שלום, האם אפשר לומר שאם חכמים גזרו גזרה שמה יבוא לעשות איסור , לדוגמא שו סעיף ד מקח וממכר אסור שמה יבוא לכתוב, והשאלה האם כשאין נניח כלי כתיבה, או שמשתכר במקח וממכר בפרות (בשבת), האם סר האיסור? מפני שאם גזרו שאסור שמה יכתוב, ונניח ב 100 אחוז אין אפשרות שאותו איסור תורה לא קיים, האם גם הגזרה בטלה? אשמח למקור מסויים, תודה רבה
תשובה:
שלום רב
במקרה שלך ודאי שהגזירה עדיין קיימת, וכפי שמצינו במקומות רבים שלא חילקו חכמים בתקנתם, או כפי שמוזכר ענין זה במקומות רבים "לא פלוג". אין טעם להרבות בזה במקורות כיון שכל הש"ס והפוסקים מלאים בענין זה, למשל יבמות קז א, כתובות נב ב, בבא מציעא נג ב, שו"ת רד"ך בית כב, שו"ת מבי"ט סי' קפח, שו"ת רמ"א סי' קכא, ועוד רבים.
הנושא המעניין הוא שגם כאשר אין כל טעם לקיום התקנה, והוא בטל לגמרי בכל הסיטואציות, גם כן התקנה לא בטלה, וכפי שאמרו חכמים אף שבטל הטעם לא בטלה התקנה. וראה על זה כאן.
