לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

לאחר שמיטה ממה צריך להזהר? ומה מותר ללא חשש?

בס"ד

מאמרנו השבוע עוסק בשאלה כעת שסיימנו את שנת השמיטה האם ישנם עדיין הלכות שעלינו לדעת? האם ניתן כבר לטפל בגינה או בשדה כרגיל? בעצם איזה איסורים היו בשנת השביעית ואיזה איסורים קיימים כעת? מה הדין של התוצרת הנקטפת כעת, ומה הדין הסחורה במחסנים? אילו דינים נוהגים עדיין? ואילו דינים כבר אינם נוהגים? ומהיכן ניתן להשיג אתרוגים בשנה זו לחג הסוכות הקרוב? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

לאחר שמיטה ממה צריך להזהר? ומה מותר ללא חשש?

עם סיום שנת השמיטה וחזרה למחזור של שש שנים רגילות עד לשמיטה הבאה בעזרת השם בשנת תשפ"ט הבא עלינו לטובה, ולאחר שזכינו לקיים את מצוות השמיטה בשנה החולפת ולזכות להבטחת התורה וציוויתי את ברכתי נעסוק במאמר זה אלו הלכות עדיין נוגעות בתחילת השנה השמינית, ואלו הלכות כבר אין צורך לחשוש. איזה יבול של ארץ ישראל ניתן לחשוש ללא חשש, ואיזה יבול יש בו דינים שונים או שצריך פיקוח הלכתי.

על מנת לבאר את הנושא, נסכם בקצרה את האיסורים השונים שהיו בשנת השמיטה:

ספיחין

יש איסור לאכול כל תוצרת שגדלה בשנת השמיטה ברשותו של יהודי, אולם בדברים רבים אין איסור ספיחין, הבולטים בהם הנוגע למעשה הוא פירות [ויש סוברים שכל צמח רב שנתי] וכן יבול של לא יהודי שגדל בארץ ישראל גם לשיטות שירקות אלו קדושים בקדושת שביעית. ולכן למעשה ירקות תבואה וקטניות שגדלו בשדה של יהודי בשמיטה אסורים בספיחין. אולם כל יבול משדה של לא יהודי גם ירקות תבואה וקטניות אין בו איסור ספיחין.

שמור ונעבד

בשנת השמיטה אסור לעבוד בשדה או במטע העצים, וכן חובה על בעל הבית להפקיר את התוצרת, אולם נשאלת השאלה מה הדין במקרה ואדם לצערנו לא הפקיר את השדה, ואף נכשל חס ושלום ועבד בשדה, האם התוצרת נאסרת, או שמא אמנם האדם עבר על עבירה חמורה אולם התוצרת לא נאסרה. בנקודה זו נחלקו הראשונים, ויש מחלוקת בין פוסקי זמנינו כיצד הכרעת ההלכה, דעת חכמי ירושלים שמעיקר הדין התוצרת אסורה, וכן הוראת בד"ץ העדה החרדית, ואילו דעת החזון איש שמעיקר הדין התוצרת מותרת, אולם יש ענין להחמיר ולהימנע מלהשתמש בתוצרת זו.

קדושת שביעית

בפירות שמותרים באכילה בשנת השמיטה ואין איסור ספיחים, לדוגמא פירות האילן, יש קדושת שביעית, בפירות אלו נאמרו הלכות רבות, הבולטים בהם הם האיסור להפסידם ולאכול אותם בצורה שאינה דרך האכילה הרגילה, וכן איסור לסחור בהם. לגבי יבול שגדל בארץ ישראל בבעלות אינו יהודי, דעת בד"ץ העדה החרדית הגר"ע יוסף והאור לציון ועוד שאין בכך קדושת שביעית, אולם דעת החזון איש ועוד שגם בכך יש קדושת שביעית.

ביעור

דין נוסף שקיים בפירות שיש בהם קדושת שביעית הוא ביעור, כלומר כאשר הפרי מגיע לשלב שכבר אין לחיה בשדות מפרי זה אף לא מעט שאריות, יש חובה לבער את הפירות. מותר להשאיר רק כמות של מזון של 3 סעודות לכל נפש מבני הבית. לדעת הרמב"ם ביעור פירושו שריפת שאר הפירות, וכן נהגו חלק מהקהילות הספרדים, לדעת הר"ש והרמב"ן ביעור פירושו להפקיר את התוצרת בפני 3 אנשים, ולאחר מכן מותר לאדם לחזור ולזכות בתוצרת שהוא הפקיר.

במידה והיה ברשות אדם פירות שהגיע זמן הביעור והוא לא הפקיר אותם גם לדעת הר"ש והרמב"ן הפירות נאסרים באכילה לעולם.

כדי לדעת מתי זמן הביעור של כל ביעור יש להעזר בלוח ביעור, מצ"ב כתובת להורדת הלוח של בית המדרש להתיישבות בהלכה אמונת אי"ש:

https://bhl.org.il/wp-content/uploads/2022/09/%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf

לאחר סיכום קצר זה של האיסורים על תוצרת חקלאית בשנת השמיטה נסכם את הדינים הנוגעים כעת במוצאי שנת השמיטה.

עבודת הקרקע

בשנת השמיטה קיים איסור לעבוד את הקרקע או לעשות כל דבר המסייע לגידול הצומח. אך בשנת השמיטה אין כל איסור בענין ומותר לעשות כל פעולה של נטיעה זריעה סיוע טיפול בקרקע, ומותר אף לעשות פעולות אלו לטובת פירות שהם עדיין קדושים בקדושת שביעית. החל מהתקדש החג באור לא' תשרי האיסור של עבודת הקרקע מסתיימת, כמובן שבא' וב' תשרי אסור לעבוד את הקרקע מחמת האיסור של מלאכה בראש השנה, אולם החל ממוצאי ראש השנה אין כל הגבלה וניתן לעשות כל דבר בקרקע.

התוצרת בשנה השמינית

בשנה השמינית יש לחלק בין סוגי הצמחים השונים פירות הגדלים על עצים מלבד זיתים וענבים שהזמן הקובע הוא חנטה, זיתים וענבים תבואה וקטניות [דגנים ושאר גידולי גרגירים] שהזמן הקובע הוא שליש, ירקות שהזמן הקובע הוא הלקיטה, לכל קטגוריה ישנם הלכות שונות כדלהלן.

נבאר בקצרה את הזמנים ההלכתיים, חנטה שליש לקיטה:

בחנטה ישנם 3 דעות מהו: א. הרגע שפרי ניכר מיד לאחר נפילת הפרח, אף שהפרי עדיין אינו ראוי כלל. ב. מעט לאחר שהפרי ניכר, ויש ספק האם הכוונה למצב של סמדר או למצב של בוסר [סמדר הוא מצב ראשוני יותר של הפרי, ובוסר הוא מצב שעדיין אינו ראוי למאכל אך ראוי למשל לסחוט את מימיו לחומץ וכדומה]. ג. שליש מגידול הפרי [ראה הגדרתו להלן].

שליש גידול: בשליש נחלקו הדעות האם מדובר בשליש מהגודל הפיזי של הצמח הנאכל, לדוגמא פרי שמשקלו האידיאלי הוא 100 סמ"ק, כאשר הוא מגיע ל33 סמ"ק הוא הגיע לשליש גידולו, או שהכוונה שליש באיכות והוא מקביל למאכל בן דורסאי שהוא שליש בישול, והכוונה לרגע שהפרי נאכל ע"י הדחק, למעשה החזון איש מסיק שנראה שהשיעורים הללו בכל מקרה קרובים זה לזה. (רבנו חננאל ר"ה יב: רש"י שם; חידושי הר"ן שם; רמב"ם תרומות פ"א הי"ב; חזון איש שביעית סי' יט ס"ק כג).

לקיטה: והוא רגע הקטיפה, ויש אומרים שאם הפרי כבר הגיע להשלמתו בישולו וכבר אינו גודל יותר, אלא שהחיבור מועיל שלא ירקב ויתייבש הוא כבר נחשב כלאחר זמן לקיטתו, אולם להלכה רגע הקטיפה בפועל הוא הקובע. (רמב"ם פ"ד הי"ב – יג; רמב"ן ויקרא כה; תוס' ר"ה יג: ד"ה אחר; ר"ש שביעית פ"ה מ"ג; חזון איש שביעית סי' כז סק"ז ד"ה מש"כ).

פירות בשנת תשפ"ג

פירות [מלבד זיתים וענבים] אם הם חנטו בשנה השביעית יש עליהם גם קדושת שביעית, כמו כן יש עליהם איסור של שמור ונעבד, קדושה זו ואיסור זה הוא לעולם, ולא משנה מתי הם נקטפו. אולם אם החניטה תהיה רק בשנה השמינית למרות שהפרי החל לגדול בשביעית, הפרי מותר ואין עליו שום הגבלה.

לדעת השל"ה (גליון הרמב"ם שמיטה פ"ד ה"ט) הזמן הקובע לגבי פירות האילן הוא ט"ו בשבט של שנת תשפ"ג, אולם לדעת הפאת השולחן רעק"א והחזון איש הזמן הקובע הוא ראש השנה תשפ"ג וכך נפסק להלכה.

מבחינה מעשית כמעט אין הבדל, משום שכמעט כל הפירות בארץ ישראל חונטים במהלך הקיץ, ונדיר שישנם פירות שחונטים לאחר ראש השנה.

בתחילת השמיטה ע"פ פרסומי בית המדרש להתיישבות בגידול מסחרי הפרי היחיד שהיה בו חשש סביר שהוא חנט לפחות לדעת הרמב"ם בשנת השמיטה היה אגוז פקאן, וכן היו גידולי הדרים בגינות פרטיות שחנטו מאוחר יותר.

השנה עדיין צריך לעקוב אחרי הבדיקות שיבוצעו האם בפועל כל הפירות חנטו, אך חשוב להזכיר כי שנה שעברה ראש השנה היה מוקדם מאד בלוח הלועזי 7/9/21, בעוד שהשנה [עקב השנה המעוברת] ראש השנה מאוחר מאד יחסית בלוח הלועזי 26/7/22, ומכיוון שהחניטה קשורה לשנת השמש [כלומר הלוח הלועזי] לכן סביר להניח שהשנה הסיכוי שישנם פירות החונטים לאחר ראש השנה קטן יותר.

גם לדעת השל"ה אין כמעט הבדל משום שכאמור אין פירות החונטים בין ראש השנה לט"ו בשבט, מלבד השסק שמצוי שחלק מהפירות חונט לפני ט"ו בשבט.

בנוסף זיתים וענבים לכל הדעות השיעור שהוא שליש גידול, אולם בשני המקרים הללו כבר היה שליש הגידול, ולכן כל התוצרת של הענבים הנקטפת כעת, ושל הזיתים שיקטפו במהלך המשך החורף ינהגו בהם דיני שביעית. (ר"ה יב: רש"י שם; רמב"ם שמיטה פ"ד ה"ט חזון איש שביעית סי' ז ס"ק טז).

סיכום: למעשה כל הפירות הגדלים כעת בארץ ישראל תהיה בהם קדושת שביעית, ואם הבעלים לא שמרו שביעית כדין יש מחלוקת האם יש בהם איסור שמור ונעבד. וזה ימשך עד לקראת סוף החורף שאז יתחילו להגיע הפירות של השנה השמינית [השסק הוא כאמור הראשון]. ולכן צריכת פירות במשך החורף הקרוב יכול להיות או מתוצרת חו"ל, או מתוצרת של יבול של לא יהודי ואז יש מחלוקת האם צריך להקפיד עליו קדושת שביעית שלא לסחור בו ולא להפסיד אותו, או לסוברים שניתן להקל בשמור ונעבד ניתן לאכול כל תוצרת, אולם יש להמנע מסחר בהם וכן שלא להפסידם. בנוסף ההיתר לאכול הוא רק עד זמן הביעור, ראה קישור ללוח הביעור.

תבואה וקטניות בשנת תשפ"ג

תבואה וקטניות אם גדל כבר שליש [ראה הגדרתו להלן] יש עליהם גם קדושת שביעית, וגם איסור של שמור ונעבד, לעולם, ולא משנה מתי הם נקטפו. אולם אם טרם גדלו שליש לפני ראש השנה אין בו חשש הלכתי. למעשה קשה מאד לעקוב אחרי תאריך הגידול המדויק משום שגם אם יש תאריך על האריזה מדובר בתאריך מילוי האריזה ולא בתאריך של הקטיף [שדרכו היה ניתן לשער מתי הוא הביא שליש], ובוודאי כאשר קונים בשוק הפתוח אין דרך לדעת האם הסחורה חדשה או ישנה. ולכן אף שבשנה רגילה אדם שיודע לעשר לבד יכול לקנות את מרבית הדגנים והקטניות בשוק ללא כשרות [להוציא מינים מסוימים העוברים תהליך של עיבוד שיש בו חששות כשרות] כעת יש להקפיד על כשרות שהדגנים או הקטניות אינם משביעית. [לאורז ומספר מינים יש דין נפרד עד כמה שידוע לנו כרגע אין גידול כזה בארץ ישראל, ולכן לא פירטנו].

סיכום: בלוחות מפורסמים זמנים שונים ממתי התוצרת הטריה והחדשה בשוק היא תוצרת מותרת שאין בה איסור ספיחין ואין בה קדושת שביעית משום שהשליש כבר היה בשנה השמינית, אולם בצורה מעשית כיון שאורך החיים של דגנים וגרגרי קטניות הוא ארוך מאד, ואין לצרכן הפרטי כמעט אפשרות לברר את זמן הגידול, ולכן זה סיבה נוספת להקפיד על כשרות גם במוצר פשוט כדגנים וקטניות שלא עברו עיבוד.

ירקות בשנת תשפ"ג

כאמור בירקות הזמן הקובע הוא הקטיפה, ולכן כל ירק שנקטף החל ממוצאי ראש השנה תשפ"ג אין בו איסור [למעשה גם נכרי הקוטף בראש השנה עצמו התוצרת מותרת כבר]. וכתב החזון איש (שביעית סי' ט ס"ק יג) שגם איסור ספיחין אין על ירק שנקטף בשנה השמינית – שנת תשפ"ג. אולם חכמים גזרו בהם גזירה נוספת להימנע מצריכתם כיון שנעשה בהם איסור, ולכן עד שגדל יבול חדש או עד שגדל יום ראשון של חנוכה [המוקדם מביניהם] יש איסור להשתמש בתוצרת זו, ואף כשהתוצרת מיבול של אינו יהודי, לסוברים שיש בכך איסור בשביעית יש גם גזירה זו, ויתירה מכך אם מגיע זמן הביעור יש ביעור גם על מינים אלו. (רמב"ם שמיטה פ"ד ה"ה-ה"ח; חזון איש שביעית סי' ט ס"ק יז; דרך אמונה שמיטה פ"ד ס"ק מג). אולם למעשה יש היתר נוסף כי מוצר המיובא מחו"ל מותר מיד ואין בו גזירה זו.  (חזון איש שם). ולכן השנה שכמעט כל הירקות ניתן להשיגם מיבול חו"ל אין משמעות לאיסור זה.

וביאר החזון איש (שביעית סי' ט ס"ק יג) שהטעם שהתירו בחנוכה משום שאז רוב האנשים כבר הסיחו דעתם מהיבול של שנת השביעית, ואין חשש שאם נתיר לצרוך את התוצרת לאחר חנוכה, בשנת השמיטה הבאה אנשים יזרעו על דעת למכור לאחר חנוכה.

אתרוגים בשנת תשפ"ג

אף שיש נידון האם אתרוגים נחשבים לענין שביעית כפירות או ירקות, אולם רוב הראשונים (ראב"ד שמיטה פ"ד הי"ב רש"י ותוס' ר"ה יד: ועוד) פוסקים שהאתרוג נחשב כפרי והחנטה קובעת את דינו, ואילו הרמב"ם (שמיטה פ"ד הי"ב) סובר שיש להחמיר גם כחנטה וגם כלקיטה. ולדעת החזון איש (סי' ז ס"ק י – טז) הרמב"ם פסק שמעיקר הדין הולכים אחרי חנטה, אלא שמדרבנן צריך להחמיר גם אחרי לקיטה. בכל מקרה גם אתרוג שנלקט בשנת תשפ"ג נוהג בו קדושת שביעית.

ולכן המקור של אתרוגים השנה הוא או יבול חו"ל כדוגמת מרוקו או קליפורניה, או משדות שהופקרו כדין בארץ ישראל הן בלקיטה עצמית והן בלקיטה ע"י אוצר בית דין.

סיכום

בפירות הגדלים על עץ דיני שביעית ממשיכים לנהוג עד היבול החדש בסוף החורף. למעשה הפירות הישראלים מיובאים לכל העולם וכאשר רוכשים תוצרת ישראלית [ברשתות המסמנות את ארץ המוצא של הפרי, או לפי המדבקה] יש להקפיד שלא לרכוש תוצרת ישראלית בלי לברר על כשרותו.

בדגנים וקטניות צריך ששליש הגידול יהיה בשנת תשפ"ג, וראוי להקפיד על קניה בהשגחה מתאימה.

בירקות במין שיש יבוא מחו"ל אין איסור על מה שנקטף השנה, וכן כאשר יש תוצרת חדשה או כ"ה כסלו, לפי המוקדם מביניהם.

כל דבר שידוע לנו שהוא נקטף בשביעית בכל מקרה הוא נאסר.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *