שאלה:
שלום לכבוד הרב. אני אדם דתי עובד יום שלם. אני צריך קצת חיזוק. לאחר ששמעתי שבשבת כל לימודי התורה זה כפול 1000 בשכר , יוצא שאני לומד כל יום אבל ממש קצת רק בשביל לצאת ידי חובה. ובשבת אני מתרכז בלימוד. למה לי בעצם ללמוד שעתיים נגיד כל יום יום ולא רק חצי שעה ובשבת להשלים הכל ושיהיה כפול 1000 בשכר. בבקשה עזרת הרב
תשובה:
שלום וברכה ידידי!
ראשית אני לא מבין מדוע זה סותר, לומדים בשבת כמה שאפשר וגם בכל ימי החול…
שנית וזה העיקר, לדעתי יש לך טעות בהסתכלות! לא באנו לעולם לאסוף שכר! באנו להיות דבוקים בבורא העולם! לא יתכן שיעבור על יהודי יום ללא לימוד משמעותי, יום כזה הוא יום שרוף, מבוזבז. וכי יעלה על הדעת שבורא העולם יהיה שמח ומרוצה עם אדם שבמודע מונע עצמו מלימוד תורה שזה עיקר תכלית הבריאה? ודאי שלא. בורא העולם מצפה מאיתנו שכל החיים שלנו, המבט שלנו על העולם יהיה כזה שהתורה עיקר ושאר העולם טפל. כאשר אדם לומד בכל כוחו בערב הוא בעצם מגלה דעתו שזה עיקר החיים שלו, וכל היום שלו בעצם נחשב חיים של תורה. אבל אדם שכל חייו אכילה שינה ועבודה, גם אם בשבת ילמד, כל חייו חולין, והוא רחוק מבורא העולם.
החיים האמיתיים שעליהם אגב גם השכר הנצחי, הם חיים שגדושים בתורה ויראת שמים משעה שפוקחים עינים עד שהולכים לישון, וזה רק כאשר אדם מנצל את זמנו הפנוי לעבודת ה'. זה מקדש גם את שעות עבודתו שינתו ואכילתו.
שנזכה!
