שלום לרב, רציתי לשאול לגבי המנהג לקרות ואברהם זקן, שהוזכר בראשונים ז"ל, קראתי שבקהילות מסוימות מוציאים שני ספרים, והחתן קורא בברכות, והדבר לא מובן מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם לברך על מה שלא תיקנו חז"ל, ורציתי לדעת מה דעת הפוסקים בזה, בפרט אותם שעושים כן בעליית רביעי באמצע הפרשה ומעלין אותו למנין שבעה, ואם יש לענות אמן למי שלא נוהג כן, לפי דעת מרן הגר"ע יוסף הכ"מ, תודה מראש וסליחה על הטירחה
תשובה:
שלום רב.
בשו"ת התשב"ץ ח"ב סי' לט מובא שהראשונים נחלקו אם ניתן לברך על קריאה זו הנעשית משום כבוד החתן, וביאר שיסוד מחלוקתם הוא כך: ההלכה היא, שאע"פ שדי בשבת בשבעה קרואים, מותר להוסיף עליהם אף שעל ידי כך מרבים בברכותצ שאינן נצרכות מעיקר הדין, ונחלקו, האם דין זה נאמר רק לגבי עליות שהן רשות הנעשות כחלק מהקריאה שהיא חובה, או גם כשכל הקריאה אינה אלא רשות בלבד.
ומכל מקום נראה, שהואיל ומחלוקת היא בין הפוסקים והמברך יש לו על מי לסמוך [אף שמעיקר הדין יש לחשוש לדעת האוסרים] אין סיבה להמנע מלענות אמן לאחר ברכה זו.
מקורות:
הרחבה רבה על מנהג זה ומקורותיו, ראה בס' אוצר מנהגי נישואין להרב דבורקס עמ' קמה ואילך.
