כבוד הרבנים
מקובל שאנשים לא לומדים הלכות אבלות גם כשנמצאים במצב של בן משפחה במצב קשה וקיים חשש שייפטר מהעולם
האם יש לזה מקור או שזה חשש בעלמא?
מה כן מותר ללמוד בכדי להתכונן? האם צריך ללמוד משהו?
והאם כשבני משפחה אמורים לשהות בשבת בבית חולים אצל חולה במצב קשה מאוד וקיים החשש שיייפטר בשבת, האם יש ללמוד מעט על הדברים שיש לעשות בשבת במקרה של פטירה ל"ע או שגם לימוד כזה עדיף שלא?
תודה
תשובה:
שלום רב,
יש מקור למנהג זה. אבל יתכן שכדאי לעיין מעט בהלכות הנחוצות. של הלכות אבלות.
בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' שמו) בהשיבו לשאלות בענייני אבלות לחמיו הגאון ר' עקיבא תלה את העובדה שאמו נפטרה בכך שהוא עסק בהלכות אבלות. אבל מנגד ראה בספר חסידים (סי' רסא) כתב: "אם תראה שאין חוששין ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה וכו". ועוד הוסיף: שמסכת מועד קטן באה לפני הקב"ה ואמרה ריבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו כלומר שבבית האבל ילמדו אותך. אולם מאחר שמצוי הרבה פעמים שאנשים אינם מצליחים ללמוד היטב בימי השבעה, ואפילו הלכות נחוצות, לכן יש גם מעלה ללמוד לפני הזמן בעודו פנוי יותר ללימוד זה. [ואולי יש לחלק שהמעשה של החת"ס היה בלימוד עיוני, ולא רק הלכות פשוטות ונחוצות.
