שאלה:
שלום.אני טבח במוסד תורני,וכמויות התבלינים שעוברים דרכי רבים מאד.
האם שיטת הבדיקה של התבלינים שונה מהבדיקה בבית או שצריך לבדוק כמו בבית.
תשובה:
שלום וברכה
בתבלינים מה שהכי חשוב הוא אופן האיחסון – ממליץ על הקפאה – והרכישה ממקום בעל תחלופה גבוהה, אם שני הדברים הללו מוקפדים, הסיכוי לנגיעות נמוך יחסית. במקביל, לפני שמשתמשים מסתכלים מעט על האריזה לראות שהכל נראה תקין, ללא קורים או פירורים חשודים. באם האיחסון אינו נעשה כך, תקפיד יותר על עיון מעמיק.
בהצלחה רבה
האם התשובה מתייחסת גם לתבלינים שהם בעצם עלים כמו פטרוזליה וכדומה?
עלים מיובשים טחונים – כן, עלי ירק טריים, כמובן שלא.
מה ההבדל ביניהם? תולעת יבשה טחונה מותרת באכילה?
קודם כל כן, אבל לא זו הסוגיא שלנו, אנחנו מדברים עכשיו עד כמה אני חושש שתבלינים התליעו לי במטבח או בחנות התבלינים.
במחילה מכבוד תורתו שליט"א ומה”מתערב” קודמי אבל מה ההיתר לאכול תולעת טחונה? מה המקור ומה הסברא? ובהלצה, למה בכלל צריך הכשר לבשר? למה שלא ארכוש חזיר ואטחון את בשרו?
אסביר את הנושא: יש בהלכה דבר שנקרא ביטול בשישים. כלומר אם יש איזה דבר איסור שהתערב בתבשיל, ויש כנגדו פי שישים והוא לא נראה לנו כלל, מעורב לגמרי, הוא בטל התערובת והיא מותרת לאכילה. אבל אם הוא בריה, כלומר זבוב שלם, או תולעת שלמה, יש לכך חשיבות והיא לא בטלה כלל. כך גם דבר הבא לטעם אינו בטל ועוד תנאים יש בדיני הביטול. מכאן מובן שכל זה אינו נוגע לחזיר טחון.
השאר תגובה