האם מותר ללכת לים בתשעת הימים למנהג הספרדים
תשובה:
שלום רב
גם למנהג הספרדים שנוהגים היתר רחיצה בתשעת הימים עד שבוע שחל בו תשעה באב, אין ללכת לים בימים אלו שמרבים בהם בבילויים ותענוגות, ימים אלו מיועדים למחשבה על אבלות החורבן וצרות ישראל. מלבד זאת אלו ימי סכנה שנזהרים בהם אפילו מסיכונים קלים, כידוע מדברי הפוסקים שאין מכים את התלמידים אפילו שודאי היה מדובר בזמנם על הכאה קלה של חינוך, וכל שכן רחצה בים שהיא עלולה להיות מסוכנת.
מקורות:
לגבי בילויים בתשעת הימים מבואר בשו”ע (סי’ תקנא ס”א-ב) שממעטים במשא ומתן “של שמחה”, ובדברי הגאונים והראשונים מצינו בספר הלכות גדולות סימן יח (הלכות תשעה באב ותעניות) “ולא מיבעיא תשעה באב גופיה דאסיר אלא מריש ירחא דאב נמי מיתבעי לשנויי בבדיחותא, דתנן (תענית כו ב) משנכנס אב ממעטין בשמחה” [=תרגום: ולא רק בתשעה באב עצמו שאסור אלא אף מראש חודש אב ג”כ צריך לשנות בעניני שמחה מהמשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה], וכן בסדר רב עמרם גאון סדר תשעה באב “ולא מבעיא תשעה באב גופיה, אלא מריש ירחא דאב נמי מתבעי ליה לשנויי ולא לאבדוחי נפשיה, כדתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה” [=תרגום: ולא רק בתשעה באב עצמו שאסור אלא אף מראש חודש אב ג”כ צריך לשנות ולא לשמח את עצמו מהמשנה משנכנס אב ממעטין בשמחה], וכן הוא במחזור ויטרי (סימן רסו), וראה בשדה חמד, מערכת בין המצרים (פאת השדה, סימן א, אות י) בשם הגר”ח פלאג’י שהיה במקומו תקנה מהחכמים שאסרו ללכת לטייל בזמן בין המצרים, אך אין זה תקנה שמחייבת את כל עם ישראל, [והרמ”א כתב שיש חיוב להימנע מללכת לטייל בערב תשעה באב, ותשעה באב], אך עכ”פ נראה מדברי השד”ח שבכל שלשת השבועות אין זה ההנהגה הראויה [ועי’ שו”ת עשה לך רב ח”ב סי’ לה, לרבה של תל אביב, שאסר את הטיולים לבני נוער בתשעת הימים, וכן נראה דעת השבט הלוי (ח”י סי’ כו) שאין לערוך כלל טיולים בתשעת הימים].
ם כל הכבוד די לנו שחכמי הספרדים פסקו ללא כל פקפוק שמותר ללכת לים לספרדים עד ט' באב, ואין כל צורך להוסיף הלכות מטעמו של מאן דהוא כדי להחמיר על עדה שלא נהגה חומרא בזה.
נראה לי פשוט כמו שכתבתי, אפילו משא ומתן ממעטים בו בימים אלו, אז לבלות בים?
לפני שנראה למישהו משהו שהוא פשוט או לא, עליו לעיין בפוסקים. תמוה מאוד – האם כך היא דרך הפסיקה באתר? "נראה לי"? הגר"ע יוסף מתיר בלי שום פקפוק ולא מצינו אף גדול ברמתו מקרב הספרדים שאוסר. אפשר בהחלט ללכת לים גם בלי להשתולל ובלי חדווה רבתי, אבל לאסור על הספרדים כי "נראה לי"? תמהני.
לפלא בעיני שאתה רואה חידוש במה שאני אומר שלא מתאים בימים אלו לבלות בים! אני זוכר מימי ילדותי את האוירה בירושלים בתשעת הימים, זה היה אבל ממש! וכי הכל זה סעיפי שו"ע? אין כל משמעות לימים האלו? סתם ניתנו לנו? אדרבה, אשמח אם תתאר לי איך יהודי אמור להתאבל על ירושלים בתשעת הימים, אשמח לכל רעיון שמשתלב אצלך עם בילויים בים…
אם באנו לחלק עיצות מוסר כיצד לנהוג באבילות החורבן – נסיר את איצטלת 'בית ההוראה' ונשים את איצטלת 'בית המוסר'.
ככלל – יש מושג של 'דין' ויש מושג של מה ראוי או לא מבחינה מוסרית, כל אחד לפי אמות מידותיו. לערבב בין שני הדברים זהו חטא כלפי המושג 'דין' או 'הלכה'.
יש הרואים בלשהות בים 'בילוי' ויש הרואים בו ענין בריאותי גרידא. כמו כן יש הרואים בלאכול מעדני דגים תענוג גשמי ויש הרואים בו אכילה גרידא. האם בשל הראשונים נאסור מאכלי דגים בתשעת הימים?
אפשר לשבת ולמצוא ואף להמציא מאות תקנות לזכר החורבן. כל המרבה הרי זה משובח? אינני יודע. ספק גדול. מסתמא בדרך זו נגיע דוקא לקהות חושים.
ככלל – כל שאסרו לנו חכמים הרי זה אסור, וכל שלא אסרו (כל אחד לפי מנהג עדתו) – מי אנו שנאסור על הציבור? ירצה היחיד לגזור על עצמו – יגזור, ואל ימציא דין חדש לקהילה שלימה.
ולוואי ובמנהגים והדינים שכן הנחילו לנו חז"ל נרגיש ונבטא בכנות את זכר החורבן.
לפי דעתי יש לך טעות יסודית בהבנת ההלכה בכלל ובענין חובתנו ההלכתית בימי תשעת הימים בפרט, ולדבריך אין כל הבנה לכל דברי הראשונים שציינתי באריכות בגוף התשובה במקורות.
השאר תגובה