האם כדאי לשנות את עמדת בתי המשפט בישראל ולנסות להכניס לשם שפיטה לפי התורה

שאלה:

ברשות הרב. אני תלמיד בישיבה, רוב אם לא כל יומי אני משתדל ללמוד ולשקוד על התורה, אחרי התעניינות עקב סוגיות שנלמדות או עולות בביהמ"ד אנו למדים שיש עוול גדול בעם שאין לבתי הדין יכולות לדון לא בדיני ממונות וכן הם מוגבלים באמצעי הכפייה שלהם וכדומה. ברצוננו לשנות את הדבר ואנו חושבים שביכולתנו ללכת בס"ד כמובן ולעשות את כל המסלול עד לכס השפיטה בבתי המשפט, לא בשביל גאווה או דברים דומים ח"ו, אלא בשביל לשנות את המערכת בין בתקדימים משפטיים ובין אמירת ההלכה בבית המשפט ובין האמירה לאנשים שמקום דינם הוא בבתי דין או לכל הפחות שכאן זה רק מקום לפשרה ולא לדין, קול התורה ישמע. כיון שהאידיאל הנ"ל כרוך בהרבה בעיות בדרך אנו שואלים האם בכלל יהיה מותר לנו ליישם אותו? אשמח אם הרב יוכל לענות על השאלה "האם מותר לאדם ללכת להיות שופט? בהנחה שהוא י"ש וכן יעשה כל שביכולתו כדי לשים את אמת התורה גם בבתי המשפט" (אוסיף שכדי להיות שופט הרי שיצטרך קודם כל להיות עורך דין, האם ההיתר או האיסור חל גם על כך?). אשמח אם הרב יוכל להתייחס לנקודות הבאות: 1. האם האיסור ללכת לערכאות הוא רק על המתדיינים? או גם על הדיינים? 2. האם שייך מציל עשוק מיד עשקו בשופט? 3. האם בכך שהשופט רואה שליחות בכך שהוא נכנס למקום של בתי המשפט (שהרי מטרתו היא להעצים את המשפט של העם היהודי), האם אין כאן דין עבירה לשמה? 4. האם אין כאן דין של פשרה או בוררות? שהרי שני הצדדים הגיעו לשם ברצון (בהנחה שזה ברצון או שקיבל לכך אישור מבית הדין), במידה וקיבלו עליהם את הדין של העכו"ם האם עדיין חל איסור לדון בבית משפט שכזה? 5. מה הדין במידה ובעלי הדין הגיעו לשם בכפייה? והאם כשאין חלופה אחרת (כמו שזה דין של המדינה כמו פילילי תחבורה וכו') האם גם אז אסור לדון בדבר? ואם אכן מותר לדון בדבר האם אין ראוי שרק לשם כך ילך ויהיה שופט כדי שישמיע את קול התורה? 6. אם הרב יוכל להתייחס לאמירה זו של הגרמ"א "כי במצב הנתון יש חשיבות ותועלת ששופט דתי כמו גם בעו"ד, עתונאים דתיים שירימו קול התורה בכל מגזרי החיים, בפרט שבכלי התקשורת ישמע קולם שיסבירו ויבהירו את דרך התורה וחוקיה". תחומין ג, עמ' 244. במידה וכל הנ"ל עם כל הרצון הטוב עדיין אינו מותר ע"פ ההלכה, מה אנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב הנתון? תודה רבה! ושנזכה השיבה שופטינו במהרה בע"ה!

תשובה:

שלום וברכה,

אני מאוד מעריך את שאיפותיך. אך כמדומני שתעמול הרבה ולא תגיע להישגים שאליהם אתה שואף להגיע. אתה שואף לשנות את המערכת של הבית משפט בישראל, אחרי עמל רב לא תצליח, ואם תצליח השינוי יהיה מזערי. הם כמדינה חילונית לא ישתנו, ואדרבה מנסים לשנות את העמדה של שומרי הדת.

השינוי הטוב ביותר הוא להעמיד בתי דינים ובתי הוראה משלנו. ברוך השם קמו וגם ניצבו בשנים האחרונות בתי הוראה שונים בעניינים שונים, ורואים בחוש שזה מה שמנחיל את ההלכה בעם. גם אנשים שרחוקים מתורה ומצוות מתייעצים ומתעניינים בדבר ה' זו הלכה. גם באתר זה – אתר דין – או חשים בהתעניינות נרחבת בקרב כל שכבות הציבור, גם מאנשים שלא זוכים לשמור תורה ומצצות, גם הם מתעניינים לדעת ולהכיר את התורה.

מסופר בגמרא (מו"ק טז, א), פעם גזר רבי שלא ישנו [ילמדו] לתלמידים בחוץ, מאי דרש? "חמוקי ירכיך כמו חלאים" מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר. יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק, לרב ולרבה בר בר חנה. שמע רבי איקפד, אתא ר' חייא לאיתחזויי ליה א"ל עייא [קרא לו בלשון גנאי] מי קורא לך בחוץ?! ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין. [ הבין רבי חייא שכעס עליו רבי, לכן נהג בעצמו נידוי שלושים יום] ביום תלתין שלח ליה תא הדר וכו'. [שאלו רבי] מאי טעמא עבד מר הכי [שלימדת לתלמידים בשוק]?. אמר ליה, דכתיב "חכמות בחוץ תרונה". א"ל, אם קרית לא שנית ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך, "חכמות בחוץ תרונה" כדרבא, דאמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ.

הפרסום והחדרת התורה לא נעשה באמצעות תקשורת , עיתונים, עורכי דין, ושפטים בבית משפט. הפרסום נעשה בבתי מדרש, ובבתי הוראה בישראל. משם יוצאת התורה לעם ישראל.

בהצלחה.