שלום וברכה
רציתי לשאול בקשר לבחורה שלא היתה שומרת תורה ומצוות והיתה באוניברסיטה עם גויים ויהודים ועכשיו רוצה לינשא לכוהן ובבירורים איתה נודע לי שנבעלה אבל היא טוענת רק ליהודי אבל אהיא לא יודעת אם היהודי כשר (או ממזר שתוקי וכדומה) חברי לפי המבואר באבה"ע בסימן ו' אין תרי רובי למחבר וגם לשיטת הטור אין 2 רוב ולכל הספרים של מחברי זמננו שראיתי כולם דנים בזה רק אם יש חשש שנבעלה לגוי אבל עם יהודי נראה שיהיה. מותר אבל אנני רואה חילוק וכל עוד שלא תגיד שלכשר נבעלה אפילו שתגיד ליהודי לא יעזור ונצטרך 2 רוב . ולענ"ד אפילו בארץ במקרה הנ"ל לא יהיה תרי רובי כי היא יודעת שנבעלה ממישהו מהאוניברסיטה לא מהאורחים של הקומפוס ( שיהודים כי הגויים לא בחשבון אם מאמינים לה ) , ןאולי עדיף בכלל לא להיכנס לחקירה כי אז אין ריעותא של ראוה שנבעלה כי ברגע שנודע שנבעלה זה כמו ראוה וצריך תרי רובי ובד"כ אין בחו"ל ןאולי גם בארץ כי היא יודעת שלא נבעלה לרוב סיעה ( אורחים) ..אני ישמח אם הרב יענה לי בנימוק ומקורות בבקשה
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
לכאורה היא מותרת לכהן, וראה במקורות.
מקורות:
מדאורייתא ודאי היא מותרת לכהן, משום שיש לה חזקה ורוב כשרים, כלומר, מאחר שהיא יודעת בודאות שהיא נבעלה ליהודי. רוב כשרים אצל היהודים. השאלה היא כמובן כפי שאתה מציג את זה האם יש כאן מעלת יוחסין שלא תנשא לכתחילה לכהן.
אכן העובדה היא שאין כל ראיה שהיא נבעלה כלל. והכל אנו יודעים מפיה. אולם לא ברור כלל שאכן המציאות היא כך. העובדה היא שבהרבה מקומות האנשים שאינם שומרים תורה ומצוות, יש חזקה שהם נבעלו. כלומר, אין חזקה שנבעלו ליהודי או לגוי, אבל חזקה שבגיל מסויים הן כבר לא בתולות. זוהי המציאות. ומציאות זו מגובה גם במה שנפסק בסי' ז' בשם המהרי"ק שמומרת שחזרה ואמרה שלא נבעלה כלל אינה נאמנת, ומן הסתם זה נגד הוחזק. (אמנם מדברי המהרי"ק נראה שזה דין דרבנן, אולם י""ל שמעיקר הדין היא אולי נאמנת משום שיש לה חזקה שהיא מותרת לבעלה בצירוף טענת ברי). אבל עכ"פ גם שם נראה שיש חזקה שהיא נבעלה. לכן בנד"ד לא בטוח כלל שהיתה יכולה לומר שלא נבעלה כלל. לכן אם היא אומרת לכשר נבעלתי, לכאורה עדיין היא אסורה לכהן משום שאין צירוף של רוב (בחו"ל). והרי מבואר בכתובות יד,א שלכתחילה לא תנשא גם אם היא טוענת לכשר נבעלתי עד שיהיה גם רוב. אולם אני לא רוצה לעשות מהפכות. די בבעיות שישנם.. ולמעשה לא שמעתי שאוסרים כל בעלת תשובה מחו"ל להנשא לכהן. ראה עוד מה שכתבתי בעבר כאן.
אולם אם אכן נחליט שחז"ל קבעו מעלת יוחסין רק בראוה מעוברת או ראוה שנבעלה. במקרה כזה שהיא יודעת ובדאות שהיא נבעלה ליהודי, לכאורה אין כל חשש שתהיה מותרת לכהן גם לכתחילה, שהרי יש תרי רובי יהודים כשרים במקום כמוש בכל מקום יש תרי רובי. ואמנם אתה אומר שהיא יודעת בודאות שהוא לא היה מרוב הסיעה (האורחים). מ"מ גם רוב הסטודנטים היהודים די בכך ואין צריך תרי רובי. שהרי כתב הב"ש בסי' ד' ס"ק לט שאין צריך תרי רובי אלא מחמת דין קבוע. ודין קבוע קיים רק במקרה שיש שם ממזר אחד ידוע. אבל אם אין ידוע שיש שם ממזר (כפי שאני מניח שזוהי המציאות שאין ידיעה על ממזר בקרב הסטודנטים שם). אין צריך תרי רובי. ורוב אחת מספיק.
אמנם דין זה נאמר רק לגבי שתוקי. אולם לענ"ד גם במעלת יוחסין של כהונה הוא קיים. משום כל הדין של תרי רובי נאמר אגב, בכהונה, ומשום חשש שמא הלכה אל הקבוע כמבואר בכתובות טו,א וא"כ אם אין ידוע על פסול, אין דין קבוע, וממילא אפשר לסמוך על הרוב, בצירוף החזקה שלה – חזקה קיימתא שהיא כשרה לכהונה.
בנוסף, אני מניח שהיא יודעת מיהו היהודי, אלא שאינה יודעת אם הוא כשר. אין צורך שמגילת יוחסין, שמראה שהוא כשר. ניתן לברר עליו ולא לא ידוע שהוא פסול, הרי זה כמי שאומרת לכשר נבעלתי.
