לתרומות לחץ כאן

פדיון הבן בלידת וואקום פדיון הבן לנולד בשקיעה

שאלה:

שלום וברכה כבוד הרבנים!

ילד זכר בכור שנולד בוואקום חייב בפדיון הבן ?

ומה הדין כשילד נולד (יצא סופית) דקה וחצי אחרי השקיעה הרגילה (לא השקיעה של רבינו תם) והאם התשובה יש הבדל לאלה שמחזיקים זמן רבינו תם להלכה

תשובה:

שלום רב

לגבי לידת מלקחיים רבו בזה הדעות, כיון שזה נעשה לעיתים מתוך צואר הרחם והמלקחיים חוצצות בין גוף האשה לראש העובר, אבל בואקום אין כל חשש ועושים פדיון הבן בברכה. ראה אוצר פדיון הבן עמ' קו, ופדיון הבן כהלכתו עמ' ס.

בענין לידה אחרי השקיעה, בארץ ישראל פשט המנהג ברור כדעת הגאונים ולא כדעת רבינו תם, וכיון שבלאו הכי הדין למול ביום ה31 דוקא הוא משום דין זריזין מקדימין למצוות אבל זה לא חיוב גמור כמו בברית מילה, הייתי דוחה את הפדיון לפחות ללילה שלאחריו, שכן בליל ה31 להרבה דעות אפשר כבר לכתחילה לפדות, והמהדר ימתין למחרת בבוקר. לגבי ברית מילה הייתי בודק בלוחות המדוייקים ביותר, יתכן שזה כן היה ביום…

מקורות:

ראה עוד כאן.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. אני רק רוצה לחלוק על פי הלכה לרב שלא כל הפוסקים חושבים כמו הרב יש שסוברים אחרת

    אני לא נכנס לעניין ברית או פדיון

    אבל לעניין הזמן של הגאונים או של ר״ת יש חולקים

    אני חס ושלום לא חולק על כבוד הרב שכתב את התשובה הנ״ל ״בארץ ישראל פשט המנהג ברור כשיטת הגאונים ״

    אבל גם עם כל הכבוד יש הרבה פוסקים גם בזמננו ובמיוחד בדורות הקודמים שחולקים שסוברים שהזמן הוא כן כשיטת רבינו תם ולא כשיטת הגאונים ובמיוחד בארץ ישראל משא״כ באירופה יש בכלל בעיה בזמן של הגאונים ושל רבינו תם

    אביא קצת מהםשסוברים גם רוב מהראשונים
    שפסקו כרבנו תם, ומהם: הרמב"ן, הרשב"א, המאירי, הראב"ן, הרא"ה, הריטב"א, הר"ן, הרא"ש, הראב"ד, המגיד משנה, הרז"ה, הסמ"ג, המרדכי, המאורות, רבנו פרץ, רבנו ירוחם, הרוקח, מהרי"ק ועוד. וכן רבים מגדולי רבותינו האחרונים ספרדים ואשכנזים כאחד: הרדב"ז, המבי"ט, מהרי"ט, ספר חרדים, הב"ח, המגן אברהם [וכתב, שכל גדולי הפוסקים פוסקים כן.] המנחת כהן, הפרי חדש, החתם סופר, הגאון מליסא, מהר"י עייאש, רבי צדקה חוצין, רבי אליהו שמאע, מהר"י פראג'י, מהר"ח אלפנדארי, פרחי כהונה ועוד. והגאון רבי עקיבא איגר והחתם סופר ועוד רבים מרבני אשכנז, היו נוהגים אפילו להקל כרבנו תם בכניסת השבת. וכן פסקו מרן השלחן ערוך ]סימן רסא ס"ב[ והרמ"א, ובמשנה ברורה שם. והגאון רבי חיים אבולעפיה וחכמי דורו, הכריזו בחרם על אנשי מקומם, שכל מי שיעיז להקל נגד רבנו תם, ינדו אותו. וכן עשה הגאון רבי שמואל לניאדו.

    ואמנם מאחר והמנהג הוא כשיטת הגאונים עוד בטרם שנפסק כן בשלחן ערוך, לכן מי שקשה לו להוציא את השבת כשיטת רבנו תם, סומך על צאת השבת הרגיל. אך מצווה רבה לפרסם ברבים, שהנכון שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד זמן רבנו תם, שזהו ספק איסור סקילה וכרת. והגאון החזון איש ]אגרות ח"א סימן מא[ כתב: "פשטה ההוראה להחמיר כרבנו תם בכל ישראל, והיא הוראה מקוימת כמפי סנהדרין גדולה בלשכת הגזית, ואין שום צד קולא בזה. ולא נמצא מי שאמר שלא לחוש לדעת רבנו תם, ואם איזה גאון כתב להמליץ על מי שמקל, זו אינה הוראה לחקות בה את המקילים". עכ"ד.

    ומה שיש טענו שרבנו תם דיבר לפי מקומו בצרפת, כתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הליכות עולם: פשוט לכל מעיין, שדברים אלו לא ניתנו להאמר כלל, כי הלא רבנו תם מיישב את הסתירה בדברי התנא רבי יהודה שהיה דר בארץ ישראל, ומה לרבי יהודה עם האקלים של צרפת המרוחקת מאוד מארץ ישראל. גם השולחן ערוך שפסק כן, הלא היה דר בארץ ישראל והורה הלכה ליושבים בה, וכן המבי"ט, מהרי"ט, החרדים, הפרי חדש ועוד, כולם גאוני ארץ ישראל היו. ובשו"ת דברי יציב כתב: "האומר שסברת רבנו תם היא טעות במציאות, הרי הוא בכלל אפיקורוס, שפוגע בקדושת רבותינו הפוסקים שמפיהם אנו חיים, והרי גדולים אלו היו בארץ ישראל, וראו בעיני קודשם זמן צאת הכוכבים.

    ומי שאומר שרבנו תם לא דיבר על ארץ ישראל, הבל יפצה פיהו, ודברי רוח הם נגד האמת, ומצוה לפרסם הדבר." עכ"ל. (עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כא, ה"ע ח"ג עמוד קמ, חזו"ע ימים נוראים שפח, חנוכה קפו, שבת א רסח, שבת ב שעג ועוד)

    המוחש לא יוכחש
    ובאמת כי כל הרוצה לעיין ולהרחיב בנושא זה, הנה לאחרונה יצאו לאור כמה קונטרסים המבארים עניין זה היטב היטב בשפה ברורה ונעימה עם מקורות הדברים, בליווי תמונות צבעוניות המראות בעליל את שיטת רבנו תם מכמה דקות לפני השקיעה הראשונה ועד צאת הכוכבים של רבנו תם. ושם הביאו את לשון רב האי גאון ורב שרירא גאון שכתבו: "אל תחשוב שמשתשקע החמה ולא תראה מאותו מקום נשלם היום, אלא כל זמן שאדמימותה נראית על פני מערב, יום הוא".

    וכתב הפרי חדש (קונטרס דבי שימשי): "המוחש לא יוכחש, שהרי אנו רואים אחר זמן זה פני הרקיע מאדימים ביותר… ונראה לעין כל שיש שעה ועוד משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים." עי"ש.

    וכתב במשנה ברורה (רצג סק"ד) וביאור הלכה בשם הגר"א: שצריך שיסתלק האדמימות מן כל כיפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה, ואז מועילים שלושה כוכבים. וכדי להבחין בכוכבים לבד, צריך בקיאות רב, כי שמא הם כוכבים הנראים ביום, ולכך היו האמוראים מסתכלים אם הסתלקה האדמימות לגמרי.

    ובשו"ת מהרי"ף [הגאון רבי יעקב פראג'י, אב בית דין באלכסנדריה של מצרים, לפני כ-350 שנה] כתב: "גילו לי בחלום שטוב הדבר לפרסם בעולם את הקונטרס שחיברתי שאף שיטת הגאונים היא כשיטת רבנו תם, ועל ידי זה הרבה מהחרדים אל דבר ה' יתנהגו על פיו, ואפשר שעל ידי זה תתקרב הגאולה."

  2. כל דבריך ידועים עד למאוד, ואמת הדבר שמי שיראת שמים בליבו כדאי שימתין במוצאי שבת לזמן רבינו תם, ויש 180 פוסקים כרבינו תם, וכל המשנה ברורה בנוי על ר"ת וכו'… אבל כאן הנושא הוא לקולא, האם להקל כרבינו תם ולהקדים מילה ופדיון,ף ובזה כיון שהמנההג בארץ ישראל לעיקר כמו הגאונים אין להקל.

  3. בעניין שיטת הגאונים או שיטת ר״ת מן הראוי שהרב יגיב לאלה שנוהגים כשיטת הגאונים אבל כאלה שאצלם שיטת ר״ת הוא להלכה ולא לחומרא הם חייבים לנהוג על פי שיטת ר״ת
    עיין בכמה וכמה פוסקים ובשו״ת דברי יציב יש באריכות בעניין זה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל