לתרומות לחץ כאן

תעשה ולא מן העשוי בסכך פרגולה

שאלה:

שלום הרב.
בנינו פרגולה שחמתה מרובה מצילתה, וכעת אנו רוצים לפרוש עליה סכך כשר שיהיה עליה כל הזמן באופן קבוע, גם בשביל סוכה וגם לשם צל לשאר ימות השנה.

א. מכיוון שהסכך הולך להיות שם קבוע כל השנים בלי קשר דווקא לסוכות, אני רוצה שקשירתו תהיה חזקה באופן יציב על הפרגולה למשך כל השנה, ואי אפשר לעשות כן בעזרת חוטים צמחיים שכשר לסכך בהם. (שאגב אין לי מושג איפה אפשר להשיג חוטים כשרים) לכם חשבתי על הרעיון הבא, אשמח שתאמר לי מה דעתך:

אקשור את הסכך היטב לפרגולה באזיקונים או בחוטי ברזל וכדומה (לא מסמרים) , כדי שיהיה יציב. וכדי להתגבר על הבעיה של מעמיד בדבר לא כשר לסיכוך, כל פעם לפני סוכות אתן על הסכך מוטות עץ ואקשור אותן כמו סנדוויץ לקרשי הפרגולה עליהם עומד הסכך (ולא לסכך עצמו). ואז נמצא שגם בלי החיזוקים של האזיקונים הסכך עומד יציב ברוח מצוייה על ידי הקרשים שאניח. ונמצא שהאזיקונים לא נצרכים כעת להעמדת הסכך ברוח מצוייה, כי גם בלעדיהם הסכך יעמוד בחג. בכך אני עוקף את הבעיה לכאורה.
(אני לא רוצה שהקרשים מעל הסכך של הפרגולה יהיו בכל ימות השנה בכלל שזה פוגע בנוי של בפרגולה, ולכן אני מעדיף לקשור אותו ישירות לפרגולה באזיקונים, ורק בסוכות לשים אותם על גבי הסכך).

תודה.

תשובה:

שלום וברכה

העצה שלך לא מועילה, כיון שיש בעיה של תעשה ולא מן העשוי, כלומר, סכך שנעשה בפסול, לא מועיל שתעשה עכשיו מעשה חיצוני שכביכול מייתר את האחיזה הראשונה של המעמיד, שהרי עשייתו היתה בפסול. ובפרט כאן, שאדרבה, כיון שהסכך כבר אחוז טוב על ידי האזיקונים, נראה שאין כל משמעות למה שאתה מוסיף אחר כך. אם כבר היה מקום לדון להיפך, שקושרים בסיבים כשרים, ואחר כך כדי לחזק יותר מוסיפים אזיקונים, אחרי שזה כבר עומד ברוח מצויה בלי האזיקונים. אבל זה לא מעשי במקרה שלכם שזה מיועד לשנה שלמה והסיבים לגמרי כבר לא יחזיקו. כמו כן יש לדעת, שגם סכך שנעשה בכשרות גמורה ללא מעמיד, כיון שהוא מיועד לצל כל השנה, צריך לחדש בו דבר, כלומר להרים חלק מהסכך לפני סוכות ולהניח אותו שוב על הסוכה לשם מצוה. לכן הייתי מציע כדי לא להכנס לשום חשש וספק לטרוח מעט יותר, ולפני סוכות להסיר את החוטי ברזל או האזיקונים, להרים את הסכך, ולקנות סיבים כשרים בכל החנויות בהם מוכרים סכך קיינעס מחצלות, ולחבר בכשרות.

בהצלחה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ובספר תורת המועדים לגאון הרב דוד יוסף עמ' כט'. וכן בקובץ מבית הלוי ח"ד כג ' כתב להכשיר את המעמיד ע"י הוספת קורות עץ.
    וכדבריכם לאסור כתב בחוט שני עמוד ריב'
    ומכיון שדין מעמיד הוא רק לכתחילה כדפסק מ"ב תרכח יז' ולדעת החזו"ע' מה' הוא רק בגדר "טוב ליזהר" נראה שיש מקום להקל בדבר.
    יישר כוחכם לחילא דאורייתא

  2. דברי הרב וואזנר אמורים על מחצלת שבשעה שמניח אותה על הסוכה גם שם קרשים, כאן לכאורה הדין חמור יותר, ומבלבד זאת, גם לגבי מחצלת הרי נהגו להחמיר בזה… הספר תורת המועדים אינו תחת ידי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל