שאלה:
אשתי למדה קורס סריגה בקבוצה אך אחרי חודש לא הייתה מרוצה מרמת הלימודים והחליטה שהיא לא ממשיכה . לטענת המורה היא אמרה שיש התחייבות לשלש חודשים אך אישתי לא זוכרת התחייבות זו .חלק מהמשתתפות שפרשו אחרי שני שיעורים לא שילמו על שלש חודשים . לדעתנו ההתחייבות אינה במקום מפני שאי אפשר לחייב מראש למידה שאי אפשר לדעת איך היא תהיה אחרי תקופה האם אנו צריכים לשלם.
תשובה:
אם אפשר לברר האם הודיעה המורה שהתחייבות לשלשה חודשים כגון לשאול תלמידות אחרות בקורס. או לנסות להיזכר.
אם מתברר שהייתה התחייבות של התלמיד ללמוד ולשלם שלשה חודשים אינו יכול לחזור בו, ואף אם לא ידע התלמיד האם מתאים לו הלימוד מכל מקום היה צריך להגיד שאינו רוצה להתחייב אולם אם הסכים לתנאי ההתחייבות של שלשה חודשים חייב לקיים את ההתחייבות.[1]
אך אם הדבר ספק לתלמידה האם הייתה התחייבות לשלשה חודשים והמורה טוענת בצורה ברורה שהודיע לתלמידה שהייתה התחייבות לשלשה חודשים, מעיקר הדין פטורה התלמידה לשלם כיון שהיא מסופקת אולם לצאת ידי שמים צריכה לשלם שכר של שלשה חודשים. [2]
אומנם אם נראה לכם שקורס ברמה מאוד נמוכה והייתה טעות מצדכם כדאי שתבררו את הדבר על ידי רב שישמע את טענתכם וטענת המורה של הקורס.
[1] דין התלמיד הוא בעל הבית השוכר פועל ללמדו שמבואר בטור חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלג וז"ל במה דברים אמורים כשלא התחילו במלאכה הילכך יכול הבעה"ב לחזור בו כל זמן שאינו גורם להם הפסד אבל אם התחילו במלאכה אין ב"ה יכול לחזור ואם חוזר נותן להם שכרם כפועל בטל. ואם למורה קל יותר ללמד כשיש תלמידה אחת פחות והיתה מוכנה לשלם על זה מעט כסף מנקים מהשכר שמשלמת התלמידה את הסכום ששווה למורה ללמד תלמידה אחת פחות כמבואר בשו"ע שלג' סעיף א' הבעל הבית משלם כפועל בטל.
[2] כיון שהמורה ברי והתלמידה שמא. הרי הוא כדין מלוה טוען ברי התחייבתה לי והלוה טוען שמא שמבואר שפטור וחייב לצאת ידי שמים שו"ע סימן עה' סעיף ט' מנה לי בידך שהלויתיך או שהפקדתי בידך, והלה אומר: איני יודע אם הלויתני או אם הפקדת בידי, ישבע היסת שאינו יודע, ופטור. ואם בא לצאת ידי שמים, ישלם.
הרבנים המשיבים : ר' אשר דזימיטרובסקי, הרב אברהם בוטרמן ור' גבריאל לומברד
