שאלה:
חלה שמעורבת בפריזר עם דברים אחרים, ואני רוצה להוציאו בשבת כמה שעות לפני הסעודה בכדי שיפשיר, [בורר אוכל מתוך הפסולת] האם זה נקרא לאלתר, כי הזמן שלוקח לו להפשיר זה כמה שעות, או שזה לא נקרא לאלתר ?
תשובה:
שלום וברכה
בספר ארחות שבת ח”א עמ’ קמח הובא מהגרש”ז אויערבך, שלענין בורר לאלתר כאשר מקפידים לעשות זאת דוקא סמוך לסעודה כמו בהכנת סלט שרוצים שיהיה טרי, כיון שזה הזמן שנצרך להכנה לסעודה הקרובה, זה נחשב לאלתר, אפילו אם ההכנה אורכת שעה או יותר. אבל אם זה דבר שאין הקפדה דוקא לעשות סמוך לסעודה, כמו בדוגמא שהזכרת, יש לאסור, וראה שם עוד בשם הגרי”ש אלישיב והגר”נ קרליץ שאסרו גם הם. רק יש לשים לב שלא בכל מצב יש חשש בורר, אם מדובר בחלה גדולה הניכרת בפריזר ואינה מעורבת, אין כאן בורר, ורק אם מדובר בפרוסת חלה בין לחמים אחרים שאינם מיועדים לשבת זו אכן תערובת.
ערב טוב ומבורך.
כלומר שאי אפשר להשתמש בחלה קפואה לצורך לחם משנה?
מה יעשה אדם שנשארה לו חלה אחת טריה ויש לו עוד חלה במקפיא?
אם אדם מקפיד לאכול דווקא בסעודה שניה פיתות והאישה מוציאה מהמקפיא? האם זה יהיה היתר לפי הרב אוירבעך אחרי שחזר בו ?
אפשר להשתמש ללחם משנה ואז זה לאלתר, אבל כאשר מדובר במה שאתה רוצה לאכול ואתה מוציא שעה קודם כאן הבעיה שהזכרנו.
האורחות שבת כתב שהגרש"ז אויערבך זצ"ל חזר בו ורק מה שכך הדרך ונראה מדבריו שחלה קפואה אסור להוציא קודם
וזה לכאו' טעות כי חלה קפואה זה הדרך להשאיר אותה טריה ולכך לדברי הגרש"ז מותר
והאורחות שבת כתב כן במעומעם מכיון שהוא נוקט כהאוסרים, אז הוא כטתב שגם הגרש"ז חזר בו, אך האמת שגם אחרי שחזר בו לדבריו מותר
דבריך אינם מדוייקים, כי מצד הטריות אפשר להוציא גם שעתיים לפני הסעודה ולא דוקא תוך חצי שעה.
דברי הרב לא הובנו,
ואדרבה ואדרבה
וכ"כ כמה ספרים דלהגרש"ז מכיון שיש הקפדה על הטריות וכך הדרך להקפיא, ואח"כ להוציא להפשרה, ומכיון שזה לוקח יותר מחצי שעה לכך מותר
אם דברי לא נכונים אשמח שכבודו יתקן אותי
אלו דברים נכונים, אלא שאתה הוספת, שיש גם הקפדה לא להוציא יותר מוקדם כי אז זה כבר לא יהיה טרי [אם הבנתי נכון את דבריך] זה לא מדוייק, ולכן נכון שאין נושא של חצי שעה כי זה נזקק ליותר, אבל כיון שגם זה לא נעשה ממש בסמוך לפי הצורך, לדבריהם שם חזר בו.
לפי דברי הרב יוצא שאם לוקח שעתיים להפשיר יכול להוציא, והם סתמו שלא לסמוך כלל על הגרש"ז
ולדברי הרב כתבו כן כי לא יודעים מתי להוציא
אולם נראה לי שמכיון שבעיקר דינא לא סמכו על הגרש"ז לכך כתבו שגם להגרש"ז אי"ז ברור
ונלענ"ד שמי שסומך על הגרש"ז יכול לסמוך, בתנאי שידייק כמו שכתב הגאון שליט"א
אני אישית מו"ר זללה"ה סובר דחצי שעה הוא דין בזמן שרק זמן זה מותר ולא יותר, וכמו שמביא הנחלת אליהו מהחזו"א, ומאידך ס"ל דאף לקולא נאמר חצי שעה דהיכא שאינו צריך חצי שעה נמי שרי.
ויש שחלקו על זה וס"ל דאמר כן רק בישיבה [השאלה היתה לגבי ישיבת לומז'א] וע"ז אמר שאין הבחורים חשובים כסעודה אחת, ולפי"ז בדבר שצריך יותר אין דין של חצי שעה, וכגון שבע ברכות, או משהו שלוקח יותר מחצי שעה.
אולם הגרש"ז ס"ל דאם ההכנה דורשת יותר שרי, ומה שחזר בו זה שהגביל דדוקא שכך הדרך ולא אחרת
ייש"כ שהגאון שליט"א מתייחס לדברי
בהכנעה זאב
לדעתי לא דייקת היטב בחזרתו של הגרש"ז כפי שהביאוהו, הוא לא אומר שזה תלוי אם ידייק או לא, אלא שכיון שאנשים לא רגילים לדייק ומוציאים גם זמן רב קודם, ממילא עצם הפעולה הזו לא נראית כמשתייכת לסעודה להחשב כדרך אכילה, ככל שזה בפועל הרי זמן רב קודם [גם אם במקרה זה הזמן הנדרש]. אינני יודע אם אכן זו היתה כוונתו, ואיננו יכולים לשואלו, אבל זו הסברא שהביאו ממנו.
ז"ל השולחן שלמה אבל אם מקפידים להקפיאם עד בוקרו של שבת דוקא אפשר דחשיב כמו לאלתר דשרי עכ"ל
ואנן סהדי שמקפידים להוציא בבוקרו של יום
אמנם לשונו אולי,
ייש"כ
זה כנראה לפני שחזר בו. למעשה אתה שואל אותי על דברי שאיני יודע בעצמי, רק מסביר שהם כתבו שחזר בו מהקלה זו.
השאר תגובה