בת שישנה מאוחר בלילה (4 לדוגמא) וקמה לאחר חצות היום,יכולה לומר ברכות השחר כרגיל,קריאת שמע (בלי ברכות כלל רק שמע ישראל ושלוש פרשיות),ועמידה (של מנחה)?
לפי הספרדים. אם אפשר גם מקורות, תודה.
תשובה:
שלום רב.
מי שישן לפחות חצי שעה לפני עלות השחר רשאי למחרת לומר את ברכות השחר כרגיל. עלות השחר היום סביב השעה 5 לפנות בוקר. אמנם, מעיקר הדין זמן ברכות השחר הוא עד ארבע שעות זמניות מהבוקר – זמן תפילה, אולם בדיעבד נהגו לאומרם עד חצות, והאומרם כל היום אין מוחים בידו. מי שלא ישן עד עלות השחר, דינו כך: לפני התפילה אם יעשה צרכיו יאמר על נטילת ידים ואשר יצר, אלוקי נשמה והמעביר שינה ישמע מאחר ואינו יכול לברך בעצמו, ברכות התורה ושאר ברכות השחר רשאי לברך [אם לא ישן בכלל אינו אומר ברכות התורה אא"כ ישן בצהרי היום הקודם].
יש לדעת שנשים חייבות בתפילת שחרית כמו אנשים ואין לקום בשעה כה מאוחרת!
מקורות:
משנה ברורה סי' נב ס"ק ט, ושו"ת יחוה דעת לרבי עובדיה יוסף ח"ד סי' ד.
