שלום למו"ר.
ברצוני לשאול בעניין ברכת התורה
א. אם אני שומע שיעור תורה לפני ברכת התורה האם צריך לברך לפני כן?.
ב. אם אני שומע פרק תהילים בכוונה לתפילה ולא ללימוד האם צריך לברך לפני כן ברכת התורה?
ג. אם אני שומע שיעורי השס המוקלט האם ניתן לעשות בסיום מסכת סעודת סיום?
בברכה רבה
עוז
תשובה:
שלום רב.
א. אדם שמהרהר בדברי תורה בלא להוציא מפיו אינו מחוייב בברכת התורה, ויש חולקים. ואף על פי כן, אם הוא שומע דברי תורה מאדם אחר הוא חייב לברך, לפי שכלל הוא בידינו ש"שומע כעונה", כלומר , השמיעה נחשבת אף היא כדיבור ומחוייבת בברכה זו. אולם, כאשר הוא שומע דברי תורה מאדם אחר, כתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קנט ובן איש חי וישב אות יב ועוד אחרונים שיש בכך חיוב ברכה מהטעם האמור.
ב. על קריאת תהילים בדרך תחנונים אם היא מחוייבת בברכה זו נחלקו הדעות, ובשו"ע סי' מו כתב לחשוש בזה לדעת המחמירים ולברך קודם לכן ברכת התורה. שמיעה מקלטת יש להסתפק אם היא מחוייבת בברכה ולחומרא עדיף לברך קודם.
ג. אין ספק שניתן באופן זה לעשות סיום [ובלבד שהקשבת לקלטת ולמדת הכל…].
מקורות:
א. על לימוד בהרהור ראה שו"ע סי' מז סעי' ד שפטור מברכה, וראה בביאור הלכה שם שהגר"א חולק, וסובר, שהואיל ומצות תלמוד תורה מתקיימת גם בהרהור הלב יש בכך חיוב ברכה.
ב. שמיעה מקלטת אם היא מחוייבת בברכה, הנה, בס' הליכות שלמה פרק ו אות ה כתב שהואיל ומצות תלמוד תורה מתקייימת גם במי שאינו בר חיובא גם חיוב ברכה שייך גם במי ששומע מקטן או אשה דברי תורה. אלא שנסתפק שם לענין שמיעה מקלטת, ולכאורה הדבר תלוי בגדר דין שומע כעונה: לדעת הסוברים שהשמיעה לבד נחשבת כדיבור, אפשר שגם כאשר הוא שומע מקלטת הדין כך, לפי שסוף סוף השתמש בכלי השמיעה לצורך הלימוד. אולם, להצד שאמירתו של המשמיע מתייחסת לשומע, אפשר שלא שייך דין זה לגבי שמיעה מקלטת [על עיקר נידון זה ראה חזון איש או"ח סי' כט].
