שלום,
במאמר "הלכות תשעת הימים" כתוב
"יין של הבדלה נותנים לקטן שהגיע לחינוך ושישתה את רוב הכוס. ולפי הספרדים, יכול המבדיל לשתות לכתחילה מכוס ההבדלה."
מה עושים כאשר אין קטן שישתה?
ברכה והצלחה.
תשובה:
שלום רב.
נוהגים לתת לקטן בין גיל שש לתשע (שהגיע לגיל חינוך בברכה ולא לגיל חינוך באבילות ירושלים). אמנם כאשר אין קטן בגיל זה, אלא יש קטן מעל גיל 9 עדיף שישתה המבדיל בעצמו (ויש אומרים שיתן לקטן שחייב רק מדין חינוך). וכן אם יש רק בת קטנה עדיף שישתה בעצמו כיון שעל פי הקבלה לא נכון לאשה לשתות מיין ההבדלה, וכן הדין כאשר אין לו קטן כלל שישתה המבדיל בעצמו.
ומנהג הספרדים שתמיד המבדיל עצמו שותה את היין.
מקורות:
שולחן ערוך סי' תקנ"א סעיף י' ורמ"א שם, ומשנה ברורה שם סק"ע ובשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הביאו שעדיף שישתה המבדיל ולא יתן לבת קטנה כיון שעל פי קבלה אין לבת לשתות מיין הבדלה, וכן הביאו בשמו שסבר שעדיף ליתן לקטן אף מעל גיל תשע ממה שישתה המבדיל עצמו אך מהמשנה ברורה שם לא משמע כך.
במחילה, הרי מותר לעשות הבדלה בשעת הצורך גם על "חמר מדינה".
מדוע אם כן לא הוצע לשואל לכתחילה להבדיל על בירה (עם אלכוהול כדי לצאת חובת כל השיטות)? יתרה מכך, כלום אין בפתרון של לתת לקטן לשתות, איזה שהוא חשש של ברכה לבטלה (הרי המבדיל בירך הגפן ולא שתה)?
אכן בהרבה תשובות אחרות באתר ציינו גם זאת, למעשה זה לא מאוד מומלץ בזמנינו שלדעת הרבה פוסקים לא ברור אם יש כזה דבר חמר מדינה.
אשמח לדעת מה המקור שעל פי קבלה לא נכון לאשה לשתות מיין של הבדלה
תודה רבה
בספר השל"ה היות ועץ הדעת היה עץ גפן וע"י החטא האשה פרשה מהאיש בכמה דברים ואחד מהם זה דם נידה שנאמר שם "הרבה ארבה את עצבונך" ודרשו חז"ל במסכת עירובין בדף ק' עמוד ב' שזה דם נידה ודם בתולים, לכן לא תשתה מהבדלה. כמובן שכאשר אשה מבדילה וכגון שאין לה בעל, היא שותה.
אם כן מדוע לא נאמר דבר זה גם על שתיית נשים מיין קידוש?
אנחנו לא יודעים להבין את חכמת הקבלה, רק להביא מה שהובא. למעשה דין זה נאמר רק לגבי יין הבדלה.
השאר תגובה