעיף י) שהעיקר כסברא זו.
הסןברים שהשיעור 22.5: החק יעקב (סימן תנט סק"י), שו"ת חתם סופר (חאו"ח סימן פ, וחאה"ע ח"א סימן סג), שו"ת לחם שלמה (חיו"ד סימן צג אות ח).
2. כדי שתהיה תוספת הניכרת.
3. החישוב בחז"ל אינו לפי דקות אלא לפי זמן הילוך מיל, ושיעור זה שיערו רבותינו בזמנים המקובלים בזמנינו.
לגבי שאלה 4. שאלתי האם נכון להגר"א אין הבדל בזמן הפלג מנחה בין ר"ת והגאונים (דחישוב שעות הזמניות להגרא הוא עד שקיעה) בעוד שלמג"א כן יהיה הבדל (דחישובם עד ציה"כ (ולגאונים עד ציה"כ ראשון ולר"ת עד שני ונמצא שפלג וכן אורך השעות זמניות שונה)?
לזאת היתה כוונתי, שהרי דבר זה לא יתכן, אין חולק על כך שההפרש בין פלג המנחה לצאת הכוכבים אינו עולה על שעה ורבע זמניות, כך שלפי רבינו תם בהכרח לא יתכן לחשב את שעות היום עד לשקיעה הראשונה גם לפי הגר"א, וזה מה שאומרים העולם שהחישוב של רבינו תם והמגן אברהם תלויים במידה רבה זה בזה [לר"ת כי אחרת יש בעיה עם נקודת החצות, ולמגן אברהם, כי ההפרש בין עלות השחר לזריחה הוא המקביל מבחינה אסטרונומית להפרש שבין השקיעה לזמן רבינו תם].
מה זה שקיעה ראשונה?
ירידת גוף השמש מתחת קו האופק. מה שהראשונים מכנים שקיעה שניה, אלו הן אותן 18 דקות שלפני זמן צאת הכוכבים של רבינו תם, כמעט שעה לאחר ירידת גוף השמש מתחת קו האופק, ראה רמב"ן בס' תורת האדם.
השאר תגובה