שאלה:
שבוע טוב!
יש לי שלוש שאלות בנוגע לאזכרה של אמי.
1. התאריך, כפי שהבנו, הוא ד' באלול (היא נפטרה ב-ג' באלול בלילה, לפני שנתיים).
האם עדיף ללכת לבית העלמין ביום ראשון, ג' באלול וללכת לבית הכנסת להגיד קדיש בערבית, שאז ערבית תהיה כבר ד' באלול, או ללכת לבית העלמין ביום שני, ד' באלול ולהגיש קדיש במנחה של אותו היום?
2. האם ניתן להגיד קדיש גם במנחה וגם בערבית, כשהרי רק אחת מהתפילות היא ביום האזכרה עצמו?
3. האם סעודת המצווה צריכה להיות בתאריך עצמו? זאת אומרת ביום ראשון בערב? או ביום שני?
תודה!
תשובה:
שלום וברכה
יש לנו כאן סוג של אי הבנה. את הקדיש אומרים בכל שלושת תפילות היום, ערבית ביום ראשון בערב, שחרית שני בבוקר [בתפילת שחרית יש כמה קדישים שהאבל אומר] ואחר כך שוב במנחה. ככלל חשוב לדעת שבית הכנסת אינו "בית עלמין" כלומר לא באים לשם רק ביום הפטירה של ההורים… בורא עולם מצפה לנו שם כל יום שלוש פעמים, אחד הדברים המצחיקים שאנחנו משקיעים את כל החיים באמצעי הקיום, עבודה אוכל שינה וכו', ולא משקיעים בעצם התכלית, שהיא עבודת ה', תפילות לימוד תורה וכו', חייבים להקדיש כל יום זמן שלוש פעמים לתפילה בבית הכנסת, שיעור תורה, וכך נדע שאנחנו לא מבזבזים את כל החיים על האמצעי ומפספסים את המטרה…
העלייה לבית העלמין בשני בבוקר, הסעודה אם עושים – בראשון בערב.
בשורות טובות וכל הישועות.
בוקר טוב,
תודה על התשובה. שאלת המשך:
האם ניתן לעלות לבית העלמין ביום שני אחה"צ ואולי לעשות סעודה ביום שני בערב, אפילו שזה כבר יום חדש?
תודה!
הסעודה היא הדבר הכי פחות משמעותי בנושא האזכרה… קבלה טובה אחת קטנה להתחזקות במצוה כל שהיא באופן קבוע, שווה לאין ערוך יותר מכל סעודות שלמה בשעתו… לכן אם זה מה שמסתדר תעשו כך.
השאר תגובה