שאלה:
חתן ששכח את טבעת הנישואין כיצד ניתן להמשיך בטקס החופה והאם מועיל להניח עליה משכון או התחייבות ליתנה או להקנותה בקנין סודר?
תשובה:
שלום רב
חתן ששכח את טבעת הקידושין בביתו, אינו יכול לתת לה משכון עד שיביא את הטבעת. האפשרות של הקנאת הטבעת ע"י קנין סודר, לדעת רוב הפוסקים מועילה. אלא שלדעת הבית שמואל הדבר תלוי במחלוקת ראשונים. לכן כדאי לבקש מאחת הנשים הנוכחות במקום שתקנה את הטבעת שלה בהקנאה גמורה לבעל, ולאחר הקידושין הכלה תחזיר לה את הטבעת.
מקורות:
מבואר בקידושין (ח,ב) התקדשי לי בדינר והניח לה משכון, מנה אין כאן משכון אין כאן. וכך פסק השו"ע בפשיטות (אבה"ע סי' כט בעי' ו') , אמנם נחלקו הראשונים בפירוש הגמ' דעת הרמב"ן והרשב"א כי מאחר שהוא נתן לה רק משכון שאין זה הקנאה גמורה הרי שאינה מקודשת "שהרי המשכון אגוד גביה" זאת אומרת חלק מהמשכון שייך לחתן. ויש חולקים, ולדבריהם החסרון הוא שההתחייבות אינה התחייבות גמורה, ולכן כתב הב"ש (שם סק"י) כי אם התחייב לה בהתחייבות גמורה ועל זה הניח משכון הרי היא מקודשת, אלא שמחמת הספק אין לעשות כן.
יצויין, כי גם לשיטת הראב"ד והרא"ש, לא ברור שתועיל התחייבות גמורה על טבעת מסויימת. ראה קצוה"ח ונתיבות (חו"מ סי' ס', וכן בסי' רג) שנחלקו האם שייך התחייבות על דבר מסויים לכן לשיטתם היה עדיף להתחייב סכום מסויים, ועל זה להניח משכון.
גם האפשרות להקנות את הטבעת ע"י קנין סודר, אינו ממולץ. ראה שם בב"ש שהביא בשם מהרש"ך שכתב כי ניתן להקנות את הטבעת לאשה בקנין סודר. אלא שהב"ש עצמו כתב כי לדעת הרמב"ן והרשב"א הנ"ל לא יעיול ואינה מקודשת. אמנם באבני מלואים שם (ס"ק יב) כתב שודאי גם לדעת הרמב"ן והרשב"א באופן הנ"ל שהוא מקנה את הטבעת בקנין גמור ע"י קנין סודר, והכל שייך לאשה אין כל חסרון והרי היא מגורשת. (ואינו דומה לקנין חליפין שלא מועיל בקידושין).
האפשרות שכתבנו כי ניתן לבקש מאשה הנוכחת במקום, למעשה כתובה ברא"ש (קידושין פ"א סי' כ') "על כי ראיתי באשכנז שרגילין לקדש בטבעת שאולה נתתי את לבי לדרוש ולתור מאין הרגילם דלכאורה אינה מקודשת כיון שקבלה הטבעת אדעתא שהיא שלה ואינה שלה כי היא צריכה להחזירתה לבעלים נמצא שקדשה בגזל דאחרים ואינה מקודשת". ראה שם שהאריך לבאר איך זה מועיל. ודין זה פסק בשו"ע (שם סי' כח סעי' כ'). ובנושאי כלים לא חלקו על דבריו. אמנם ראה כאן שיש חולקים בזה. מ"מ מאחר שהשו"ע פסק את הרא"ש לדינא ונושאי כליו לא העירו כלום, אם יאמר לאשה שתקנה לו בהקנאה גמורה אין לחשוש בזה.
