ההלכה של "מעמיד" קובעת, שאין להעמיד את הסוכה בדבר שאינו כשר לסיכוך, ובכלל זאת פלסטיק שאין גידולו מן הארץ. ראה כאן כמה תשובות בענין.
Din Online
הצטרף לדיון
14 תגובות
איפה כתוב שגם דבר שאין מקבל טומאה אבל לא גידולו מן הארץ אין מסככין בו?
התכוונתי איפה כתוב שדבר שאין מקבל טומאה אבל אין גידולו מן הארץ שאין מעמידים בו?
זה ודאי פשטות הדין בלא חולק, יש שלושה תנאים לכשרות הסכך, גידולו מן הארץ, אינו מקבל טומאה, ואינו מחובר לקרקע.
כל מה שפסול לסיכוך יש בו דין מעמיד.
איני חולק, יש מקור?
ר"ן יא א ריטב"א כב א רמב"ן כא ב אוסרים להעמיד באילן כיון שהוא מחובר לקרקע.
מה הדין לישן תחת שולחן פחות מי' לכאורה מותר[תרכז א' לגבי מיטה] ואם כן יש פיתרון עקרוני אם יש תחזית לגשם.
נכון, רק לזכור שעשרה טפחים לגר"ח נאה זה פחות משמונה ס"מ.
בהרבה סוכות בית כנסת עושים כמעיקר הדין שלוש דפנות וגמרנו.
והרי הרמ"א כתב [סימן תר"מ סעיף ד']
"ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שלא מצטער בהם, דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו".
ואם כן אם הסוכה פרוצה מדופן רביעית לרחוב בלי דלתות, מישהו יסכים לישון שם? יכולים לבוא ולבקר אותו באמצע הלילה: חתולים /עכברושים / פרחחים/ קבצנים.
ואם כן פסולה הסוכה גם לאכילה לדעת הרמ"א
זו הערה שנכונה באופן כללי כלפי השיעור של דפנות הסוכה, ואולי באמת זה תלוי במיקום של הסוכה.
כלפי מה שהיה פעם ג' דפנות כשר, יתכן שהנורמות היו אחרות [אין לך מיטה שאין בה מאכולת וכו']
לא הבנתי.
כוונתי היתה להמשיך מהתשובה הקודמת ששאלתי לפני כן שהיום סוכת ג' דפנות שפתוחה לרחוב אינה ראויה לשינה. וענו לי שזה שאלה על דין ג' דפנות ובזה חילקתי שפעם הנורמות היו שונות והיו יכולים לישון כך, ולכן היום זה שונה
ההגדרה לדעתי שונה, בסוכה כתוב ששיעורה ז' טפחים, אפשר לישון בשיעור כזה? בהכרח כל מה שהוא מדיני הסוכה אין לגביו דיני מצטער, רק על מה שמתרחש מעבר לכך.
איפה כתוב שגם דבר שאין מקבל טומאה אבל לא גידולו מן הארץ אין מסככין בו?
התכוונתי איפה כתוב שדבר שאין מקבל טומאה אבל אין גידולו מן הארץ שאין מעמידים בו?
זה ודאי פשטות הדין בלא חולק, יש שלושה תנאים לכשרות הסכך, גידולו מן הארץ, אינו מקבל טומאה, ואינו מחובר לקרקע.
כל מה שפסול לסיכוך יש בו דין מעמיד.
איני חולק, יש מקור?
ר"ן יא א ריטב"א כב א רמב"ן כא ב אוסרים להעמיד באילן כיון שהוא מחובר לקרקע.
מה הדין לישן תחת שולחן פחות מי' לכאורה מותר[תרכז א' לגבי מיטה] ואם כן יש פיתרון עקרוני אם יש תחזית לגשם.
נכון, רק לזכור שעשרה טפחים לגר"ח נאה זה פחות משמונה ס"מ.
בהרבה סוכות בית כנסת עושים כמעיקר הדין שלוש דפנות וגמרנו.
והרי הרמ"א כתב [סימן תר"מ סעיף ד']
"ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל אפי' בדברים שלא מצטער בהם, דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו".
ואם כן אם הסוכה פרוצה מדופן רביעית לרחוב בלי דלתות, מישהו יסכים לישון שם? יכולים לבוא ולבקר אותו באמצע הלילה: חתולים /עכברושים / פרחחים/ קבצנים.
ואם כן פסולה הסוכה גם לאכילה לדעת הרמ"א
זו הערה שנכונה באופן כללי כלפי השיעור של דפנות הסוכה, ואולי באמת זה תלוי במיקום של הסוכה.
כלפי מה שהיה פעם ג' דפנות כשר, יתכן שהנורמות היו אחרות [אין לך מיטה שאין בה מאכולת וכו']
לא הבנתי.
כוונתי היתה להמשיך מהתשובה הקודמת ששאלתי לפני כן שהיום סוכת ג' דפנות שפתוחה לרחוב אינה ראויה לשינה. וענו לי שזה שאלה על דין ג' דפנות ובזה חילקתי שפעם הנורמות היו שונות והיו יכולים לישון כך, ולכן היום זה שונה
ההגדרה לדעתי שונה, בסוכה כתוב ששיעורה ז' טפחים, אפשר לישון בשיעור כזה? בהכרח כל מה שהוא מדיני הסוכה אין לגביו דיני מצטער, רק על מה שמתרחש מעבר לכך.
השאר תגובה