לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

פסיקה נכונה, לא נכונה

להצטרפות לאלפי המנויים ולקבל את העלון חינם, לשלוח הערות או תגובות, נא ליצור קשר עם הרב יהושע אלט בכתובת [email protected]. העלון מתפרסם בשש יבשות וביותר מארבעים מדינות ברחבי תבל.

כדי לרכוש אחד מהספרים (באנגלית) של המחבר (עותק או ספר אלקטרוני) ולקבל אותו במשלוח עד דלת ביתך, אנא שלח דוא"ל לכתובת [email protected]  או בקר בכתובת https://amzn.to/3eyh5xP.

המחבר מרשה ומעודד לכל מי שרוצה להעתיק ולהפיץ את העלון לזכות את הרבים.

ר' אלט זכה ללמוד תחת הרה"ג מרדכי פרידלענדער זצ"ל והוסמך לרבנות על ידי הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל. ר' אלט הוציא שלשה ספרים במגוון נושאים בעניעי יהדות ומחשבת ישראל. כתביו מופיעים באנגלית, אידיש, עברית, גרמנית וצרפתית.

פסיקה נכונה, לא נכונה

הבעל שם טוב (משפטים, א) מביא את הזוהר שאומר ש"ואלה המשפטים…" — "אלין סדורין דגלגולין". ממשיך הבעש"ט, שמעתי על מקרה של אדם שנידון בבית דין והוא עצמו יודע שהוא בהחלט חף מפשע אבל לפי התורה יצא שהוא אשם. הוא צריך לשאול את עצמו שהתורה כולה אמת ודרכיה נעימות? אז מדוע יוצא שהוא חייב לפי התורה? ודאי חייב להיות שהוא אשם בעבר בגילגול אחר למי שנמצא עמו בבית דין וכעת התורה דורשת ממנו לשלם לו כדי למלא את התחייבותו (הקודמת). האחר שלקח כעת את הכסף במרמה יישא באחריות בעתיד. הרבה תרחישים כאלו קוראים בבית דין.

 

לאחרונה בבית דין קבע השופט שישראל חייב למנדי כסף. ישראל אמר לשופט: "אני אשלם כי זה מה שפסקת. אבל האמת היא שאני לא חייב לו את הכסף". השופט חש שישראל דוברת אמת. עם זאת, הוא גם היה בטוח שפסיקתו מדויקת על פי התורה. באותו לילה חלם השופט שלמרות שהפעם ישראל לא היה חייב למנדי את הכסף אבל ממקרה קודם, הוא כן חייב את הכסף. וכך צדקו השופט והמתדיין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *