שאלה:
האם מותר לאפות חלה בתנור חלבי שאינו בן יומו על מנת לאוכלה בסעודה בשרית והאם מועיל להרתיח את התנור לפני האפיה(אולי גם לבן יומו)
תשובה:
שלום וברכה
מה שהכי חשוב זה לוודא שהתנור נקי לגמרי, ואז אם אינו בן יומו מותר לבני ספרד לאפות בו חלה לארוחה בשרית. לבני אשכנז, בנוסף לכל הנ"ל, יש להפעיל את התנור על חומו המירבי ריק חצי שעה- ארבעים דקות, ואז זה בסדר.
בחלה פרווה מותר לבני ספרד לאפות אותה בתנור חלבי אפילו בן יומו ובלבד שהתנור נקי בלי שיירי שמנוניות חלב או גבינה.
נט בר נט ועדין היתרא הוא.
כך לרוב הדעות עכפ וכך ההוראה המקובלת והעיקרית.
כלל לא מדוייק לומר שכך רוב דעות, עכ"פ בין הפוסקים החשובים והמקובלים רבים החמירו בזה לכתחילה לדעת השלחן ערוך: ראה ש"ך סי' צה ס"ק ג כרתי ופלתי שם ס"ק א ובכף החיים שם ס"ק א שנקטו שהשו"ע שנקט בזה לשון דיעבד, חזר בו ממה שכתב בבדק הבית לשון היתר לכתחילה וכן נקטו רבים מגדולי הדורות הספרדים, ראה ס' מנחת כהן חלק א פרק יב שמצדד שמי שעשה כך לכתחילה יש לקונסו שלא לאכול! אמנם הפרי חדש גדול רבני ירושלים הספרדים שם ס"ק א כתב שלא לקונסו וכן דעת היד יהודה ועוד, אבל גם הם אסרו לכתחילה לספרדים בבן יומו. גם בפרי תואר לבעל האור החיים הקדוש שם התיר רק במקום הפסד!
לכן, אמנם לא עיינתי כעת לדעת מדוע הגר"ע יוסף נקט בזה להיתר כנגד כל פוסקי ספרד החשובים שמנינו, אבל ודאי שאין סיבה להקל בזה לכתחילה סתם כך.
כבודו ימחל לי אבל קשה לומר שאין סיבה להקל בזה כאשר הילקוט יוסף שהוא אוצר הספרים המרכזי בכל בית כנסת של בני עדות המזרח פוסק להתיר לכתחילה שבלכתחילה כדעת אביו זצוק"ל.
וכבר דיברנו רבות על כך ששום דבר לא מסברא.
הילקוט יוסף כוצב בפירוש שהעיקר לדינא כדעת מרן הבית יוסף בבדק הבית, שמותר לגרום אף לכתחילה לנותן טעם בר נותן טעם להיתרא, ואין שום איסור כלל וכלל בלהכין מאכל פרווה בכלי בשרי בן יומו על דעת לאוכלו עם חלב וכיוצא בזה.הטעם שעובר הוא טעם קלוש ביותר ואפילו משהו אין בו (לשון הילקו"י).
ומדברי הילקו"י במקורות מצויין שרבינו שמשון כתב שמותר לחתוך לחם בסכין בשרי, כדי לאכול הלחם עם חלב ונימק זאת להדיא דהוי נט בר נט דהיתרא!!
ומבואר שהתיר לכתחילה.
גם בתשובת הרשב"א מבואר שנט בר נט מותר לכתחילה.
וכך כתבו שערי דורא, מהר"א אבן טאווה, והבית דוד!
ומהר"י עייאש, ערך השולחן, ושו"ת ויאסוף שלמה, פני דוד פאפו ועוד.
ואף שיש חולקים כוצב הילקו"י בפירוש שכיוון שהוא מילתא דרבנן, וכן נראה פשטות השו"ע ובבדק הבית, לכן זהו העיקר לדינא.
אז לא הצלחתי להבין איך כבודו מחמיר לבני ספרד אחרי ששורה אדירה של פוסקים ובהם ראשונים פסקו שמותר, ובישלמא אם כבודו היה לפחות מציין את השיטות המתירות (ושוב, רבות רבות המה), אבל כבודו פשוט הזניח אותן ולא ציין אותן אפילו במימרא קטנטנה בתשובתו. ועל זה נפליתי מאוד.
הקוראים באתר זה רבים מבני ספרד ולא רק מבני אשכנז.
כל הפוסקים שציינתי הם מבני ספרד ומבגולי הפוסקים, ואינני מבין למה להתיר לכתחילה בדבר כזה שנקל להקפיד עליו והוא נתון במחלוקת בין פוסקי ספרד, עכ"פ אני חושב שהדברים הובנו.
השאר תגובה