שאלה:
לאחר מנהג בליעת ערלה של ברית מילה כסגולה, האם נחשבים לבשרי או פרווה?
תשובה:
שלום וברכה
לא נהיים בשריים, רק לאחר בשר בהמה חיה או עוף, השאלה היא אחרת, אם אין בכך בעיה של מאכלות אסורות…
ולמעשה, על אכילת רקמות מבשר אדם חי נחלקו הראשונים אם הדבר אסור או מותר [בימי קדם כדבריך היה נהוג שאכילת ערלת המילה היא סגולה לאשה ללידת זכרים, וראה רשב”ש סי’ תקיח] ולהלכה פסק הבן איש חי שנה ב פ’ אמור לאסור זאת מכל וכל, ושם התריע שיש להמנע מאכילת עור יבש זה שאדם תולש משפתיו. הרחבה רבה בענין הסגולה הנ”ל ראה בס’ דברי בניהו ח”ז סי’ כד. אולם, בכף החיים סי’ עט סעי’ יא האריך בראיות מדברי הרשב”א ועוד ראשונים שגם לסוברים שבשר אדם אסור גם בעודו בחיים חיותו, לענין העור לבד שאין איסורו אלא מדרבנן לא החמירו אלא לאחר מותו כמו בשערו, אלא שצידד להחמיר כדי שלא יתרגל לתלוש עור זה גם בשבת [וזה כבר ענין אחר]. וראה ילקוט יוסף סי’ עט שהקיל בזה לדינא. ומכל מקום ודאי ראוי לחוש לדברי הבן איש חי אפילו בעור בעלמא, וכל שכן בערלה שאינני בטוח שזה מוגדר עור בלבד ולא בשר.
סימן עט סע' ח מה שנהגו מקצת מהנשים לבלוע את הערלה לאחר המילה, ואומרות שהוא סגולה להרות ולהביא בנים זכרים, יש לבטל המנהג ולמחות בידן, שהוא איסור גמור. [ילקו"י שם עמוד סז. ושובע שמחות ב' דיני מילה עמוד סט. שוב יצא לאור הליכו"ע חלק ו ושם עמוד רכא כתב כדברינו].
השאר תגובה