לימוד דף היומי לבעלי בתים

הרב עובדיה יוסף טולידאנו
כ"ה סיון ה'תשע"ג

שלום רב למשיב,
שאלתי היא כזו: מרן הרב עובדיה יוסף הי”ו פוסק שעל בעלי בתים בעלי כשלוש תורה ביום ללמוד הלכה פסוקה בלבד. מעצם היותי גם כן משוייך לקבוצה זו אני מוצא עצמי לרוב עם 3 שעות אך מתוכן כשעה וחצי לימוד הדף היומי עם משתתפים נוספים. אני חייב לציין שהלימוד עם רב מוסמך תורמת לי רבות בהתקדמות הרוחנית והפיתוח התורני אך עם זאת מרן הרב עובדיה פוסק לא ללמוד גמרא וכמותו גם הרב מוצפי אלא להקדיש את הזמן להלכה בלבד (אני מבין את פסקתם מאידך כי יש לי עוד דרך ארוכה לעבור מבחינת למידת ההלכה ולימוד זה תורם לי אף יותר מבחינת היום-יום) אם כן מה עליי לעשות?
תודה רבה וישר כוח גדול לכם ועל פועלכם.

תשובה:

שלום רב,

זה לשון מו”ז מרן שליט”א בספרו הליכות עולם (חלק ח’ עמ’ שלז): בעלי בתים בזמן הזה שאין להם פנאי ללמוד יותר משעתיים שלש בכל יום, לא ילמדו אלא הלכה למעשה מתוך השלחן ערוך, ונושאי כליו, שמפיהם אנו חיים, שזהו שורש ועיקר הלימוד בתורתינו הקדושה, לדעת מה יעשה ישראל, ואינם יוצאים כלל ידי חובת מצות תלמוד תורה, בלימוד המשנה והגמרא, כי אין למדים הלכה מפני תלמוד (נדה ז:). וכן מה שאמרו (בנדה עג.) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, היינו הלכות פסוקות. אבל הלומדים “דף יומי” בלבד מהתלמוד שלנו, אינם יוצאים בזה ידי חובת מצות תלמוד תורה, שהרי כתב הגאון רבינו מהר”י בן מיגאש (סימן קיד), שאין בימינו מי שיוכל לפסוק הלכה מפי התלמוד, אלא רק על פי פסקי הגאונים, ואותם המדמים בנפשם להורות מחוזק עיונם בתלמוד, ראוי למונעם מזה, שאין בזמנינו מי שהוא ראוי לכך. ע”ש. אולם מי שיש לו ארבע שעות ביום, או יותר, ללמוד, יקבע שלש שעות מהן בלימוד ההלכה, והשאר ללימוד הגמרא והראשונים כאשר תשיג ידו. ע”כ.

ובמקורות שם הביא דברי הש”ך (יו”ד סי’ רמו ס”ק ה): כתב הדרישה, יש בעלי בתים שנוהגים ללמוד בכל יום תלמוד עם רש”י ותוספות, ואינם לומדים בפוסקים, ומביאים ראיה ממה שאמרו (בסוף נדה), שכל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אבל האמת היא שצריכים ללמוד בספרי הפוסקים דיני התורה הלכה למעשה, כמו בהרי”ף והרא”ש, ודומיהן, שזהו שרש ועיקר לתורתינו, ואינם יוצאים ידי חובה כלל בלימוד התלמוד, ורק מי שיש לו פנאי גדול ללמוד, כמו תשע שעות, ילמוד בתלמוד, אבל בעלי בתים אלו שאינם לומדים אלא שלש או ארבע שעות, לא ילמדו תלמוד לחוד. עכ”ל בקיצור. וכ”כ בש”ע הגר”ז (הל’ ת”ת פ”ב סעיף ט), שאדם שאין לו פנאי הרבה, צריך שיהיה כל לימודו בלימוד הדינים המביאים לידי מעשה, שהם ההלכות הצריכות לכל אדם לדעת אותם, כדי לקיים המצות, ולהזהר שלא להכשל באיסורים ח”ו. דהיינו בשלחן ערוך אורח חיים, כמעט כולו, ומעט יורה דעה, ומעט באבן העזר וחושן משפט, כל הלכה ברורה בטעמה על פי הבית יוסף. ע”ש. וזה תורף דברי התשובה מאהבה בפתיחה לחלק ב’, “וזה השלחן אשר לפני ה’ שמו נאה לו שלחן ערוך אורח חיים, אשר בו כל ההנהגות והדינים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובו הלכתא רבתי לשבתא וברכות הנהנין ויתר ההלכות, ולא כאשר ראיתי כמה מההמון שלומדים בכל יום דף גמרא ואינם יודעים דיני ברכות הנהנין והלכות שבת. וכמ”ש בש”ך יו”ד (סי’ רמו סק”ה) [הנ”ל], שבכל כיוצא בזה צריכים ללמוד פוסקים”. וכו’. עכת”ד. וכן כתב הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש, כי מי שלא למד הלכות שבת על בוריים פעמים שלש, לא יוכל להמלט שלא יקרה לו חילול שבת, הן בדאורייתא והן בדרבנן. וכתב ע”ז הגאון מליסא בדרך החיים, ועל זה ידוו כל הדווים, כי יש כמה מופלגים בתורה שעוסקים בש”ס בפלפול ובחריפות, ואילו בהלכות שבת אינם בקיאים ובאים לידי ספק חילול שבת. [וכן הביאם הגר”ח פלאג’י בספר כף החיים (סי’ כט אות ח). וכ”כ גם בזכרונות אליהו א”ח (עמוד קכו). וכ”כ הגאון בעל משנה ברורה בהקדמתו להלכות שבת חלק ג]. ישמע חכם ויוסף לקח. עכ”ל.

אולם, יש להדגיש, כי מה שהזהיר ללמוד הלכה, היינו דוקא הלכה במקורותיה, דהיינו לימוד ההלכה משורשה, שכן מי שלומד הלכות מספרי קיצורים, במהרה הוא שוכח. וכך הזהירנו רבות. ועל כן, טוב תעשה שתחפש לך רב ת”ח, או שיעור קבוע הניתן במקומך, שבו לומדים הלכה בצורה עיונית, כדי להבין את ההלכה ממקורותיה, ובתוך כדי כך גם לחדד את שכלך.

ובאם לא תמצא רב שילמד אותך כך, אזי דומני שטוב תעשה אם תלמד שעה דף היומי מרב ת”ח, ובשעתיים הנותרות קח לך חברותא ת”ח, שילמד עמך הלכה במקורותיה.

וה’ יצליח דרכך, לדעת את הדרך אשר תלך בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים