חיוב נשים במתנות לאביונים

רבני בית ההוראה
י"א אדר ה'תשע"ז

שאלה:

שלום

האם אני יכול לתת לאביון גם עבור אשתי? דהיינו הכסף שלי זה הכסף של אשתי גם בעצם, ואם אני רואה אביון אפשר לתת לו נגיד דוגמא 20 שקלים, 10 עבורי ו10 עבור אשתי?

תודה ושבת שלום

תשובה:

שלום וברכה

מצוות מתנות לאביונים מחייבת גברים ונשים כאחד (סימן תרצה, ס”ד, שלא כדעת ה’פרי חדש’ שאין נשים חייבות). מסתימת הדברים משמע, שחיוב זה נאמר אפילו על אשה נשואה. אולם כתב במגן אברהם (ס”ק יד, בנוגע למשלוח מנות): “לא ראיתי נזהרין בזה. ואפשר דדוקא באלמנה, אבל אשה שיש לה בעל, בעלה משלח בשבילה לכמה בני אדם“. אמנם סיים: “ומ”מ יש להחמיר” – כלומר, יש להחמיר שתשלח היא בעצמה משלוח מנות, ולא תסמוך על מה שבעלה נותן עבורה ללא שליחותה.

גם ה’ערוך השולחן’ (סימן תרצה, סעיף יח) כותב שאשה חייבת בכל מצוות הפורים. אפילו אם יש לה בעל, אינה נפטרת בנתינת בעלה. אבל בסימן תרצד (סעיף ב) סתר משנתו, וכתב (בנוגע למתנות לאביונים): “ויראה לי דאיש ואשתו שניהם יוצאים בשני מתנות, דכגוף אחד הם“. ייתכן יש ליישב שבסימן תרצד מדובר בבעל שאומר בפירוש שהוא נותן גם עבורה ומודיע לה על כך, ובזה מקיימת האשה את המצווה בנתינת הבעל, וצ”ע.

הפוסקים הוסיפו שלמרות שאשה נשואה חייבת במתנות לאביונים, יכול הבעל לתת את המתנות עבורה, ואין צורך שהיא תזכה בכסף. כך ניתן להוכיח מדיני הקרבנות, שיכול האיש להביא את קרבן אשתו משום שאשתו כגופו (ראה רמב”ם, הלכות שגגות פרק י, הלכה ו), וכן הדין במתנות לאביונים (אגרת הפורים, פרק ד, בשם הרב ניסים קרליץ שליט”א; שערי ימי הפורים, עמ’ קל). כן נראה אף בפשטות: כמו שיכול אדם לשלם את חובו של חברו, כך יכול לתרום מתנות לאביונים עבור אחרים.

שבת שלום.

תגובה אחת

    אסתי:

    גם אני עמדתי על הסתירה בדברי ערוה”ש (וראיתי שגם הרב קארפ בספרו על הלכות פורים עמד על הסתירה ונשאר בצע”ג), והצעתי לפניו במכתב שמדובר בטעות סופר פשוטה, ובסימן תרצה כוונתו רק על משלוח מנות, ומה שכתב באותה שורה “מתנות לאביונים”, צ”ל שלא דייק בכך ואין כוונתו שגם במתנות לאביונים הדין כן, וראיה לכך שסיים שם , “ונשי דידן נזהרות ושולחין מנות”, ומה עם מתנות לאביונים? אלא וודאי כמש”כ.

    והשיב לי הר’ קארפ, “יפה כתב”.

    מה שלא ברור עדין היא מה הסברא לפטור נשים ממתנות לאביונים מדין אשתו כגופו ולא ממשלוח מנות? ואולי מפני שמשלוח מנות הוא מדין שמחה כמש”כ ערוה”ש תרצה, יז, לכן אשה חייבת, משא”כ מתנות לאביונים?

    וגם בסימן תרצו,ג מחלק עה”ש בעצמו בין מתנות לאביונים למשלוח מנות, עיי”ש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *