סמכות בתי הדין הרבני / בית דין פרטי

רבני בית ההוראה
ז' תמוז ה'תשע"ט

שאלה:

שלום רב.
מה ההבדל הסמכותי וההלכתי בין בי”ד פרטי לבין בי”ד שהוסמך מכח החוק או אשאל זאת גם בצורה אחרת. האם בי”ד פרטי אינו יכול או רשאי לפסוק בניגוד לדעת מי שמינה אותם והאם אין חשש בזה שהפסק דין יהיה מוטה לטובת אחד הצדדים? והאם הן בי”ד פרטי והן בי”ד שהתמנה מכח החוק אינו יכול לפסוק או אין לו סמכות לפסוק אם הציבור אינו נותן בו אמון בסוגיות מסוימות ואם יש הבדל בינהם.נא לציין גם מקורות בתשובתכם.
בברכה רבה.

תשובה:

שלום רב,

ברשותך אחלק את התשובה לשלש חלקים:

א. ממש לא מובנת לי ההפרדה שעשית בין בי”ד פרטי לבין בי”ד רבני שהוסמך מכח החוק. כלומר, את התהיה האם בי”ד פרטי יכול לפסוק בניגוד לדעת מי שמינה אותם, זה נשמע לך אפשרות קיימת, ואילו בבי”ד רבני זה לא קיים. האם דייני ביה”ד הרבני לא מונו ע”י אנשים שעזרו להם להתמנות? האם אין לך חשש שאולי אדם שסייע באופן משמעותי למינויו של דיין אין לך חשש שמא יש לו השפעה עליו?! דהיינו אם נסכם את השאלה, אין הבדל מה ההרכב או הסמכות של ביה”ד. החשש תמיד קיים, ואנו מצפים מדיינים שיהיו אנשים יראי שמים ויפסקו לפי ראות עיניהם ולא משנה מי מינה אותם.

ב. ביקשת מקורות, אז בבקשה: שו”ע חו”מ סי’ ז’ סעי’ ז’: “אסור לאדם לדון למי שהוא אוהבו, אף על פי שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו, ולא למי ששונאו, אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו, אלא צריך שיהיו השני בעלי דינים שוים בעיני הדיינים ובלבם. ואם לא היה מכיר את שום אחד מהם ולא את מעשיו, אין לך דיין צדיק כמוהו”. הוסיף הרמ”א: “ומיהו אם דנו, דיניהם דין (הגהות אשר”י ריש סנהדרין). ויש אומרים דבשונאו ממש, דהיינו שלא דבר עמו שלשה ימים מתוך איבה, או אוהבו ממש דהיינו שושבינו וריעו, באלו אין דיניהם דין (טור). וי”א דכל שאינו אוהבו או שונאו ממש, מותר לדונו, ואינו אלא מדת חסידות להחמיר שלא לדונו. ולכן מותר להיות דיין כשזה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד (ע”ל ריש סי’ י”ג), כי כל אחד בורר לו אוהבו. וכל שכן שהרב יכול להיות דיין לתלמידו (מהרי”ק שורש ט”ז). ואפילו בית דין הפסול לדון משום אהבה ושנאה, יכול להושיב דיינים אחרים כשרים שידונו (פסקי מהרא”י סי’ רנ”ח ומהרי”ק שורש כ”א)”.

ג. אני מבין ששאלתך אינה כה “תמימה” כוונתך מן הסתם למחול השדים בפרסום אודות ביה”ד של הרב וייס שליט”א בעניינו של הרב שמואל טל. ראה כאן שכבר מאן דהו שאל בנושא, והסברתי לו כיצד הדברים התנהלו. כתבתי את הדברים לא מתוך הערכה או השערה, אלא מידיעה ברורה, ומפאת כבודם של כמה רבנים שערערו על כל הפרשיה הזו, נמנעתי מלהקצין עוד יותר. ואולי כדאי גם להבהיר עוד נקודה חשובה: אין ספק שהרב טל הוא הבעלים על המוסד שהקים בעשרת אצבעותיו, השאלה אם הוא ראוי להמשיך או לא, נוגעת בראש ובראשונה לו עצמו (אם הוא היה מסרב להפקיד את המפתחות בידי דייני ביה”ד שהם יחליטו אם הוא ראוי או לא, אף אחד לא היה יכול לסלקו). וכמובן לתלמידיו הרבים שהמתינו לשמוע מה דעת ביה”ד כדי לכלכל את מעשיהם. שאר הציבור הכללי באמת לא קשור לפרשה הזו, שהרי כולם מסכימים שלא נעשה כל עבירה לא כלפי דין שמים ולא כלפי החוק הפלילי.

שורה התחתונה אוכל לומר לך. בתחילה הפרסומים והמכתבים “הודלפו” לתקשורת כדי ללחוץ על הדיינים (וזה משום מה לא מטריד אותך, כיצד זה יתכן שאנשים מפרסמים מכתבים וידיעות שהתבררו כשיקריות לחלוטין! רק כדי ללחוץ על הדיינים). בהמשך כאשר פסק הדין לא תאם לגמרי את הציפיות שלהם (למרות שהתחייבו לקיים את פסה”ד למרות כל הידיעות הנ”ל), מנסים לערער על מעמדו של ביה”ד. אותי זה לא מפתיע כבר היה לעולמים…

אבל מה שאותי בכל זאת הפתיע הוא שנשלחו “רבנים” לשוחח עם הגר”א וייס שליט”א כדי לדובב אותו לומר דברים מסויימים, תוך כדי הקלטה בידיעה ברורה שבעתיד ישתמשו בזה כדי להשמיצו ברבים! וכל זאת מדוע? כנראה משום שיראת שמים בוערת בקרבם ואינה מניחה להם להותיר את הרב טל בראשות הישיבה שלו, ועליהם לסלקו מהישיבה שלו עצמו בכל מחיר בין אם השמועות שהפיצו נכונות ובין אם לאו!

אולי אסיים עם “ווארט” יפה על פרשת השבוע. סיפור הקנאות המפורסם של פנחס בן אלעזר הכהן מסופר השבוע בפרשת בלק. ואילו על השכר שפנחס קיבל נקרא בשבוע הבא – בפרשת פנחס – מדוע המתינו שבוע לפרסם את השכר שקיבל? תשובת האדמו”ר הדברי יואל (שהיה קנאי מפורסם), שכאשר אנו רואים מעשה קנאות למען השם יתברך, חשוב להמתין ולבדוק היטב מה היו המניעים שלו, מה היתה כוונתו כאשר הוא בא לקנאות את קנאת ה’ וכו’… ורק אח”כ כאשר יתברר שהכל נעשה באמת ובתמים לשם שמים, ניתן לשלם לו שכר…. הדברים מדברים בעד עצמם בפרשיה הנוכחית!

חשוב על הדברים!

 

2 תגובות

    נתנאל:

    רציתי לשאול בנוגע לכל התשובות באתר הקשורות לפרשית הרב טל, האם במקרה אחד המשיבים באתר דין הוא חבר בבית הדין המיוחד שדן בסיפור? או שמא גם הוא נמנה על תלמידיו של נשיא בית הדין?
    חשוב לי לקבל תשובה אמיתית כדי לדעת כיצד להתייחס לתשובות המתפרסמות כאן בעניין.
    תודה רבה

    רבני בית ההוראה:

    בהחלט חשוב שתדע כיצד להתייחס לדברים, מדבריך נראה שאילו התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן לחשוב שמא הדברים אינם מדוייקים. אז זוהי תשובתי: כן. אני תלמיד של הרב וייס, לא קשור לביה”ד שהקים לצורך הענין. משום מה לטעמך כנראה אני כבר “חשוד” שמא דברי כזב אני מפיץ כאן. זכותך לחשוב כך. אבל לפחות אוכל לומר לך שאת המציאות אני מכיר טוב ממך, והיא מאד לא נעימה לאלו המפרסמים מכתבים נגדו. כנראה שלדעתך אלו הניזונים מהתקשורת שמוזנת ע”י מסע שיטתי של גורם מסויים, הם כנראה “המאוזנים”…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *