שליחות בפדיון הבן

אמן ואמן
יישר כח עצום
רציתי לשאול האם בכלל אין מתירים כי זה מצב מסובך קצת?

יישר כוח
רציתי גם לדעת מה דעת הרב עובדיה בעיניין?
ואם קראו לו שם פלוני ובעזרת ה'שאני יקים בית עם אשה חדשה יוולד לי בן האם אפשר לקרוא את אותו שם פלוני?

מה המקור שלא קוראים שני אחים באותו שם?

התשובה נכתבה בתאריך א' חשון תשפ"ד לרבנות צבאית.
*****
פדיון הבן בחירום.
הרב רז צבי הרשפינוס
ביהמ"ד יחווה דעת ירושלים
**********
שאלה:
קצין קרבי בחזית הלוחמה שבעוד ימים ספורים חל יום פדיון הבן לבנו. הקצין לא יוכל לחזור לביתו לצורך פדיון הבן. כיצד הנכון והראוי לנהוג במצב זה כדי לא לעכב במצווה ואם מותר בשליח?
********
תשובה:
א. מצוות עשה מהתורה (במדבר יח, יד-טז) על האב לפדות את בנו הבכור בגיל חודש ימים. אין הבכור ראוי לפדיון עד שיעברו עליו שלשים יום, ואחר שלשים יום יפדנו מיד שלא ישהה המצוה ואם חל יום ל"א להיות בשבת אין פודין אותו בשבת אלא ימתין עד יום א' (שו"ע יו"ד סי' שה).
****
ב. במצב חירום או בכל מצב אחר כאשר התינוק בן חודש ימים לא נמצא עם אביו, יש להשתדל להפגיש את האב עם הכהן הכי כשר ומיוחס שניתן למצוא במקום ולפדות לו את הילד, ואין שום צורך שהתינוק יהיה נמצא במקום הפדיון, וזה מועיל.
*****
ג. במידה ולא נמצא שם כהן, או שמכל סיבה שהיא אין אפשרות לקיים את המצווה, הפדיון יידחה לאחר שהאב יחזור בשלום לביתו, וזה עדיף מאשר לקיים את הפדיון ע"י שליח.
****************
דיון הלכתי והמקורות.
1. הלכה ידועה בכל התורה – שלוחו של אדם כמותו (קידושין דף מא ע"ב), ולכן מסברה פשוטה גם לגבי פדיון הבן אפשר למנות שליח לקיום המצווה. אולם לדעת הרמ"א (סי' שה סעיף י) אסור לפדות את הבן ע"י שליח, והפוסקים פלפלו בביאור דבריו.
*******
2. אולם דעת רוב האחרונים אינה כן (ראה פתחי תשובה סקט"ז), ועיקר הדין שיכול למנות שליח גם בפדיון הבן, ומכל מקום עדיף יותר לדחות את קיום פדיון הבן לזמן שיחזור לבית, כי גם קיימת מחלוקת האם ואיך יברך השליח כמבואר בשו"ת יבי"א (ח"ח חיו"ד סי' לא). ולכן ראוי להימנע מלקיים ע"י שליח. ועוד שלכל הדעות מצווה מן המובחר "היא בו ולא בשלוחו", וכתב החכם צבי (סימן קו) שכל שאפשר לו לקיים היום מצווה שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר – טוב להמתין למחר, ואין בזה משום מעבירין על המצות.
**********
3. וא"כ לסיכום, מתבאר שמכל צדדי ההלכה עדיף יותר להמתין שהאב יחזור בשלום לביתו ואז יפדה בנו, מאשר שייפדה ע"י שליח. וזה אף על פי כן שי"א שלאחר שלושים יום כל יום שמשהה את המצווה עובר באיסור, מכיון ששיטת רוב הפוסקים אינה כן, כפי שכתב בשו"ת יבי"א (ח"ט חאו"ח סי' קה ח"א אות ג). וכן פסק בספר אוצר פדיון הבן (פרק ט) בשם שו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' סו), וכ"מ בדרך אמונה (בכורים פי"א סקק"ח).

בס"ד
מאת הרב רז צבי הרשפינוס.
רבנן לרשותכם ותודה על הערה,
1. ראה בגר"א (ס"ק י"ז) שהעיר – כי הלא בכל מקום שלוחו של אדם כמותו, ומאי שנא מצוה זו. ועוד שגם אין כאן אלא נתינת מתנות כהונה, כי פדיון הבן בכלל כ"ד מתנות כהונה המה כמבואר בדברי הרמב"ם (הל' בכורים פ"א), ולא צריך בזה דין שליחות כלל. ובשו"ת מהר"י אסאד (יו"ד סימן רס"ה) הביא ראיה דמהני שליחות בפדיון הבן מהתורה עצמה, ממה שמשה רבינו הוא זה שפדה את מאתיים שבעים ושלש הבכורים העודפים על הלויים בחמשת שקלים שנתן לאהרן ולבניו, ע"ש. וראה בחתם סופר (יו"ד סימן רצ"ג) שכתב ליישב ע"פ הדרש שכיון שפדיון הבן זכר למכת בכורות, ובמכת בכורות דרשו בסדר ההגדה "ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך" לכן גזרת הכתוב שאין שליחות בפה"ב.
*********
2. החפץ לקיים את מצוות הפדיון בזמנו וע"י עצמו, אך אין שם בקרבת מקום כהן, אם יכול לזכות את דמי הפדיון לכהן שלא נמצא לפניו? בעניין זה נחלקו האחרונים – האם אפשר לזכות את דמי הפדיון עבור הכהן ע"י ישראל, שבנתיבות בסי' רמג (סק"י) העלה שיכול ישראל לזכות לכהן אף ע"י ישראל אחר שאף שהוא לא ראוי לקבל לעצמו, מכל מקום יכול לזכות לצורך הכהן.
********
3. אומנם דעת המחנה אפרים (הלכות זכיה ומכירה סי' לג) ועוד אחרונים כמובא בספר אוצר הברית (שם) אינה כן, ואין לזכות לכהן ע"י ישראל, שדייקו כן מהירושלמי בפאה (פ"ד ה"ה) שכל שאין מזכה יכול לזכות בדבר לעצמו הרי אינו יכול לזכותו לאחר, ולכן לדעתם אי אפשר לזכות לכהן ע"י ישראל מפני שאינו יכול לזכות בפדיון לעצמו. ולאור זאת, הנכון שכאשר אין כהן לפניו ימתין לפדות את הבן לאחר שיחזור לביתו.