בס"ד

מאמר השבוע עוסק בשאלה האם האדמה חטאה בבריאת העולם? כיצד הדבר יתכן שהאדמה לא קיימה את ציווי הבורא בדייקנות ככל הבריאה כולה? הרי כל אמירה של הבורא יוצרת את המציאות המופלאה של עולם מדויק כרצונו יתברך, ומה השתנה באמירה לאדמה להצמיח עצים? האם יש בחירה לאדמה, לצומח, לבעלי חיים, לשמש וירח, למלאכים? האם יש שכר ועונש לאדמה? לבעל חיים? למערכות השמים? למלאכים? האם לשמש הירח והכוכבים וגלגלי השמים יש נפש ורצון? מה מניע את כוחות השמים? ומה מניע את כוחות הארץ? האם יש השגחה פרטית לכלל הברואים? האם יש משפט לבעלי החיים? האם המלאכים זוכים בדין? מהו הנסיון של המלאכים? בשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנו השבוע.

האם יש חטאים בחירה שכר ועונש לדומם צמחים בעלי חיים ומלאכים?

פרשת השבוע עוסקת בבריאת העולם, התורה מספרת כי הבורא יתברך אמר 'עשרה מאמרות' וברא את העולם המופלא, לדוגמא הבורא אמר 'יהי אור' ובאותו רגע נוצר המציאות המפלאה של אור. וכן הלאה עד שנוצר העולם  המופלא ע"י 10 אמירות של הבורא, כאשר בכל אמירה נוצר היצירה המדוקדקת שאמר הבורא.

אולם חכמים לימדנו אותנו שמדקדוק הפרשה מוצאים אנחנו שני יוצאים דופן, אחת לטובה ואחת לרעה:

א. (ירושלמי כלאים פ"א ה"ז; בראשית רבה פרשה ה אות ט; הובא ברש"י בראשית א יא) השם ציווה את האדמה שתוציא עצים שטעם העצים יהיו כטעם הפרי. ואילו האדמה המרתה את פיו של הבורא והוציאה עצים שאין בהם טעם של פרי, ורק בפירות העץ יש טעם. ולכן כאשר האדם התקלל גם האדמה התקללה כעונש על חטא זה. [יש לציין כי בירושלמי ובמדרש רבה הובא גם דעה כי האדמה לא שינתה ולא חטאה, ולהיפך הוסיפה על ציווי הבורא, ונהגה כהוגן].

ב. הגמרא (חולין ס.) מספרת בנוסף שהבורא הורה לכל מיני הדשאים לצאת מהאדמה, אולם הוא לא ציווה עליהם לצאת כל מין בפני עצמו, אולם הדשאים למדו מכך שאם הבורא דרש מהעצים להקפיד לצאת כל מין בפני עצמו ולא בערבוב, ומכיון שהם הבינו כי למרות שטבע העצים לצאת בנפרד הבורא מקפיד על כך והזהיר אותם, בוודאי הדשאים שמצד טבעם הם מתערבבים צריכים לצאת בנפרד כדי שכל מין יהיה ניכר בפני עצמו. וכאשר הדשאים הבינו מעצמם מהו רצון הבורא, אמר שרו של עולם (תהלים פרק קד פסוק לא): 'יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'.

ונשאלת השאלה האם אדמה דוממת או צמחים מסוגלים לבחור לעשות טוב או רע? לכאורה הפרשה כולה מלמדת אותנו כי בכל מאמר של הבורא נוצרה בריאה מופלאה בדיוק כפי שהבורא אמר, ונשאלת השאלה מה השתבש באמירה זו? כיצד אמירתו של הבורא לא התקיימה בצורה הטובה ביותר? האם יש לאדמה או לצמחים בחירה לעשות טוב או רע?

מאמר השבוע יעסוק בשאלה זו, ובכלל האם יש לבעלי חיים בחירה? האם יש השגחה פרטית לבעלי חיים? האם המלאכים יכולים לבחור בטוב או ברע? האם הם עומדים לדין? האם יש להם שכר ועונש?

קטרוג הלבנה

כדי להרחיב את היריעה נביא דוגמא נוספת שנלמדת מהפרשה, הגמרא (חולין ס: הובא ברש"י בראשית א טז) מספרת שהשמש והירח נבראו שניהם שווים בגודלם ובתפוקת האור שהם נותנים, ואז הירח התלוננה בפני הבורא שאין הדבר מתאים ששני מלכים משמשים בכתר אחד, מתוך מטרה שהיא תהיה הגדולה, אולם הבורא יתברך השיב לה שאכן את צודקת ולכן מעטי את עצמך, ותהי קטנה ובעלת תפוקת אור מצומצמת.

וגם כאן נשאלת השאלה האם השמש והירח הם בעלי בחירה, האם הם יכולים לחטא ולהענש?

ההבדל בין עשיית טוב לבחירה בטוב

אין ספק שהאדם שונה מכל יתר הברואים בכך שלאדם ניתנה יכולת בחירה, ולכן הוא זכאי לשכר על טוב בחירתו, ואילו לעונש על העדר הבחירה, בעוד שכל הבריאה מתנהלת ע"פ החוקים והטבע שהבורא ברא, כאשר היא עושה מעשה טוב הרי זה כי כך הבורא טבע בבריאתה, וכאשר היא עושה מעשה רע, הדבר נגרם כתוצאה משורה של חוקים שהבורא טבע בבריאה, שגרמו לנברא לעשות רע. הדוגמא הקלאסית היא כשחיית טרף טורפת אדם, זה טבע ואינסטינקט שטבע הבורא בחיית הטרף. אולם יש גם השפעות שונות שנוצרו בעולם המשפיעות על מעשי החיות, לדוגמא בדור המבול כאשר האנשים השחיתו את דרכם, הדבר יצר אוירה של טומאה בעולם וכל עולם החי השחית את דרכו וטבעו, ולכן כל העולם החי הושמד אף הוא, מלבד אותם בעלי חיים שלא השחיתו את דרכם ואותם הביא הבורא לתיבתו של נח.

אולם האדם הוא היצור היחיד בבריאה שביכולתו לשלוט בטבע ובאינסטינקטים שלו. רק האדם יכול לבחור בטוב או ברע. הרמב"ם (מורה נבוכים ח"א פרק עב) הגדיר זאת כי האדם הוא היצור החי היחיד שאינו יכול לשרוד אם יתנהג לפי טבעו ונטיותיו, בלי להפעיל את שכלו ולשלוט על תאוותיו ונטיתו הטבעית.

למען האמת גם הבחירה של האדם מוגבלת, האדם נמצא באין ספור מצבים שהוא נסחף ועושה דברים שהם מחוץ לגבול הבחירה שלו, אולם ההבדל הוא שלאדם יש כלים לשנות כיוון, להתחיל במעשה קטן שביכולת בחירתו ובאמצעות פעולה טובה זו להתקדם, או חס ושלום להיפך. [הרב דסלר (קונטרס הבחירה מכתב מאליהו ח"א) כתב הסבר מפורט בשפה מובנת לכל – על יכולת הבחירה של האדם].

יש אף מצבי קיצון שבהם האדם התמכר לרע בצורה שכבר אינו יכול לשנות את טבעו, אולם אפילו במצב כזה יש לאדם יכולת לשוב בתשובה ולהתפלל לבורא יתברך שיקבל את תשובתו, ואז הוא נפטר באותו רגע כשהוא זך ונקי – כפי שאירע עם אלעזר בן דורדיא (ע"ז יז.).

האם יש השגחה פרטית גם על שאר הנבראים

הרד"ק  (תהילים קמה יז) הביא שני דעות בקשר למשפט ושכר של בעלי חיים.

הדעה הראשונה הוכיחה מדברי הגמרא (חולין סג.) המספרת כאשר רבי יוחנן ראה עוף בשם 'שלך', שטבעו לשלות דגים מהים ולאוכלם, היה קורא את הפסוק (תהלים לו ז): 'מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה'. וביאר רש"י (חולין סג. ד"ה משפטיך) בשם רבו שכאשר הבורא עושה משפט לדג בים, ומחליט להענישו, הרי הוא שולח את השלך שיוציאו מתהום המים ויאכלנו. ועוד ביאר רש"י כי השלך עצמו נשפט ונענש שהוא צריך לטרוח לחפש את מזונו במעמקי הים, לשלות משם דגים בקושי וטרחה גדולה.

ולכן הוכיחו מדברי הגמרא הללו שגם על בעלי חיים יש משפט, וכאשר אריה טורף כבש הרי זה מחמת שגזר הבורא עונש על הכבש הנטרף.

והוסיף הרד"ק שכן אמרו חז"ל (בכורות ה:) שבזכות שטענו החמורים את ביזתם של ישראל כשיצאו ממצרים, זכו שיש מצוה לפדות פטר חמור. וכן אמרו חז"ל (מכילתא משפטים מס' דנזיקין פ"כ) שבזכות שהכלבים לא חרצו את לשונם כאשר יצאו בני ישראל ממצרים (שמות יא ז), אמרה תורה (שמות כב ל) שבשכר זה משליכים לכלב את בשר הטריפה, ולמדו חז"ל מכאן שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל ברייה וברייה.

הרב מנשה קליין (משנה הלכות ח"ז סי' רצ ד"ה ובחולין) הרחיב בדברים והוכיח מדברי הגמרא הנ"ל שגם בבעלי חיים יש השגחה פרטית, ואינם מתים במקרה, אלא הכל במשפט במדה ובמשקל, והשגחה אלהית על הכל.

אולם הרד"ק הביא שיש חולקים על דעה זו וסבורים שיש לבעל חי שכר ועונש על רק על דברים שהם עשו בעסק בני אדם, כפי שנאמר בפירוש בתורה (בראשית ט ה): 'מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ'. ולדבריו הבורא עושה משפט בדגים שהזיקו לבני אדם או טרפו אדם. אלא שהדברים אינם כמשמעות דברי רבי יוחנן שהשלך טורף דגים שנגזר עליהם עונש, משום שלא מסתבר שהשלך טורף דגים שהרגו אדם או הזיקו לו.

עונש ללא בחירה

אולם נשאלת השאלה אם אין לחיה בחירה, כיצד הבורא מעניש חית טרף שהרגה אדם את דמו של האדם, וכפי שנאמר מיד חיה אדרשנו, הרי זה טבעה של הבהמה. אולם התשובה לכך היא כי כאשר נוצר חטא בבריאה, יש שני סיבות הגורמים לעונש. אחד משום שהחטא יצרה קלקול בבריאה, וכאשר החוטא נענש יש תיקון לבריאה. והסיבה הנוספת היא עונש במובן של עונש שאנחנו מבינים את העונש, על כך שהיצור בחר ברע.

ולכן גם חית טרף שלא בחרה ברע, בכל זאת נאמר בתורה (בראשית ט ה): 'מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ', משום שעצם פעולת טריפת האדם הוא מעשה רע, ונוצר קלקול בעולם כפי טעם הראשון.

יכולת בחירה לשמש והארץ

אולם למעשה נראה יותר מכך שיש דרגה נמוכה של בחירה גם ליצורים נוספים מלבד האדם, למרות שיכולת בחירה מלאה קיימת אך ורק לאדם. הדברים גם יבארו את השאלה האם יש יכולת בחירה לשמש הירח והארץ.

מצד אחד ידועים דברי הרמב"ם (יסודי התורה פ"ג ה"ט-יא; מורה נבוכים ח"א פרק עב) שכל הכוכבים הגלגלים השמש והירח יש להם נפש דעה והשכל והם משבחים את הבורא, והנפש מניעה את עצמה במסלולה בכוונה תחילה. והדברים כבר כתובים בזוהר הקדוש (זוהר חדש בראשית יד.). כלומר גם אם גוף השמש היא גזים לוהטים והירח הוא אדמה, יש בתוכו נפש המניעה אותו, וכפי שהאדם הוא גוש בשר ודם, אולם הנשמה מניעה ומפעילה אותו.

אולם הוסיף הרמב"ם כי מתחת לירח יש כוחות בבריאה של אש רוח מים ואדמה שכל דרגה נמוכה מחברתה, וכולם גופים ללא חיות ומה שמניע אותם זה הכח הטבעי שטבוע בהם. [ומקורו מדברי המדרש (בראשית רבה פרשה ב סי' ב) העליונים – השמים והנמצא בו – חיים, והתחתונים -הארץ – מתים].

מאידך רש"י (דברים ל יט) כותב כי הבורא העיד בנו את השמים והארץ, משום שהם מעולם לא שינו את מידתם, השמש מעולם לא זרחה ממערב למזרח, והארץ תמיד מעלה את מה שזורעים בתוכו, ואינה משנה, למרות שאינה מקבלת שכר על מעשיה, ואינה מקבלת עונש על שינוי מעשיהם, עם ישראל חייבים ביותר להזהר שלא לשנות את תפקידם.

אולם נראה כי רש"י אינו חולק על הנ"ל, משום שלמרות שיש לשמש והכוכבים אישיות וחיות ושכל כדברי הזוהר המדרש הרמב"ם, יכולת הבחירה שלהם מוגבלת משום שאין לו יצר הרע ותאוות המנסות להניע אותם מלקיים את תפקידם. ולכן הם מעולם לא שינו את תפקידם, ולכן הם גם אינם זכאים לשכר או עונש.

אמנם נראה שיש לשמש דרגה נמוכה מאד של יכולת בחירה, וכפי שנפרט.

עונש למלאכים

אולם למרות שלמלאכים והשמש והירח אין יכולת בחירה מצינו בחז"ל עונשים רבים שמלאכים שונים נענשו בהם, נזכיר רק שני דוגמאות, בתפילת 'ונתנה תוקף' בראש השנה ויום כיפור אנחנו אומרים על המלאכים 'כי לא יזכו בעיניך בדין', כלומר שישנו דין על המלאכים והם לא יזכו בדין.

בדומה מצינו בגמרא  (נדרים לט:) שכאשר קרח ועדתו חטאו כלפי משה רבינו, השמש והירח אמרו לפני הבורא יתברך: 'רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים, ואם לאו אין אנו מאירים'. באותה שעה ירה בהם הבורא חיצים וחניתות, ואמר להם 'בכל יום ויום עובדי השמש והירח משתחוים לכם – ובכל זאת אתם מאירים, על הכבוד שלי לא מחיתם – ואילו על כבוד בשר ודם אתם מוחים'. ומוסיפה הגמרא כי מאותו יום השמש והירח אינם מאירים מעצמם משום שעובדי השמש והירח משתחווים להם, והם מאירים בעל כרחם רק לאחר שהבורא יורה בהם חיצים וחניתות. ועל כך נאמר בפסוק, (חבקוק ג יא): 'שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה – לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ'. כלומר השמש והירח נעמדו והפסיקו לנוע להאיר – ורק מחמת החץ והחנית של הבורא הם ממלאים את תפקידם.

בספרים הקדושים מוסבר הבחירה של המלאכים ע"פ הפסוק (יחזקאל א יד): 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב', למלאכים אין בחירה ויצר לחטוא, אך יש בהם תשוקה עצומה לעבוד את הבורא, ולכן הם רצות לעשות את רצונו יתברך, אולם נתקלות במחסום של דברים שלמרות תשוקתם אין להם רשות לעשות, ולכן שבות כל הזמן למקומם ונמנעות מלעבוד את השם יותר ממה שניתן להם רשות.

כך גם בדוגמא שהובא לעיל לגבי השמש והירח מהות הסטיה מתפקידם נבעה מהתשוקה שהעולם יהיה שלם בכבוד שמים ויעשה דין באותם שפקפקו במשה רבינו.

כיצד האדמה חטאה אם אין לה בחירה

לאור הדברים הללו מתחדדת השאלה כיצד האדמה חטאה, הרי אין לה יכולת בחירה? ובפרט לדברי הרמב"ם שהאדמה היא חומר ללא נפש. המהר"ל מפראג (גור אריה בראשית א יא) עמד על כך, וביאר שדוקא משום כך היה חטא במעשה האדמה, משום שהבורא יתברך טבע בבריאה שני כוחות מנוגדים, כח אחד תשוקה אדירה לעשות את רצון השם יתברך, וכפי שהובא כי המלאכים השמש הירח והגלגלים וכל העליונים יש בהם תשוקה עצומה זו, וחטא יתכן אצלם אם עבדו את השם מעבר למה שניתן להם רשות. מאידך נברא בעולם כח המשמיד ומכלה את עצמו, ושיא החסרון הוא האדמה, ולכן הבורא ברא בכוונה תחילה חומר גשמי הסוטה ממילוי תפקידה. והאדם נברא משני כוחות אלו, מהאדמה המושכת אותו להמרות את ציווי הבורא, ומהנשמה שהיא מהכוחות העליונים הנותנת לו את התשוקה לעבוד את השם יתברך בלי גבול ומידה. והבחירה של האדם הוא לנתב את עצמו לתת לשכל לשלוט על החומר, לעבוד את השם יתברך כראוי.

האם האדמה עצמה חטאה?

יש גם להוסיף כי המהרש"א (חולין ס. ח"א, ד"ה ק"ו) ביאר, כי לא האדמה או הדשאים חטאו, או לחילופין עשו את רצונו יתברך בשלמות, אלא הכוונה כי המלאך הממונה עליהם, וכפי שאמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה י סי' ו) שלכל עשב יש מזל ברקיע האומר לו גדל. והמהר"ל מפראג (גור אריה בראשית א יב) הוכיח כן, שהרי הדשאים עדיין לא נבראו, וכיצד שמעו שציווה הקב"ה את האילנות שיצאו כל מין בפני עצמו, ובהכרח הכוונה השר הממונה עליהם שמע את הציווי, והוא שמילא את רצון הבורא בשלמות.

גם האדמה חטאה מתוך רצון לעבוד את הבורא

דעה נוספת מצינו בחזקוני (בראשית א יא) שפירש שכפי שהדשאים עשו את רצונו יתברך יותר ממה שהצטוו, כך גם האדמה עשתה את רצונו יתברך יותר מהציווי, משום שאם היה טעם העץ כטעם הפרי, היו הבריות אוכלות את העץ ולא היה קיום למין. אולם בכל זאת הדבר הוא חטא, משום שצריך לקיים את רצון הבורא כפי שהצטווינו בלי להוסיף ובלי לגרוע, ואין לנו לעשות חשבונות כיצד יתקיים רצונו בצורה טובה יותר ממה שציווה. ובצורות דומות ביארו הט"ז (דברי דוד א יא) והשפתי חכמים (אות פ) בשם המהרש"ל, כל אחד בדרכו מה היה טעות האדמה, וכיצד חשבה שבכך היא מקיימת את רצון הבורא בצורה מושלמת יותר.

לדעת החזקוני נראה כי חטאם של המלאכים הממונים על הדשאים והעצים, הוא שהם רצו לקיים את רצון הבורא יותר ממה שניתן להם רשות. אך בכל זאת נאמר על כך 'ישמח השם במעשיו', משום שרצו לקיים את רצונו בשלמות מקסמלית.

סיכום

לסיכום נסיים בדבריו של המסילת ישרים (פ"א): העולם נברא לשימוש האדם, אולם עתיד העולם נתון על כף המאזנים, אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, האדם עצמו מתקלקל, ומקלקל את העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו.

ראינו מקורות רבים כי גם הבריאה כולה בעלי חיים; מלאכים; מערכות השמים ואף האדמה החומרית, למרות שאין להם בחירה ושכר וענוש מלאים, יש בהם מושג של שכר ועונש.

הובאו שני הסברים מרכזים ששניהם נכונים:

א. למלאכים ומערכות השמים כולל המלאך הממונה על כל עשב או האדמה יש סוג מסוים של בחירה, למרות שאינו בחירה מלאה כאדם.

ב. החטא עצמו הוא גורם לקלקול וגורם לעונש, גם אם חית הטרף אינה אשמה על נטיתה לטרוף. בדיוק כמו שאדם שנגע בטעות בזרם פתוח מתחשמל למרות שזה אינו אשמתו. מאידך מי שזכה ונעשה ע"י מצוה גם אם הדבר אינו בבחירתו, יש לו שכר על כך שהוא הביא שפע וברכה לעולם, ותיקן את העולם.