שאלה:
שלום לרבנים,
אשה שעברה גיור לחומרה בזמן הריון.
אחרי שעברה גיור לחומרה נולדה לה ילדה.
האם הילדה שלה יכולה להתחתן עם כהן?
תודה.
תשובה:
שבוע טוב,
השאלה היא מדוע עבר גיור לחומרא?! אם מחמת ספק אמיתי ביהדותה אם מחמת חוסר הוכחות שהיא יהודיה, או גיור קודם שהוטל בספק, הבת תהיה אסורה לכהן. ואת הנקודה הזו צריכים לבדוק. .אגב, אם הגיור נעשה מחמת חוסר הוכחות מספיקות ביהדותה – היום ניתן להשלים את ההוכחות באמצעות בדיקה גנטית.
מקורות:
לגבי בת לגיורת להתגיירה בעודה בהיריון:
בקידושין עח,א מצאנו ארבע דעות בתנאים בענין גיורת או בת גרים באיזה אופן היא כשרה לכהונה, ובאיזה אופן אינה כשרה:
"וכולן מקרא אחד דרשו: 'אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולות מזרע בית ישראל' רבי יהודה סבר, עד דאית כל זרע מישראל. רבי אליעזר בן יעקב סבר, מזרע, ואפילו מקצת זרע. רבי יוסי סבר, מי שנזרעו בישראל. רבי שמעון בן יוחי סבר, מי שנזרעו בתוליה בישראל".
כלומר, לדעת ר' יהודה בת גר, למרות שיהא נולדה כיהודיה לכל דבר, היא פסולה לכהונה. לדעת ראב"י, רק אם שני הוריה גרים, היא פסולה לכהונה. ולדעת ר' יוסי, אפילו אם שני הוריה גרים, היא כשרה לכהונה, ואינה פסולה אלא אם כן הורתה שלא בקדושה. ודעת ר' שמעון בן יוחאי, שאפילו גיורת שהתגיירה לפני הגיעה לגיל שלש כשרה לכהונה.
להלכה נפסק שם בגמרא כר' יוסי, ולחומרא כר' אליעזר בן יעקב. דהיינו, מעיקר הדין הלכה כר' יוסי שבת גרים גם כשרה לכהונה אם הורתה בקדושה. אולם לכתחילה אם הם באים להנשא, אומרים לכהן להחמיר כראב"י שאם שני הוריה גרים, שלא לשאת אותה לכתחילה.
יש להסתפק בדעת ר' יוסי, האם כוונתו לומר, שבכל מקרה, בת שהורתה שלא בקדושה, אסורה לכהונה. או שמא ר' יוסי בא להקל יותר מראב"י, שאם שני הוריה אינם מזרע ישראל שאומר ראב"י שהיא אסורה לכהונה. על כך אומר ר' יוסי, שהיא כשרה, ורק אם גם הורתה שלא בקדושה היא אסורה. וכפי שאנו רואים שכל תנא מקל יותר מחבירו. ראב"י מקל יותר מר' יהודה, וכן הלאה. נמצא שלפי צד זה, אם אביה מזרע ישראל, היא כשרה כהונה, אפילו אם הורתה שלא בקדושה.
כתב בשו"ע סי' ז' סעי' כא:
"גר שנשא גיורת, וילדה בת, לא תנשא לכתחלה לכהן אפי' בת בתה עד כמה דורות, אף על פי שהורתה ולידתה בקדושה. [כאמור, לחומרא, לכתחילה ראב"י]. ואם נשאת לכהן לא תצא. ואם יש בה צד אחד של ישראל, כגון גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת, הבת מותרת לכהן לכתחילה".
ויש לעיין בדבריו, לפי הצד הראשון, שבכל מקרה הורתה שלא בקדושה אסורה לכהונה, מדוע לא הביא השו"ע את דברי ר' יוסי כפשוטן. וקצת משמע כהצד השני, שרק באופן ששני הוריה אינם מזרע ישראל, אז אם גם הורתה שלא בקדושה אסורה לכהונה. אולם אם יש לה צד אחד מישראל, מותרת לכהונה. וראה שם בבית שמואל (ס"ק מב) מה שכתב על דברי השו"ע "ואם נשאת לא תצא":
"היינו דוקא כשהורתה ולידתה בקדושה (רמב"ם). והב"י כתב על זה פשיטא בעינן הורתה ולידתה בקדושה שכבר נתבאר גיורת פחות מג"ש פסולה ובח"מ הקשה על הב"י די"ל גיורת שאני דלידתה היה שלא בקדושה, ומ"כ לפרש דברי הב"י ע"פ הפלוגתא בקדושין דף ע"ז דאי הורתה שלא בקדושה לא תצא אם כן הקרא בתולה מזרע ישראל אתיא כרשב"י דלמד מקרא זה גיורת כשרה ואנן קי"ל גיורת פחותה מג"ש פסולה לכהונה ולזה כתב הב"י דקי"ל גיורת פחות מג"ש פסולה אם כן הורתה שלא בקדושה פסולה, ואם יש צד אחד ישראל נראה דבעינן גם הורתה ולידתה בקדושה".
כלומר, סיום דברי הב"ש מורים על אופן שיש צד אחד מישראל אבל הורתה שלא בקדושה. אלא שעדיין לא ברור בדבריו האם דין זה הוא שלא תנשא הוא לכתחילה, וכפי שכתב בריש דבריו, על בת גרים, והורתה ולידתה בקדושה. או שכוונתו שאפילו בדיעבד אם נשאת, תצא. וראיתי בבית שמואל מהדורא קמא (הנדפס במהדורת פרידמן), שם גם הביא דין זה, ללא קושית הבית יוסף שהביא בדפוסים שלנו, וכך כתוב שם: "ואם נשאת לא תצא – היינו דוקא כשהורתה ולידתה בקדושה. ואם יש צד א' ישראל נראה דבעינן גם הורתה ולידתה בקדושה". כלומר, קצת משמע שכוונתו לכתחילה לא תנשא, אבל אם נשאת לא תצא. [וכך הבין בדברי הבית שמואל גם בספר פני משה הובא שם באוצר הפוסקים, אלא שהניח בקושיא באיזה מקרה מדובר, עיי"ש].
אולם אפילו אם נעמיד את דברי ר' יוסי שהורתה שלא בקדושה אסורה רק באופן שהיא בת גרים. אבל אם אביה מזרע ישראל, היא מותרת. עדיין אנו צריכים לברר האם בכלל שייך מקרה כזה, שאביה מזרע ישראל, שהרי אם אביה הוא ישראל הבא על הנכרית (שהתגיירה בעודה מעוברת) הרי הדין הוא שישראל הבא על הנכרית אין הולד מתייחס אחריו כלל. א"כ אין כאן זרע ישראל. [קושיא זו הקשה הפני משה הנ"ל על הבית שמואל, שכאמור, הבין בדבריו שכוונתו שאם בדיעבד נישאה לכהן לא תצא]. יש מקום להרחיב בזה. אולם מאחר שקשה להתיר מקרה כזה, לא הרחבתי בסוגיה זו עוד.
