שלום כבוד הרב. לפני כמה שעות שאלתי שאלה לגבי ברכת הגומל. כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
שאלתי הייתה האם בברכת הגומל צריך שיהיו עשרה באותה רשות. לדוג' האם אישה יכולה לברך מעזרת נשים (במציאות בה העזרת נשים אינה אותה רשות של בית הכנסת, כגון שאין להם תקרה אחת או שהוא חדר בנפרד, שלגבי הלכות תפילה בציבור איננו מצרפים אותם למניין) והגברים בית הכנסת ישמעו ויענו אמן. כך שיחשב לה כברכה בפני עשרה? תודה רבה
תשובה:
שלום רב
שאלתך הובנה היטב, וכאמור, המנהג הוא שצריך את כל התנאים הנדרשים למנין, ובכלל זאת שהאשה תהיה ברשות אחת עם השומעים. לעצם הענין כידוע יש מחלוקת הפוסקים על צירוף למנין באופן שאותו אחד שעומד בחוץ רואה את המתפללים ואף הם רואים אותו. להלכה, באופן כזה הוא יכול להשלים למנין, אלא שלכתחילה ראוי לחשוש לדעת המחמירים ולצרף אדם אחר. אכן, כאשר יש מנין בבית הכנסת אף הוא שמתפלל בחוץ נחשב כאילו מתפלל עמהם. ממילא יש לדון שגם האשה תוכל לברך באופן זה. מאידך, לכאורה דינה כמו החזן שודאי צריך להיות ברשות בה נמצאים כולם, וכן נראה עיקר.
מקורות:
ראה שו"ע או"ח סי' נה סעי' יד, ובמשנה ברורה שם, וכ"כ בשו"ת שלמת חיים סי' נח שאין להקל ולצרך אדם מבחוץ דרך החלון אלא בשעת הדחק שאין אדם אחר בנמצא. לדעת הערוך השולחן שם סעי' כ אף השו"ע לא התיר אלא באופן שהוא עומד בחוץ, אבל אם הוא עומד בחדר אחר שיש לו חשיבות בפני עצמו – אינו מצטרף, וכדבריו החמירו בשו"ת קנין תורה ח"א סי' טז, ושו"ת שבט הלוי ח"ט סי' כ.
על דעת החולקים על השו"ע בזה ראה שער הציון שם ס"ק נג, וס' מחזיק ברכה שם ס"ק ח. לדעתם, צירוף זה הוזכר בראשונים רק לענין צירוף לזימון בברכת המזון ולא לענין תפילה.
