בס"ד

במאמר השבוע בעקבות מעשה מרים המוזכר בפרשה, והלקח שאנחנו מחויבים ללמוד מכך, נעסוק בנקודה מצויה בהלכות לשון הרע, בכתיבת משוב על איכות שירות או מוצר. האם מותר למלא עבור מעביד משוב על שביעות רצוני מהשירות שהעניק העובד? האם מותר למלא באתר משוב של שביעות רצון? האם מותר לדרג מוצר בניקוד של כוכבים ע"פ שביעות רצוני? האם מותר לסמן אהבתי או לא אהבתי על מוצר ברשת חברתית? האם יש הבדל בין נזק ממשי לבין חוסר אדיבות? האם יש בעיה במשוב חיובי? ומדוע? איזה איסורים יתכנו במילוי משוב? מה התנאים להתיר כתיבת משוב שלילי? האם במידה והמניע שלי הוא כעס על שנעקצתי מותר לי לכתוב אזהרה למנוע מאחרים ליפול בפח? האם לאדם שלעיתים מרמה מותר לכתוב חוות דעת שלילית שרימו אותו כשהכוונה אך ורק לתועלת? האם מותר להאמין למשוב שלילי שכתב אדם אחר ברשת? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

כתיבת משוב על שירות או מוצר ע"פ ההלכה

בפרשת השבוע מסופר על כך שמרים הנביאה אשר אהבה את משה רבינו אהבה גדולה, ומסרה את נפשה על הצלתה, ובכל זאת כאשר העבירה ביקורת על משה רבינו לאחיה אהרן הכהן, נענשה מיד בצרעת, ולא עמדו לה צדקותיה הרבים.

התורה מצווה עלינו (דברים כד ח-ט): 'הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת וגו'. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם'. כלומר שמוטל עלינו לזכור את המעשה שקוראים אנו בפרשת השבוע, ובכך להמנע מכל סיפור לשון הרע. נקיים אנו את המצווה, ונעסוק השבוע בשאלה אקטואלית בהלכות לשון הרע.

כתיבת משוב על איכות שירות או מוצר

בימינו נפוץ מאד כי לאחר קבלת שירות או מוצר, הלקוח או מקבל השירות מתבקש למלא משוב על שביעות רצונו מהשירות או המוצר. כמו כן נפוץ מאד כי לאחר קניית מוצר או קבלת שירות ניתן להיכנס בצורה יזומה לאינטרנט או לרשת חברתית, להשאיר דירוג של כוכבים, ואף להשאיר חוות דעת קצרה על החנות, ובכך כל הלקוחות יכולים לראות את כלל חוות הדעת של הלקוחות, ולהתרשם מאיכות המוצר והשירות של המוכר. בנוסף בעיקר ברשתות החברתיות ניתן להוסיף סמל של אהבתי או לא אהבתי, וכדומה.

ונשאלת השאלה כיצד מוטל עלינו להתנהג ע"פ ההלכה בהשארת משובים אלו? בכך יעסוק המאמר השבוע.

הבעיות ההלכתיות בהשארת משוב

כאשר אנחנו משאירים משוב יתכנו מספר בעיות הלכתיות, במידה והמשוב אינו מושלם ובפרט כאשר הוא שלילי, כמובן במידה והמידע שאנחנו כותבים אינו מדויק, אנחנו גורמים נזק לבעל החנות או נותן השירות, ויש בכך איסור להזיק את חברו שלא כדין.

אולם גם במידה וכל המידע שכתבנו הוא מדויק להפליא, ולא סטינו בשום דבר מהאמת, יתכן בהחלט שאנחנו פשוט מספרים לשון הרע על בעל החנות או נותן השירות. ואנחנו נכשלים באיסור לשון הרע.

בנוסף יתכן ואנחנו גורמים לסכסוך בין מי שבפועל העניק לנו את השירות לבין מפעילו, ובכך אנחנו עוברים על איסור רכילות.

אולם גם במקרה והמשוב מפרגן יש מצבים שאנחנו עוברים על איסור של (משלי כז יד): 'מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים – קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ'.

על האיסור להזיק לאדם ע"י הפצת מידע שקרי ולא מדויק, אין צורך להרחיב, ונתמקד בעיקר האם יש בעיה למלא משוב כשהמידע אמיתי, או לפחות מבטא את תחושתי וחוויתי האמיתית מהשירות או המוצר.

נרחיב מעט מהו איסור לשון הרע ורכילות במקרה של מילוי משוב אמיתי, ומהו האיסור לברך את רעהו בקול גדול, ואחר כך נדון האם יש מצבים שבהם מותר להשאיר משוב שאינו מפרגן או משוב מפרגן.

איסור לשון הרע על אמת

החפץ חיים בתחילת ספרו (לשון הרע כלל א אות א) כותב: "אסור לספר בגנות חבירו אפילו על אמת גמור, וזה נקרא בפי חז"ל בכל מקום לשון הרע. [שאם יש בסיפור שלו תערובות של שקר, ועבור זה נתגנה חברו יותר, הוא בכלל מוציא שם רע, ועונו גדול הרבה יותר]. והמספר עובר בלא תעשה שנאמר 'לא תלך רכיל בעמיך', וזה גם כן בכלל רכילות הוא".

בהגהות לסעיף זה (באר מים חיים אות א) מרחיב החפץ חיים שאצל רבים השתרש טעות כאילו אם המידע אמת ומדויק אין בכך איסור לשון הרע, והוא כותב שלמרות שהדבר פשוט הוא מרחיב במספר ראיות לבסס את הדברים, כדי להוציא את העיוורון הזה מלב האנשים.

הגדרת איסור לשון הרע הוא כל העברת אינפורמציה בכל צורה שהיא לזולת שיש בהעברת המידע לגרום נזק או צער או גנאי ליהודי אחר, האיסור כולל העברת מידע ברמזים או כל צורה אחרת. ואין ספק שמשוב שלילי מהווה איסור של לשון הרע. אולם לא רק משוב שלילי, גם משוב חיובי אך מבליע בתוכו מידע שלילי מסוים או מידע שעלול להרתיע אנשים מסוימים, למשל מידע על מוצאו של המארח, או על סגנון המוצר, כלול באיסור לשון הרע, ולכן למשל משוב בנוסח 'האוכל היה משובח מאד וחריף אש בדיוק לפי טעמי, שנים לא טעמתי אוכל כזו מיוחד', הוא אמנם משוב חיובי מאד, אך מחדיר בתוכו אינפורמציה כי האוכל חריף אש, ומי שלא אוהב חריף שלא יתקרב למקום.

ולכן חובה עלינו לזכור כי גם ובמידה והמשוב שמילאנו היא אמת לאמיתה, הדבר כלול בכלל 'לשון הרע',  כפי שנראה בהמשך במידה ומילוי המשוב נעשה אך ורק לתועלת, להזהיר אנשים שלא יפלו בפח, או להזהיר אנשים שלא אוהבים סגנון מסוים, למשל אוכל חריף, יתכן והדבר מותר, משום שיש היתר לספר לשון הרע לתועלת, כמובן רק במידה והלוקח אינו יכול לבחור תפריט חריף או עדין יותר.

אולם כפי שנראה בהמשך קיימים 7 תנאים כדי להתיר סיפור לשון הרע לתועלת. אולם כיון שכל מילוי משוב הגורם נזק לאחר הוא לשון הרע, אלא שישנו צורה שמותר לספר לשון הרע, עלינו לבדוק היטב האם התמלאו כל התנאים להיתר.

איסור רכילות

מלבד 'לשון הרע' קיים איסור נוסף של רכילות, ההגדרה של רכילות הוא שחרור אינפורמציה שעלולה לגרום לסכסוך בין שני יהודים. לדוגמא במידה וראובן פתח חנות לשעונים במקום מסוים, אף שהדבר נעשה ע"פ ההלכה ואין בכך כל גנאי בכך שפתח חנות זו, מכל מקום אסור לספר לשמעון בעל חנות השעונים הוותיקה באזור, כי ראובן הוא זה המשקיע ובעל החנות המתחרה, משום שהדבר ברור ששמעון ישנא את ראובן, אמנם שלא כדין, אולם אסור לנו להעביר כל מידע שיגרום לסכסוך ושנאה בין שני יהודים.

