שאלה:
שלום וברכה. יש לי שאלה חשובה מאד בנוגע לשידוכין וסימנין.
1. ראשית אשאל עקרונית – האם מותר להסתמך על 'סימנים' שעולים תוך כדי לימוד התורה? (אני בעיקר הולך כהרמב"ם)
הסיפור על החזו"א הוא דוג' לזה: (מעשה איש ז עמ' ק)
מספר הרב יהודה ברגר: שמעתי פעם מפיו של הרב מפוניבז' זצ"ל בעת שהותו בקרית צאנז שכאשר עשה פעלים באמריקה עבור הישיבה והיה חלוש ברגלו, הלך לרופאים שם ואמרו לו שנהיה זיהום במקום עד שנמק רגלו וכי חייבים לכרות הרגל כדי שהזיהום לא יתפשט. והלך שם לכמה רבנים וכולם אמרו שצריך לשמוע לדברי הרופאים, אך הוא אמר שאינו מסכים לכך עד שישלחו טלגרמא למרן החזו"א זצ"ל. החזו"א השיב שלא לכרות הרגל, וכמובן שציית לדבריו. והנה כעבור ימים ספורים מצאו הרופאים שהיתה טעות באבחון וכי לא היה לו רק שושנה ברגל ודימו בטעות שזה דבר חמור יותר.
כשחזר ארצה סר הרב מפוניבז' אל החזו"א, סיפר לו העובדא, והוסיף בבדיחותא הרי זה מעשה של רבי לחסידים. אמר לו החזו"א אכן אין אני רבי אך היות ואין מקריות בעולם וכי הכל מונהג בהשגחה פרטית, והנה כשקבלתי הטלגרמא משאלתכם למדתי הגמרא של פסיק רישיה ולא ימות, והרהרתי מדוע קבלתי דוקא עכשיו הטלגרמא ומה השייכות להרב דפוניבז', והרהרתי הרי אתם הולכים ברגלכם לאסוף כסף עבור צדקה א"כ הרי זה כמו הראש שאי אפשר להסירו.
מוסיף בעל המעשה: כשנתלויתי אל האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל כשהלך לטייל פ"א בקריה באישון לילה ודיברו אודות הרב מפוניבז' זצ"ל, וסיפרתי לו העובדה הנ"ל ששמעתיה מפיו, נהנה האדמו"ר מאד וכשגמרתי לספר אמר לי נהנתי ממך מאד לפי שהוא בעצמו סיפר לי זאת, אך אתה מספר זאת בהטעמה יתירה (בצילא דמהימנותא שמיני תשס"ג עמ' א')
[במעשה איש ו' עמ' עה מובא עוד משהו שקשור: "והנה בשלב מסויים כשאיתרו את הקרישים באחת מרגליו העלה אחד הרופאים את הרעיון לקטוע ולכרות מהרגל את החלקים הנגועים ולהציל בדרך זו את חייו. אולם הרב עצמו לא הסכים לכך בשום אופן. גם החזו"א כשהזכירו לפניו את ההצעה הגיב "הרב מפוניבז' בלא רגליים דבר שאין הדעת סובלתו", ואמר אז תהילים לרפואתו בעצם יום השבת ותפילתו נתקבלה. (הרב מפוניבז' חלק ב' עמ' רצ"ג)]
אמנם לא ברור לי למה זה לא נחשב 'לא תנחשו', אשמח להסבר הדבר.
2. וכאן מגיע הענין למעשה:
הציעו לי בחורה ביום שישי, וביררתי והתלבטתי אם לגשת, בגלל הגיל הגבוה ובגלל שהמשפחה לא תורנית כ"כ (האישיות והמראה והמקצוע הבכיר נשמעו טוב). ביום שבת של השבוע הבא קראנו בהפטרה על שמשון, ובאמצע הקריאה גיליתי שהשם של הבחורה ושם משפחתה מופיע בהפטרה! דבר הזוי וסיכוי אפסי שזה יקרה.
הפס' הוא: וַיְהִי בַעֲלוֹת הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ יְהוָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
השם של הבחורה הוא ?? (אפשר לצנזר) והנה הוא מופיע בפסוק, בדיוק בזמן שאני מתלבט אם לגשת…! ולא עוד, אלא שהמילים הבאות בפסוק הן "המזבח ומנוח ואשתו", 'מזבח' – המזבח מסמל את הקשר בין איש לאשתו, וכשהם מתגרשים הוא בוכה כמבואר בגמ'. 'ומנוח' – זה לשון שידוכין כאמור בפסוק "ומצאנה מנוחה אישה בית אישה". 'ואשתו' – מבואר שחור על גבי לבן… וגם הפס' עוסק במסר והתגלות שמימית שמותירה הלם, כמו שכאן אולי זה מסר…
בסוף השדכנית לא בקשה ממני תשובה וההצעה לא התקדמה.
האם להתייחס לזה כהוראה משמיים, ואני צריך לגשת להצעה הזו, ולהעדיף אותה על הצעות אחרות שיש להם מעלות שחסרות לה, אך יש חסרון אחר?
(ב"ה ה' נותן ויש לי הרבה הצעות טובות… זה לא כי אני טוב, אלא השבח האמיתי הוא לבנות ישראל המדהימות)
תודה רבה!
תשובה:
החזון איש יודע להבין רמזים שיש לו משמים, אנחנו צריכים ללכת בפשיטות בשיקול שכלי ותו לא. חלילה לגשת לשידוך בגלל סימנים, יש לבחון דברים בשום שכל ולקבל החלטות שקולות.
שיהיו בשורות טובות וכתיבה וחתימה טובה!
