סגולת יושב בסתר עליון ישר והפוך

שאלה: נשאל, האם מותר לקרוא פסוק שיש בו אחד מן השמות הקדושים מסופו לראשו, דהאם יש לחוש בזה להזכרת שם שמיים לבטלה? [דמצינו כיוצא בזה פסוק שכן קוראים אותו מסופו לראשו ויש בו הזכרת שם שמיים, בתפילה על הפרנסה "ויהי י"י את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי" שקוראים אותו בהיפוך גם כן] כמו לדוגמא לומר "וידבר י"י אל משה לאמר" הפוך – "לאמר משה אל י"י וידבר", האם אסור? ובפרט שמשתנה ע"י זה המשמעות, דכאילו משה הוא זה שאמר זאת לה' וכו'.
תשובה:
א) וכתב הרה"ג יצחק רצאבי שליט"א, שלעניות דעתו נראה דמותר. וטעמו הינו, שכן מצאנו כמה פסוקים שנקראו מהסוף להתחלה [כמו ויהי י"י את יוסף וכו'] דהנה התורה גילתה לנו שאפשר לה להידרש גם באופן כזה, דהתורה נדרשת בכמה אופנים, בגימטריאות וצירופים. ולכן נראה שאפשר לקרוא את הפס' הפוך. ואפילו שמשתנה המשמעות [כמו הפס' בשאלה], זה רק לפי הפשט הפשוט, דאם נעמיק בדבר נמצא שהוא הפוך באופן אחר, וכל שכן בדרך רמז דרש או סוד. וה"ה בנביאים וכתובים,
וכן נראה שאפשר להוכיח כן מזה כשדנו לגבי קריאת שמע למפרע, אם יצא או לא. ולא הזכירו בה אם יש בזה משום הזכרת שם שמיים לבטלה.
ב) אולם, כתב הרב שמצא לספר ערוגת הבושם (דפוס ויניציאה ה'שס"ב פרק כט דף קא: ד"ה מעתה), וזה לשונו: "אחד מן הדרכים המקלקלים בקריאה, אשר ילבש קללה במדו [צ"ל כמדו] הוא דרך הקריאה למפרע. צא ולמד מדברי רש"י על מה שאמרו רז"ל (ברכות יג.) 'והיו' – שלא יקרא למפרע הוא דאתא, פירש"י כגון "ובשעריך ביתך מזוזות". כי עם שבא לפרש שאיסור הקריאה למפרע, הוא בפסוקים לא בפרשיות, מלתא אגב אורחא השמיענו שקריאת התיבות הפסוק למפרע, היא לקללה. כי הבנת 'ובשעריך ביתך מזוזות', היא נפילת הבתים, בלי השאיר מהם כי אם המזוזות בלבד" עכ"ל.

ג) והנה בעל דין יבוא לומר, שערוגת הבושם כתב את דבריו מכיון שהיה דקדקן ולא מקובל. דמתבאר בספרו במקומות רבים דהיה רב גובריא גם בנסתר. ואולי אפשר לומר שלא הקפיד בעל הערוגת הבושם רק שקורא למפרע בלבד. אך אם קורא את הפסוק ישר ואז למפרע נראה שגילה דעתו שהקריאה הישרה היא העיקר והלמפרע היא על דרך הסוד. אך אומר הרב שזה לא מסתדר לפי מה שכתב שלפי דעתו בכל גווני שרי לקרוא את הפסוק למפרע. ואולי לא הקפיד בעל ערוגת הבושם דווקא בצורה כזאת שאם תקרא למפרע יצא מזה תקלה, כמו קללה. כמו עם 'בשעריך ביתך מזוזות' שנראה כיבכול כאילו יפול הבית וישאר רק המזוזה.
וכתב הרב: "והאמת אגיד, כי לא זכיתי להבין בעניי מאין פשיטא ליה לרב ערוגת הבושם שהבנת 'ובשעריך ביתך מזוזות', היא נפילת הבתים וכו', כי נפילה מאן דכר שמה? ואדרבה, כיון שהדבר סתום, וצריך להשלים חיסרון המילים, יכול להתפרש לברכה, כגון שביתו יושלם בניינו בקביעת המזוזות. גם מה שכתב מעיקרא אחד הדרכים המקלקלים וכו' דמשמע תמיד הקריאה למפרע מתפרשת לקללה, קשה בעיני הדיוט מנליה, והלא שערי הפירושים לא ננעלו. וצ"ע".
ד) והנה הטורי אבן (מגילה יז:) כתב על רש"י שפירש 'לא יקרא למפרע', שלא יקרא את הפסוק עצמו הפוך כמו "בשעריך ביתך מזוזות", וכתב על זה, שלא הבין למה נדחק רש"י לפרש כן, שהרי ברור ופשוט שאדם שהופך את התיבות וקורא את הפסוק להיפוך, לא צריכה התורה את הפס' "והיו" שיבוא וימעט את הקריאה באופן הנ"ל "דאין זה לא קריאה ולא כתיבה, כיון דאין לו שום משמעות, ואין זה אלא כמתלוצץ ומשחק בעלמא. אלא ודאי הכי פירושו, למפרע, הפסוקים למפרע. דהקדים הפסוק הכתוב מאוחר, להכתוב לפניו…"
ואומר הרב, שאפשר ליישב דעת רש"י על פי מה שביארנו שמצאנו פסוקים בכיוצא בזה שנקראים להיפוך, ושטוב ונכון לקרותם כך, לכן אי אפשר לומר שהוא כמתלוצץ ומשחק בעלמא.
זאת תורת העולה, מותר לקרוא את הפסוקים (תורה נביאים וכתובים) למפרע ואין בזה חשש הזכרת שם שמיים לבטלה.