קדיש יתום לאחר השנה

מעתיק לך תשובה שכתבתי בעבר:
המנהג הקדום של בני אשכנז שרק אחד אומר קדיש. אמנם מנהג הספרדים וכיום היא הנהגה רווחת בהרבה מאוד בתי כנסת בארץ ישראל, שכל האבלים אומרים קדיש יחד, ולפי מנהג זה גם אתה רשאי לומר עמהם. מנהג בני אשכנז [וזה נוגע גם לספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי בו מקפידים על כך], שרק אדם אחד אומר קדיש ומשום כך מחלקים את הקדישים בין האבלים. במקום כזה, ראוי להניח לאבל בתוך שנה לומר את הקדישים כולם, שהרי הוא מחוייב בכך, ואם יש כמה אבלים מחלקים ביניהם. כאשר בלאו הכי יש כמה אבלים שאומרים קדיש, כפי שנפוץ בהרבה בתי כנסת אשכנזים בארץ שקיבלו את מנהג הספרדים בענין זה, אתה רשאי לומר עמהם.

כמובן תמיד צריך להתנהג יפה ולא לבייש אנשים, זה נושא אחר…

מקורות:

על מנהג האשכנזים למעט בקדישים, ראה משנה ברורה סי' קלד ס"ק נה. ובספרי הפוסקים הביאו מס' מנוחה וקדושה שכתב, שאמירת קדיש לבטלה דינו כברכה לבטלה! לדעתו, כשם שלא ניתן לברך פעמיים על פרי אחד כך אין לחלק את הקדיש שאחרי עלינו לשבח ואחרי שיר של יום לשנים אלא כשיש שני אבלים, אזי תקנה מיוחדת היא לאומרו פעמיים כדי שכולם יוכלו לקיים מצוה זו. אולם, בשו"ת בנין ציון ח"א סיק קכב כתב, שאין איסור לאומרו כמה אנשים יחד, אלא שגם אין בכך תועלת, והרי זה כ"חוכא ואיטלולא". וראה שו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יד שנכון להזהר בכך לכתחילה.

בשנת תקנ"א היתה מגיפה גדולה באירופה, כמעט ולא היה בית שאין בו מת ר"ל, ומשום כך תיקנו רבי עקיבא איגר ובית דינו בהוראת שעה להתיר לכמה אבלים לומר קדיש יחד, בסיומה של אותה שנה הכריזו על ביטול תקנה זו [ומ"מ מוכח מדבריו שאין בכך איסור גמור].

בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קנט הביא בשם היעב"ץ שקילס את מנהג הספרדים לאומרו כל האבלים יחד, משום שברוב עם הדרת מלך. ואף שהחתם סופר דחה סברא זו, מכל מקום למדנו מדבריו שכך היה מנהג הספרדים מדורי דורות.

בס' אלף המגן נתן עצה, שהאבלים יתרחקו זה מזה ולא יאמרו בקול רם מידי, כך שבכל אחד מחלקי בית הכנסת ישמעו קדיש מאדם אחד בלבד.

ואם אתה מחפש מקור לכך שקידוש של עלינו וקדיש דרבנן הם חלק מסדר התפילה ואם אין אבל מי שאין לו הורה יאמרם, ראה רמ"א בסי קלב ופסקי תשובות שם בהרחבה.

נכון שלא מקפידים על כך, אבל אין לי הסבר מדוע.
לאחר עלינו.