לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

חסד אכפתי

 

חסד הוא מה שגורם לאנושות להחזיק מעמד, שכן כל אחד זקוק לעזרת רעיו. חשבו רק על חלק ממעשי החסד הנחוצים כדי שהאנושות תתפקד כראוי: לבטא דאגה בפני קרוב, השאלת פריט מהשכן, אדם שיעודד אותך כשאתה למטה, לעזור לאחר הלידה, לקבל טרמפ, אנשים שיעזרו לך לסחוב חפצים כבדים, שיש לך מורה דרך והחסד הרב שהורים עושים לילדיהם. גם לאחר שהאדם נפטר, הוא תלוי בטוב לב הזולת – סידורי הלוויה, טיפול בקבורה וכו'.

   

חסד יכול לכלול גם שירותים שאתה מספק תמורת תשלום. בשיח שנשא ר' ירוחם לבוביץ ביום ב' של שבועות (דעת חכמה ומוסר א:נו), הדגיש כי טעות היא לחשוב שבעל מחסנאות שמתפרנס מקנייה ומכירה אינו עוסק בחסד. אדם לא לבוש, יחף, רעב וצמא ובעל חנות מספק לו בגדים, נעליים, אוכל ושתייה. האם יכול להיות חסד גדול מזה? ואם אתה טוען שהוא לוקח כסף עבור שירותיו, האם זה לא בסדר מבחינתו לפרנס את משפחתו בצורה כזו? עם זאת, אדם יכול למחוק את כל ההישג הזה במחשבה טיפשית אחת – אם הוא חושב שהוא עושה הכל לטובתו. אז, למשל, אם אדם הוא אופה, הוא צריך לחשוב, "המטרה העיקרית שלי באפיית לחם היא שליהודי יהיה מה לאכול. וגם בגלל שגם אני והמשפחה שלי צריכים לאכול, אני צריך להרוויח כסף מאפיית לחם כי אחרת לא אוכל לאפות מחר ולעזור לאנשים שוב".

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. היו שהסבירו בדרך זו את הבקשה ”שירבו זכויותנו” וכן ”כתבנו בספר זכויות”. שכן ממ”נ, חותמו של הקב”ה זה אמת. כך שאם אין לנו זכויות, איך ע”י הבקשה הזאת פתאום יתרבו לנו הזכויות או נכתב בספר הזכויות? ואם יש, ברור שזה יכתב שם! אלא הא גופא, ”רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות”. איפה שאנחנו פונים יש הזדמנויות בלי סוף למצוות. צריך רק לחשוב לפני כן על המטרה. שנזכה שהמעשים היומיים יחשבו לנו כמצוות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *