חנוכיה חכמה – הדלקה באמצעות אפליקציה

הרב שבתי יגל שליט"א

רב קהילת בני הישיבות רעננה

מתוך ספרו בסוד שיח

שאלה:

כידוע הזמן הכי טוב להדליק בו את נרות החנוכה זה 'משתשקע החמה' (יש אומרים שהכוונה לשקיעת החמה ויש אומרים שהכוונה לצאת הכוכבים) אולם הלכה זו קשה היא לקיום בהרבה מקרים ואפרט כמה מהם –

המקרה הכי מצוי הוא באנשים שנמצאים במקום עבודתם ובצאת הכוכבים זהו ממש אמצע יום העבודה מבחינתם, ומקום העבודה רחוק מביתם, ולכן לקיים את ההלכה להדליק נרות חנוכה בזמן, זה אומר מבחינתם – לעבוד חצי יום במשך שמונה ימים…

הרבה לא מצליחים לעמוד בניסיון הזה ומדליקים את הנרות לאחר שהם חוזרים הביתה ב8 או 9 בערב ואף יותר מאוחר.

משפחה שרוצה לנצל את ימי החנוכה לטיול משפחתי, צריכה לקטוע את הטיול באמצע כדי להספיק להגיע הביתה לזמן הדלקת הנרות, ולכן בהרבה מן המקרים עד שמצליחים סוף סוף להתארגן ולצאת מן הבית ומגיעים אל מקום היעד, כבר צריך להתכונן ולעשות את הדרך חזור..

משפחה שרוצה להגיע למסיבת חנוכה משפחתית בבית של אחד מהדודים והדודות, וזמן המסיבה הוא בזמן ההדלקה, נמצא שצריכים לצאת מביתם קודם זמן הדלקת הנרות, ורק לאחר סיום המסיבה כשיחזרו הביתה בשעת ערב מאוחרת ידליקו את נרות החנוכה.

וכן עוד ועוד מקרים, ותמיד חשבתי לעצמי שאין פתרון להתלבטויות אלו, וצריך להחליט האם הם מחליטים להדר בטיול המשפחתי, או להדר בהלכות זמן הדלקת נרות החנוכה, אולם כעת עלתה מחשבה במוחי לאור העידן הטכנולוגי בו אנו חיים – בתקופת 'הבית החכם' – על ידי אפליקציה ייעודית, אפשר להפעיל את כל הבית מרחוק, להדליק אורות ולכבות, להדליק את דוד החשמל ולכבות, להרים את התריסים החשמליים ולהורידם, להדליק את התנור ואף את להבת הגז – מדוע שלא נפתח 'חנוכייה חכמה' שיהיה אפשר להדליק אותה ע"י אפליקציה ייעודית, וכך נוכל להמשיך בטיול המשפחתי, ובהגיע זמן ההדלקה, נפעיל את האפליקציה, נברך את הברכות, ונדליק את החנוכייה מרחוק! והעוברים ושבים ברחוב יראו את החנוכייה הדולקת בחלון הבית ותתקיים מצוות פרסום הנס לרבים!

האם אין זה פתרון נפלא? להדליק בזמן ומצד שני להמשיך את הטיול? גם להדר ב'טיול המשפחתי' וגם בהלכות זמן הדלקת הנרות להדליק בזמן הכי ראוי? אפשר אפילו להוסיף אפשרות שיהיה ניתן לראות על המסך את החנוכייה בזמן ההדלקה!

אפילו חשבתי כבר על שם לחנוכייה זו – 'אור ליין' (ובלע"ז 'ORLINE')

מה הרב אומר על פתרון זה? אפשרי מבחינה הלכתית להדליק את הנרות מרחוק?

חשוב לי להדגיש שלא מדובר כאן על נרות חשמל, אלא על אש ממש, עם שמן ופתילות ועל ידי האפליקציה נדליק אש ממש, ולכן אין צורך להיכנס לכל הדיון של הדלקת נרות חנוכה על ידי נרות חשמל.

תשובה:

אכן שאלה מעניינת וחדשה הזדמנה לפתחי, ואבוא לברר מה שיש לדון בשאלה חדשה לפי הנראה לעניות דעתי.

ונראה שיש לדון בדבר מצד ב' נידונים –

והוא הנידון העיקרי – האם ניתן לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה מבלי שהמדליק רואה את הנרות.

האם הדלקת הנרות ע"י לחיצת כפתור חשמלי נחשבת עשייה ופעולה ישירה.

האם המדליק צריך לראות את הנרות

הנה בחנוכייה זו אשר המדליק מדליק את המנורה מרחוק, הרי שאף על פי שהנרות אכן נדלקים, ואף נראת היא לעוברים ושבים^[1], מכל מקום המדליק עצמו אינו רואה את הנרות (ולקמן נדון האם ראייה במסך ובצג המכשיר נחשבת 'ראייה') ויש לברר אם חסרון זה מעכב במצוות הדלקת הנרות.

והנה מצאנו שנחלקו הפוסקים לגבי אדם שהוא סומא (עיוור) האם מחויב הוא במצוות הדלקת נרות חנוכה, שהרי קיימא לן להלכה כשיטת חכמים שסומא חייב בכל המצוות, אלא שמצוות התלויות בראיה אינו יכול לקיים (כגון רוב ברכות הראייה של פרק הרואה במסכת ברכות) וממילא יש לדון האם מצוות הדלקת נרות חנוכה תלויה בראיה.

וראשון המדברים בשאלה זו הוא רבי שלמה לוריא^[2] (המהרש"ל) והוא מסיק שהסומא חייב בהדלקת נרות חנוכה שעיקרה של המצווה היא להראות את הנרות לאחרים משום פרסום הנס, ומאחר שהסומא בהדלקתו מראה את הנס לאחרים מקיים בכך מצווה זו ואין מצווה זו תלויה בראיית המדליק עצמו^[3].

ומשמע לכאורה מסתימתו דבריו שממילא יכול גם הסומא לברך את הברכות על הדלקת נרות חנוכה^[4].

אולם רבי יעקב עמדין^[5] (היעב"ץ) לאחר שמביא את דברי המהרש"ל, מהסס בדבריו ומצדד לומר שאין הסומא חייב בהדלקת נרות חנוכה, מאחר שמצווה זו תלויה בראייה כמבואר בגמרא 'הרואה מברך', ולכן מסיק שלא יברך ואף לא יוציא אחרים ידי חובה.

והמשנה ברורה^[6] מביא את דברי היעב"ץ להלכה.

והנה יש לדון רבות בדברי היעב"ץ, שעל אף שאכן מוזכר בגמ' ובהלכה שהרואה נר חנוכה מברך 'שעשה ניסים' (ובלילה הראשון מברך גם שהחיינו) מכל מקום מי יימר לן שיש להסיק מכאן שמצוות הדלקת נר חנוכה תלויה בראייה? ויותר היה נראה לומר שעל אף שהסומא אינו יכול לברך מדין הראייה, מכל מקום כאשר הוא בעצמו מקיים את מצוות ההדלקה אין הוא נזקק כלל לדינא של 'הרואה' ויכול לברך מדין 'המדליק' אשר אינו נסמך כלל על דין 'הרואה'.

וביתר ביאור – הנה התוס' בסוכה דף מ"ו הקשו מדוע תיקנו 'ברכת הרואה' בנר חנוכה מה שלא תיקנו כן בשאר המצוות, ותירצו בתירוצם הראשון 'משום חביבות הנס', ובתירוצם השני תירצו משום שיש בני אדם שאינם יכולים לקיים את המצווה מאחר שאין להם בית, והכוונה היא שמאחר שמצווה זו היא חביבה עד מאוד, תיקנו חכמים למי שלא יכול להדליק בעצמו, להשתתף במצווה זו דרך הראייה, אבל אין זה אומר כלל שמי שמקיים את המצווה בעצמו, צריך הוא לראות את הנרות, ומאחר ועיקר המצווה היא להראות את הנס לאחרים א"כ גם הסומא מקיים מצווה זו בשלמותה, וחייב בה.

אך היעב"ץ כאמור לא הבין כך, ולפי הבנתו מצווה זו תלויה בראייה, ודין המדליק מבוסס על דין 'הרואה', ומי שאינו יכול לראות אינו יכול גם להיות בגדר 'מדליק'.

ונראה שיש לחבר נידון זה למחלוקת הראשונים האם מי שהדליקו עליו בביתו מברך ברכת 'שעשה ניסים' כאשר רואה נרות חנוכה, שלדעת רוב הראשונים אינו מברך וכן פסק השו"ע^[7], אך הרמב"ם^[8] נקט שכן מברך, ובספר 'עמק ברכה^[9]' ביאר בדעת הרמב"ם שברכת 'שעשה ניסים' אינה בכלל 'ברכת המצוות' על מצוות ההדלקה אלא ברכת הודאה לה' ומה שמברכים אותה בשעת ראיית הנר או בשעת ההדלקה הוא משום שאז הוא כעין רואה מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו, ולכן על אף שהדליקו עליו בביתו ויצא ידי חובת המצווה מכל מקום כעת כאשר רואה את הנרות יש לו לברך.

אמנם שאר הראשונים למדו ש'ברכת שעשה ניסים' הרי היא בכלל ברכת המצוות על מצוות ההדלקה, ומאחר והדליקו עליו בביתו, אין לו שום צורך לברך ברכה זו לאחר שכבר יוצא ידי חובת המצווה.

והן הן הדברים האמורים לעיל, שלפי הרמב"ם גם כאשר המדליק מברך 'ברכת שעשה ניסים' אין הוא מברך ברכה זו מדין 'ברכת המצוות' אלא מדין 'ברכת ההודאה' על ראיית הנרות, ולפי זה שפיר צדקו דברי היעב"ץ שאין לו לסומא לברך מאחר ואינו רואה (ואף שלפי זה היה נראה לומר שמכל מקום ברכת 'להדליק נר של חנוכה' כן יש לו לסומא לברך, מ"מ הבין היעב"ץ שמי שאינו בכלל ראיית הנרות ואינו יכול לברך ברכת 'שעשה ניסים' ממילא יש לומר שהוא גם לא בכלל המצווה של ההדלקה ולכן גם ברכת 'להדליק נר של חנוכה' אין לו לברך) אולם לפי שאר הראשונים ברכת 'שעשה ניסים' היא על מצוות ההדלקה, ועניין ההדלקה הוא להראות לאחרים, ולכן אין למי שהדליקו עליו בביתו לברך ברכות אלו, ונהי שאם לא היה יוצא ידי חובת המצווה בלילה זה היה יכול לברך ברכת 'שעשה ניסים' אבל זה מדין התקנה המחודשת של 'הרואה' אבל כאשר הוא מקיים את המצווה בעצמו אינו זקוק כלל לדין 'הרואה'- וכן הבין המהרש"ל.

ונראה שבזה יש לתלות גם את מחלוקת הראשונים מתי הוא הזמן הנכון לברך 'ברכת שעשה ניסים' שהנה הרמ"א^[10] פסק להלכה שיש לברך את כל הברכות קודם ההדלקה, אבל בבית יוסף סימן תרע"ו מובא דעות בראשונים שבעוד שאת ברכת 'להדליק נר של חנוכה' יש לברך קודם ההדלקה, את ברכת 'שעשה ניסים' יש לברך קודם הדלקת הנר הנוסף של אותו הלילה שבו נעשה הנס, ונראה שנחלקו האם ברכת 'שעשה ניסים' היא בגדר ברכת המצוות, וממילא יש לברכה קודם ההדלקה, או שהיא בגדר 'ברכת ההודאה' וממילא יש לברכה קודם הנר האחרון שבו ניכר הנס של אותו יום. ועיין עוד בהערה^[11].

ומעתה בנידון דידן מאחר שמי שמדליק מרחוק את הנרות אינו רואה את הנרות ממילא הרי הוא בהדלקה זו כסומא, ומאחר והמשנה ברורה חושש לדברי היעב"ץ המהסס לומר שאין סומא חייב בהדלקת נרות חנוכה^[12], יש לחשוש שגם בנידון דידן אינו מקיים את המצווה^[13].

ואף אם יוסיפו אפשרות לראות את ההדלקה דרך המסך, מכל מקום כבר ידוע מה שכתבו הפוסקים שכל היכא שנצרך דין 'ראיה' כגון בברכות הראייה של פרק הרואה במסכת ברכות, צריכים ראייה מוחשית ואי אפשר לברך כאשר רואים את הים דרך מסך, אף אם זה בשידור ישיר, ומאחר והיעב"ץ נקט שיש במצוות ההדלקה גם דין של ראייה וכלשון הגמ' 'הרואה מברך', אם כן לא יועיל גם בנידון דידן ראיה דרך מסך.

פרסום הנס לעצמו

אמנם לעניות דעתי יש לדון מצד אחר מדוע צריך המדליק לראות את הנרות, דהנה על אף שעיקר מצוות נר חנוכה היא פרסום הנס, מכל מקום צריך בראש ובראשונה לפרסם את הנס לעצמו ורק לאחר מכן לאחרים, שהנה אם כל העניין היה לפרסם את הנס לאחרים היה אפשר לקיים מצווה זו בהידור אם היה הולך לרחובה של עיר ומדליק נרות בכיכר המרכזית של העיר ומפרסם בכך את הנס, והנה ידוע שבהדלקה כזו אין המדליק יוצא ידי חובה, מאחר ואין זה 'ביתו', אלא שחכמים ציוו כל אחד שיפרסם את הנס לעצמו אל תוך ביתו ומשם יפרסם את הנס לעוברים ושבים, אך כאשר המדליק אינו עומד ליד הנרות ואינו מפרסם את הנס לעצמו לא מקיים בכך את המצווה^[14], ואל תתמה לומר היכן מצינו מושג של פרסום הנס כלפי עצמו, שהנה גם לגבי מצוות ד' כוסות של ליל הסדר מבואר בגמ' (פסחים קי"ב) שיש בה עניין של 'פרסום הנס' אף שאין חובה ומצווה כלל לשתות את ד' הכוסות בחלון הפונה לרשות הרבים^[15], וע"כ כדאמרן^[16].

אמנם אי משום הא, שצריך המדליק לראות את הנרות ולא מדין מצוות התלויות בראייה, אלא מדין 'פרסום הנס' בזה יש לצדד ולומר שלעניין זה גם ראייה דרך המסך נחשבת ומועילה, שסוף סוף מתפרסם בזה הנס, וכבר דן בזה הרב צבי רייזמן הי"ו מלוס אנג'לס בספר 'רץ כצבי' מעגלי השנה חלק ב' (סימן ג') בעניין פרסומי ניסא דרך תוכנת הסקייפ (SKYPE) ומצדד לומר שאכן לעניין זה מועילה ראייה בשידור חי דרך מסך, ודבריו מסתברים.

שינוי בצורת קיום המצווה שתיקנו לנו חז"ל

אלא שעדיין יש מקום אתי לטעון ולומר שאע"פ שמתפרסם הנס בצורה כזו מכל מקום כאשר המדליק אינו נמצא סמוך לנרותיו ואינו רואה את הנרות בצורה מוחשית אזי שאע"פ שטעם המצווה מתקיים, מכל מקום זהו כבר שינוי בצורת קיום המצווה שתיקנו לנו חז"ל, שמשום כך אינו מקיים את המצווה גם אם הושג טעמה ורעיונה של המצווה, ועיין ביסוס לדבריי אלו בדברי הגאון הרב אשר וייס שליט"א במה שכתב לעניין מצוות ביקור חולים על ידי הטלפון^[17], ויש להסתפק האם אכן בנד"ד זה נחשב שינוי בצורת קיום המצווה, וצריך עיון.

האם הדלקה על ידי אפליקציה נחשבת מעשה ישיר

ובאשר לנידון ב' הנה כבר דנו רבות האחרונים לגבי הדלקה של נורות חשמל על ידי מתגים ולחצנים בשבת האם זה נחשב מעשה ישיר או לא והסיקו האחרונים שהרי זה נחשב מעשה ישיר, ואם כן ה"ה לנידון דידן אלא שיש לומר שלגבי שבת הסיקו כן לחומרא, אבל לא לקולא לגבי הדלקת נר חנוכה, אבל יותר מסתבר שזה נחשב מעשה ישיר^[18].

מסקנת הדברים

הנה אין אני מתיימר להכריע בשאלה חדשה זו, אלא השתדלתי להעלות את צדדי ההלכה הנוגעים לנידון זה עד כמה שידי יד כהה מגעת, וההכרעה נתונה בזה לפוסקי דורנו, שהרי אם אכן ניתן לקיים את מצוות הדלקת הנרות בצורה זו הרי שיש בזה נפ"מ טובא וכפי שהיטיב לתאר השואל.

[1]    שאילו לא היו הנרות נראים לא לבני הבית ולא לעוברים ושבים, הרי שחסר בזה עיקר ממצוות נר חנוכה והוא עניין פרסום הנס, עיין מש"כ בזה בסימן ע"ה.

[2]    שו"ת מהרש"ל סימן ע"ז.

[3]    אמנם אם הסומא מדליק במקום שהוא גר לבדו ואין עמו בני בית וגם אין נרותיו נראים לעוברים ושבים, אה"נ יש לומר שלא מקיים בכך מצוות נרות חנוכה מאחר שאין כאן פירסומי ניסא כלל לא לעצמו ולא לאחרים עיין מש"כ בסימן ע"ה.

[4]    שאחר שהסיק שחייב במצווה זו א"כ מדוע שלא יברך כמו בשאר המצוות שהוא חייב בהם, אולם בתחילת דבריו כתב המהרש"ל שאם יש לו אישה בבית היא תדליק עליו ואם הוא אכסנאי ישתתף בפרוטה, ומשמע מזה לכאורה שלא היה ברירא ליה למהרש"ל באופן החלטי שהסומא חייב במצווה זו, וא"כ שמא גם הוא יודה שאין לו לברך וצ"ע.

[5]    מור וקציעה סימן תרע"ה.

[6]    סי' תרע"ה ס"ק ט'.

[7]    סימן תרע"ו סעיף ג'.

[8]    הלכות חנוכה פרק ג' הלכה ד' וכפי שלמד בדבריו המגיד משנה.

[9]    לרב אריה פומרנצ'יק זצ"ל ערך 'הלל על הנס'.

[10]   סימן תרע"ו סעיף ב'.

[11]   שו"מ כדברים הללו בספר 'הררי קדם' סימן קע"ה עיין שם.

נראה שבזה יש לתלות גם את נידוני האחרונים האם הרואה יכול לברך ברכות אלו גם על נרות שמדליקים בבית הכנסת, או אפי' על נרות שבבית אבל לאחר חצי שעה מזמן ההדלקה (עיין מ"מ לזה בספר פסקי תשובות סימן תרע"ו אות ד') שאם ברכת 'שעשה ניסים' היא 'ברכת הראייה' א"כ על כל ראיית נרות שהודלקו כדי לפרסם את הנס ניתן לברך ברכות אלו שהוא מעין מקום שנעשו ניסים לאבותינו, אבל אם היא ברכת המצוות ממש ומי שלא יכול להדליק בעצמו ולא מדליקים עליו תיקנו לו להשתתף במצווה דרך הראייה א"כ מסתבר שהוא צריך לראות נרות שקיימו בהם את המצווה של 'נר איש וביתו' ובזמן החיוב (שו"מ כדברים האלו בארוכה ובתוספת דברים בספר 'רץ כצבי' במעגלי השנה חלק ב' סימן ה' עיי"ש)

[12]   אמנם בשו"ת שבט הלוי חלק ד' סימן ס"ז כותב שסומא המדליק נרות חנוכה יכול לברך 'שעשה ניסים ושהחיינו' אחר שיש לצרף לשיטת המהרש"ל את דברי המאירי למסכת שבת דף כ"ג המובאים בשער הציון סימן תרע"ו אות ג' שניתן לברך ברכות אלו על עצם עיצומו של יום ללא כל קשר להדלקה, ועיין שם עוד שמרבה לפקפק על היעב"ץ, ובספר ילקוט יוסף מועדים הלכות חנוכה (עמ' רכ"ד) הביא מספר נתיבי עם שמנהג ירושלים שהסומא מדליק נרות חנוכה בברכה.

[13]   ועיין בספר שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג הערה נ"ג שביאר הגרש"ז בתוך דברי המג"א בסימן רס"ג לגבי סומאת בהדלקת נרות שבת שאפשר שצריך המדליק לראות את נרות החנוכה וזה כדברי היעב"ץ (אמנם המג"א עצמו בהלכות חנוכה סימן תרע"ה העתיק את המהרש"ל שסומא חייב בהדלקת נר חנוכה)

[14]   ועיין עוד בספר 'מקור חיים' לבעל החוות יאיר סימן תרע"ב שכתב 'נראה לי שעיקר המצווה היא שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה לראות אותם לשמוח בהם כי הם ג"כ זכר לשמחה שהיו מדליקים אחר הנס כמ"ש והדליקו נרות בחצרות קדשך, ולא סגי שידליק וילך לו אל מקום אחר' וע"ע בשו"ת שב יעקב סימן כ"ב – אך פשטות ההלכה לא כך (שצריך המדליק לשהות חצי שעה ליד הנרות) וגם דברי המקור חיים הם לאלו המדליקים בפנים.

[15]   עיין לעיל סימן ע"ה.

[16]   אמנם יש להסתפק מה הדין אם המדליק עצמו אכן לא נמצא בבית אך שאר בני ביתו כן נמצאים בבית, האם בעינן פרסום הנס למדליק עצמו, או די בכך שמתקיים פרסום הנס לבני ביתו הנמצאים בביתו, ויהיה בזה נפ"מ בין מקרה א' למקרה ב' וג' המתוארים בשאלה, ועוד יש לדון באופן כאשר המדליק יגיע לביתו עדיין הנרות יהיו דולקים האם יקיים בכך את המצווה שסו"ס גם המדליק עצמו יראה את הנרות (אמנם לאחר מחצית השעה) אך מכל מקום יהיה בזה הפסק גדול בין זמן הברכות לזמן קיום המצווה.

[17]   מנחת אשר לספר בראשית פרשת וירא סימן כ' אות ד'.

[18]   וכיו"ב דנו האחרונים לגבי קיום מצוות הדלקת נרות שבת ע"י נורות חשמליים, וע"ע בספר 'רץ כצבי' במעגלי השנה חלק ב' סימן ו' לעניין 'חנוכיית רוב גולדברג', ואף שהפעולה עוברת בהרבה 'תחנות' בדרך, מכל מקום הסברא אומרת שצירוף של פעולות שכך דרך פעולתן והפעלתן, והדבר נעשה מידיית ללחיצה הראשונה, ולמתבונן הפשוט הדבר נראה שהלחיצה הראשונית היא זו שהדליקה באופן ישיר ובלתי אמצעי את החנוכייה שזה נחשב מעשה ישיר ובהרבה מקצועות התורה מבואר שמה שנראה בעין רגילה הוא הקובע. ועיין עוד בשו"ת הר צבי אורח חיים א' סימן קמ"ג לעניין קיום מצוות עשה ע"י גרמא, ובקונטרס השיעור השבועי של הגר"א וייס שליט"א לפרשת ויקהל פקודי תשע"ב.