בדוגמא שלנו של משוב, במידה ונותן השירות הוא עובד, ומעליו יש אחראי העוקב אחרי המשובים, במידה והמשוב שלילי האחראי נוזף בעובד שתחתיו, קרוב הדבר שכתיבת המשוב השלילי תגרום לסכסוך או לפחות ליחסים לא תקינים בין העובד לאחראי מעליו, ולכן הדבר אסור משום רכילות.

אמנם יש מקרים שבהם הדבר מותר לתועלת, לדוגמא עובד שאינו מתפקד וגורם נזק רב לחברה, אולם צריך להקפיד מאד על מילוי כל התנאים של אמירת רכילות לתועלת.

איסור לברך את רעהו בקול גדול

כאמור הערנו על בעיה נוספת והוא מה שנאמר בפסוק (משלי כז יד): 'מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים, קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ'. פסוק זה מעורר תמיהה, אפשר להבין מדוע התורה אוסרת לשון הרע, אולם לפרגן ולברך את רעהו לכאורה מה יותר טוב מזה?

הגמרא (ערכין טז. ע"פ רש"י) מביאה מספר דוגמאות, אדם המספר בקול כמה פלוני עשיר ואז גנבים או לחלופין מס הכנסה נוטלים את ממונו. אדם המספר כמה פלוני בעל לב רחב ומאכיל כל עובר ושב, ובכך גורם שכל אדם רעב מגיע אליו ולוחץ עליו שיביא לו אוכל גם כשאין לו אפשרות לכך. אדם המספר ברבים על טובתו של חברו, ומתוך שהוא מרבה בשבחו של חברו הוא גורם לכך שהשומעים מפריכים את דבריו ומספרים בגנותו.

בפרט במשוב המתפרסם ברשת צריך להיזהר שלא להוסיף מידע ופרטים שאולי נותן השירות או המוכר לא היו רוצים שידעו, למשל על הנחה יוצאת דופן, שלאחר פרסום ההנחה באתר, כל לקוח יבקש את ההנחה הזו. או כשאדם כותב על מוצר פשוט שהוא מחזיק מעמד שנים רבות וחזק במיוחד, הוא גורם ללקוחות שקנו זאת על סמך חוות דעתו נזק, מלבד העובדה שאותם לקוחות ממורמרים שופכים את זעמם בחוות דעת שלו על המוצר, ונמצא שהתיאור המוגזם גרם נזק למשווק.

לאחר פירוט האיסורים היכולים להיות בחוות דעת, נפרט את הלכות לשון הרע ורכילות לתועלת, ואחר כך נפרט את הלכה לגבי כתיבת משובים.

לשון הרע לתועלת

החפץ חיים (לשה"ר כלל י אות א) מתיר לספר לשון הרע לתועלת, אולם הוא מצריך 7 תנאים, ורק במקרה שכל שבעת התנאים מולאו, הדבר מותר.

תנאי 1 – ידיעה של 100%

על האדם המספר לוודא בוודאות גמורה שהדבר אמת, לדוגמא שהוא ראה את הדברים שהוא עומד לספר בעצמו, אף אם חבר נאמן סיפר לו את הדברים, או שהוא קרא אותם בעיתון, הדבר אינו מתיר לו לספר זאת לאחר, גם כשהעברת המידע היא לתועלת.

תנאי 2 – לוודא שאכן ע"פ ההלכה יש בכל עוול

על מעביר האינפורמציה לוודא שאכן מבחינה הלכתית יש בסיפור עוול, משום שהרבה דברים שאנשים תופסים כעוול מותרים ע"פ ההלכה, ובמקרה כזה אסור לגנות את האדם שעשה כן.

לדוגמא ראובן סייע לשמעון כמה פעמים בעת מצוקתו, ובכל זאת שמעון בחר שירות של חברה מתחרה, והוא אף היה הראשון שהכניס את המתחרה לאזור, ובעקבותיו עשו זאת עוד כמה לקוחות קבועים של ראובן, ונגרם לראובן נזק כספי כבד. בהחלט יתכן שמצד הכרת הטוב שמעון לא התנהג כראוי, והיה מצופה ממנו להתגמש ולבחור את השירות של מטיבו, ובפרט שהוא הראשון שהכניס את המתחרה לאזור, אולם כיון וע"פ ההלכה שמעון לא חייב לעשות כן, וזכותו לבחור שירות של מי שהוא רוצה, אסור לגנות אותו על כך.

תנאי 3 – פניה מקדימה לעושה העוול

לפני שאדם משמיץ את חברו על עוול שהוא עושה, לשם השגת תועלת של הפסקת העוול, חובה קודם כל לפנות אל עושה העוול בצורה מכובדת ועדינה ולנסות להשפיע עליו שימנע מעשיית העוול, ורק כמוצא אחרון במקרה ואין כל ברירה אחרת, מותר לספר לשון הרע לתועלת.

תנאי 4 – אם יש צורה שישיג את התועלת בצורה אחרת

במקביל לתנאי 3 במידה וקיימת כל צורה אחרת שניתן למנוע את העוול והנזק, או להשיג את התועלת שהמספר רוצה, הוא חייב לנקוט אמצעים אלו להשגת התועלת, וחייב להימנע מהפצת האינפורמציה אשר תגרום צער – נזק – בושה לחברו.

תנאי 5 – לא להגזים בתיאור הבעיה

בנוסף צריך להיזהר מאד שלא להגזים ולא להוסיף על העוול שנעשה, ולא לנסות לתאר את הבעיה בצבעים קודרים, ותיאורים חיים מעבר למה שבאמת קרה.

תנאי 6 – שהכוונה תהיה אך ורק לתועלת

תנאי נוסף שנצרך בסיפור לשון הרע לתועלת הוא שכוונת המספר תהיה אך ורק לתועלת, אולם כאשר אדם מתכוון לתועלת אולם גם כועס על האדם אותו הוא מגנה, או שיש לו הנאה מסיפור החדשות הללו, הדבר אסור, אף שהוא מביא תועלת ברורה.

לדוגמא במקרה שיעקב מכר לדוד חפץ פגום, ודוד מאד כועס עליו, והוא רואה כעת שיעקב רוצה למכור את החפץ גם למשה, והוא כמובן רוצה להזהיר את משה, אולם הוא יודע כי יותר ממה שאכפת לו ממשה, הוא כועס על יעקב, וסיפור הדברים הוא כדי לנקום ביעקב, במקרה כזה התועלת אינה מתירה את סיפור הדברים.

יתירה מזו אם האדם המספר גם חוטא בחטאים אלו, אין לו זכות להשמיץ את חברו כדי שלפחות חברו לא יחטא בחטאים אלו.

תנאי 7 – לא לגרום לנזק גדול יותר ממה שראוי

במידה וע"י הפצת האינפורמציה השלילית תגרם לעושה העוול נזק יותר גדול ממה שניתן לחייב אותו בבית דין, אסור להפיץ את האינפורמציה. לדוגמא במידה ואם נספר לחיים כי שלמה עקץ הונה אותו, חיים לא יפנה לבית דין וישיג את הפיצוי המגיע לו ע"פ חוקי התורה, אלא יפנה לבית משפט וישיג פיצוי גבוה בהרבה. או שיפנה לאנשים אלימים שינקמו בו. במקרה זה אסור לספר לחיים את המידע, למרות שבכך חיים יפסיד גם את הכספים שהוא מסוגל להשיג בדין תורה, ומגיעים לו ע"פ דין.

אי הטבה אינו מתיר סיפור לשון הרע

נקודה נוספת שצריך לזכור כי רק עשיית עוול מתיר סיפור לשון הרע, אולם כאשר אדם לא הטיב עם חברו כפי שראוי שהוא יטיב עימו על פי דין, הדבר אינו מתיר לספר לשון הרע, גם כאשר הכוונה לתועלת, והתקיימו כל הפרטים הנ"ל. (חפץ חיים לשה"ר כלל י אות יב).

סיכום הדיון לגבי כתיבת משוב שלילי

לאור הדברים הללו נוכל ללמוד כי כתיבת משוב שלילי יש בו איסור לשון הרע, בנוסף במידה והמשוב נועד למעסיק את על איכות העובד, או כשאנחנו כותבים משוב על שירות ואיכות עסק, כאשר את השירות הלקוי קיבלנו מעובד, בעוד שבעל הבית עובר על המשוב, אנחנו נכשלים גם באיסור של רכילות.

אולם כאשר הדבר נכתב לתועלת, כדי למנוע מאחרים ליפול בפח שהוא נפל בו, ניתן להתירו אך ורק במידה והתקיימו 7 התנאים הללו:

1. עלינו לוודא בוודאות שאכן המוצר פגום או שהשירות שקיבלנו היה בעייתי, והדברים הם באשמת המוכר, בהרבה פעמים קיבלנו חפץ מעולה, אולם בגלל אי ידיעת הוראות השימוש, או שלא ידענו למה החפץ מיועד, או שלא הכרנו את הרמה המקובלת של איכות החפץ, אנחנו מאוכזבים, בעוד שלמעשה המוכר לא עשה שום עוול.
2. בנוסף עלינו לוודא שהלכתית יש עוול בדבר, דוגמא מצויה נותן שירות שהעניק שירות בחוסר אדיבות בולטת, והחסיר מאתנו אינפורמציה נצרכת, ויצר אוירה מאד לא נעימה, אמנם הפסדנו את חווית השירות, ויתכן שאף ניזוקנו מכך, אולם ע"פ רוב הלכתית אין כאן עוול שניתן לתבוע אותו על כך, ומשום כך אסור לספר זאת לאחרים על חוסר אדיבות המוכר. ורק אם ע"פ דין ניתן לתבוע את המוכר על החסרת אינפורמציה מותר לספר את הדברים.
3. חובה במידת האפשר להעיר בצורה עדינה את תשומת ליבו של נותן השירות, ואף להעיר לו בצורה עדינה כי איני רוצה להשאיר משוב שלילי, ולעיתים די בכך כדי שהדבר יתוקן בעתיד. ורק במידה והדבר לא עבד ניתן להשאיר משוב שלילי.
4. כמובן שצריך גם לבדוק אם יש צורה אחרת למנוע את העוול בלי השארת הדברים במשוב, ולפני כתיבת משוב שלילי צריך לנסות לחשוב מחוץ לקופסא בצורה יצירתית.
5. בנוסף בכתיבת משוב עלינו לזכור כי אסור לנו להוסיף ולו משהו הכי קטן מעבר למה שבאמת היה, מטבע הדברים כשאנחנו וכתבים על בעיה אנחנו משתדלים לתאר את דעתנו ותחושותינו, ולכן אנחנו נופלים בקלות ללשון הרע. הפתרון לכך הוא לנסות להיכנס לראש של המוכר או נותן השירות, ולנסות לייצג את הצד שלו בסיפור, ורק כך נוכל להימנע מתיאור הבעיה בצורה לא מדויקת.

בנוסף כאשר צריך לדרג את השירות או המוצר בכוכבים מאחד לחמש, ע"פ רוב שלש כוכבים ומטה נתפס בעיני אנשים כגנאי, וחמש כוכבים נתפס כמוצר מושלם, אך נתינת ציון של 4 כוכבים ע"פ רוב לא נתפס כגנאי אך יחד עם ציון כי קיימת נקודה שעל הלקוח לבדוק עם זה מתאים לו ספציפי. וזו המטרה שעליה עלינו לשאוף בכתיבת משוב, משוב חיובי עם הערת אזהרה.

6. בנוסף חובה עלינו לדאוג לכך שהכוונה תהיה רק לתועלת בלי שום נגיעה אישית, כאשר אנחנו מאוכזבים מהמוצר או מהשירות קשה מאד טכנית להתנתק מהכעס שלנו על המקום ולכתוב באמת אך ורק לתועלת, במידת הצורך מומלץ לתת לאדם אחר שלא ניזוק מכך אך מכיר את המקרה למלא את המשוב, משום שהוא אינו כועס על בעל העסק אישית, והוא יכול לעשות את העבודה בצורה עניני, אך ורק לתועלת.
7. כמובן עלינו לוודא שהמשוב לא יגרום לנזק גדול יותר ממה שמותר ע"פ דין, ובכתיבת משוב שלילי קשה מאד לאמוד את הנזק שאנחנו גורמים, ולכן ע"פ רוב כדאי להימנע מכך.

לאור הדברים הללו נוכל להסיק ע"פ רוב לא מתקיימים כל התנאים הללו, ולכן ע"פ רוב כתיבת משוב שלילי אסורה באיסור לשון הרע ורכילות. ועלינו להשתדל מאד להימנע מכך, וגם במקרה שאדם מרגיש צורך דחוף למנוע מאנשים שונים נזק, או למנוע מבעל העסק נזק שהעובד גורם לעסק, עלינו לשקול היטב את התנאים הנ"ל, ומומלץ לפחות לישון לילה לפני מילוי המשוב לחשוב שוב על הדברים, והאם באמת התמלאו כל התנאים הללו.

כתיבת משוב חיובי

אולם גם במשוב חיובי עלינו לחשוב היטב לפני כתיבת המשוב, האם לא נגרם נזק למוכר.

אין לכתוב על צימר פשוט וזול שאהבנו, 'הרגשה יוקרתית' אלא אפשר לכתוב 'הרגשה ביתית חמימה', משום שמלבד העובדה שאנחנו מטעים לקוחות, הלקוח הבא שחיפש יוקרה יתאר במשוב שלו את האכזבה הגדולה שלו מהמקום שאינו מתאים למי שמחפש טעם יוקרתי.

בנוסף לא נפרסם הנחה אישית גדולה שקיבלנו כאשר יש להניח שהמוכר אינו רוצה שכולם יתבעו את ההנחה הזו.

בנוסף נזהר שאנחנו לא כוללים מידע העלול להזיק למוכר בכל צורה שהוא.

משוב על חנות או נותן שירות שאינו יהודי

באיסור לשון הרע קיימים שני חלקים, חלק אחד הוא השחתת המידות של המספר, והעובדה שהוא מתרגל לראות את השלילי, ומביט על העולם בצורה ביקורתית, והחלק השני הוא האיסור לגרום נזק ע"י העברת אינפורמציה על השני. בתור איסור לאו, והעונשים החמורים ביותר של איסור לשון הרע ורכילות, נאמרו רק לא תלך רכיל בעמך – כלומר ביחס ליהודי שמוגדר כעושה מעשה עמך [הגדרה זו בימינו מצריכה מאמר בפני עצמו], אולם החלק של השחתת הנפש והמידות מצריכות מאיתנו להתרגל להימנע מלספר לשון הרע אפילו על חפצים דוממים כגון עצים ואבנים, ודורשת מאיתנו לסגל מבט חיובי על כל העולם.

ולכן ראוי תמיד שגם במקרה שאין איסור של לשון הרע, על האדם להתרגל להתרחק מהמידה המגונה הזו, ולהתרגל לראות את העולם במשקפים וורודות ולא במשקפים ביקורתיות. ולהימנע ככל שניתן מכתיבת חוות דעת שלילית, אמנם במקרה שהוא באמת משוכנע שהמטרה הוא להציל אנשים, אלא שהוא חושש שלא התמלאו כל התנאים בשלמות יש מקום להקל.

קריאת משובים שלילים

נקודה נוספת שעלינו לברר האם מותר לקרוא ולהאמין למשוב שלילי על עסק, שהרי כפי שיש איסור על קבלת לשון הרע, יש גם איסור על שמיעת לשון הרע, כלומר אסור לשמוע או להאמין לדברי לשון הרע.

התשובה לכך היא, כי אמנם אסור להאמין ללשון הרע, אולם מותר לחשוש לדברים, ולנסות למנוע מאיתנו נזק ע"פ החששות הללו.

ולכן לעולם לא נאמין למשוב, ונזכור שאנשים רבים מנצלים את המשוב רק כדי לנסות לסחוט את המוכר, או אנשים ממורמרים שתמיד יש להם דעה שלילית, ותמיד נדון את המוכר לכף זכות, אולם נוכל להיעזר במשוב כדי לברר היטב על נקודות תורפה שצוינו במשובים שונים, ולפני הקניה מותר לנו לברר יותר על נקודות אלו, או להעדיף מקום יותר בטוח.

סיכום

נשתדל להימנע מכתיבת משוב שלילי, משום שרק במקרים נדירים הדבר מותר הלכתית, בעת הצורך ובמידה והתקיימו כל התנאים כדאי לבקש מאדם ניטרלי ומיושב בדעתו לכתוב את המשוב. וצריך לזכור כי משוב שלילי עלול להרוס פרנסה של יהודי, והדבר אסור באיסור חמור של לשון הרע, ועליתים קרובות גם רכילות.

אך גם במשוב חיובי נזהר מאד שלא להזיק בכתיבת המשוב.

כמו גם כשאנחנו קוראים משוב נזכור שלא להאמין לדברים אלא רק לקחת את הדברים כנקודות הצריכות בירור מעמיק יותר.