שאלה:
שלום לרב,
רציתי לשאול מה יהא הדין במיקרה שקיבלתי על עצמי תענית דיבור בין שאמרתי ב"נ ובין שלא אמרתי, ובאמצע התענית אני שומע מישהו שמדבר לשון הרע ובכוחי להוציא מלב השומעים את הרע שהוא דיבר האם דבר זה חיוב הוא וממילא יש לי להפסיק את התענית דיבור? ולאו דווקא תענית דיבור אלא גם להפסיק בלימוד תורה בעבור כך, או בשבת למשל לשיטת הזוהר שמחמיר מאוד מאוד בדיבור חול קל בשבת, וכיוצא באלו מה יהא הדין?
תשובה:
להפסיק את התענית דיבור, אם לא אמרת בלי נדר ודאי אסור, שהרי אין כל היתר לעבור על איסור נדר כדי להציל חבר מנזק, אם אמרת בלי נדר, מסתבר שיש להפסיק. באמצע הלימוד יש להפסיק, שהרי גדול תלמוד המביא לידי מעשה, וזו מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים שמפסיקים עבורה באמצע הלימוד.