שלום רב,
אני חוזר בתשובה והמשפחה מסורתית ולאחרונה גיליתי, שלא מקפידים על קיום אזכרה ביום השנה לסבתי ז"ל. במה הדברים אמורים – הילדים של הסבא ז"ל הולכים ביום השנה (חודש שבט) לקברו וכוללים בתפילתם כוונה גם על אמם (סבתי) שיום פטירתה הוא כז בתשרי. ברצוני לבקש מהם, שיציינו גם את יום השנה של אמם במועדו, מבלי לאחד יום אזכרה אחד לשני ההורים. להבנתי אין בעיה שימשיכו לכוון על סבתי גם ביום השנה של הסבא ובלבד שביום השנה שלה יתפללו לעילוי נשמתה. האם כך לנהוג?
תשובה:
שלום רב.
מסתבר שאין כל פסול בכך שמכוונים בתפילה גם על הסבתא. אולם, ודאי ראוי מאוד להקפיד לעלות לקברה גם ביום פטירתה, עם אמירת תהילים, צדקה וכו', הדבר גורם נחת רוח רבה לנפטר, ואין ספק ש"מגיע" לסבתא שיכבדו אותה כראוי ויעשו כל מה שאפשר לעילוי נשמתה.
אגב, יש הרבה אפשרויות לדאוג לעילוי נשמת הנפטר מלבד המנהג לעלות לקברו. כאשר צאצאיו מתחזקים בענין כל שהוא בשמירת המצוות או נותנים צדקה לעילוי נשמתו זכות גדולה היא לו, והנח רוח הנגרמת לו מכך "עין לא ראתה אלוקים זולתך"…
