שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול שתי שאלות שהאחת נוגעת לשנייה:
א. אם ישנה משנה שיש בה מחלוקת ורק דעה אחת נפסקה להלכה, באיזה תנאים מותר לנהוג כדעות שלא נפסקו להלכה, כדי שהתשובה תהיה יותר מכוונת הסיבה שאני שואל היא בזכות המשנה בברכות פרק ו משנה ח שדעת רבי עקיבא שמברכים ברכת המזון גם על שלק שהוא מזונו.
ב. האם מישהו שאינו אוכל לחם כלל, וגם לא מזונות שמאפשרים לו לקבוע עליהם סעודה יכול לברך ברכת המזון על סעודה שהוא קובע על בשר, אורז תפוחי אדמה … כדעת רבי עקיבא ?
שאלה זנו נובעת מהעובדה שיש אנשים שאסור להם אני חושב לאכול קמח ולכן יוצא שלפי ההלכה היום הם אף פעם לא מברכים ברכת המזון
תודה רבה
שבת שלום ומבורך
שלום רב,
בכל תחומי ההלכה, ישנם מחלוקות בעניינם שונים, ולאחר שהוכרעה ההלכה זוהי ההלכה ואין בלתה. כך גם אין טעם להחמיר כמו הדעה האחרת. אולם בדוגמא שהבאת, גם יש איסור להחמיר. שהרי אם אינו יוצא ידי חובה בברכת המזון על בשר וכד'. הרי שברכתו ברכה לבטלה והוא הזכיר שם שמים לבטלה.
ראה בשמנה ברורה סי' רח ס"ק עז, שאם בירך על תמרים ברכת המזון בדיעבד יצא. אולם על שאר הדברים שהוא שבע על ידם כמו בשר וכד', אפילו בדיעבד לא יצא, וראה איך שביאר את הנושא בחזון איש (או"ח סי' כז ס"ק א').
לכן, מי שאינו אוכל קמח כלל אינו יכול לברך ברכת המזון. ולצערנו הוא כמו אדם שאין לו ידיים שאינו יכול להניח תפילין. יתרה מזו, אפילו אם הוא יאכל תמרים מאחר שרק בדיבעד יצא. הרי שלכתחילה אסור לו לברך אלא ברכת מעין שלש על התמרים.
הרבה הצלחה
