להצטרפות לאלפי המנויים ולקבל את העלון חינם, לשלוח הערות או תגובות, נא ליצור קשר עם הרב יהושע אלט בכתובת [email protected]. העלון מתפרסם בשש יבשות וביותר מארבעים מדינות ברחבי תבל.
כדי לרכוש אחד מהספרים (באנגלית) של המחבר (עותק או ספר אלקטרוני) ולקבל אותו במשלוח עד דלת ביתך, אנא שלח דוא"ל לכתובת [email protected] או בקר בכתובת https://amzn.to/3eyh5xP
המחבר מרשה ומעודד לכל מי שרוצה להעתיק ולהפיץ את העלון לזכות את הרבים.
ר' אלט זכה ללמוד תחת הרה"ג מרדכי פרידלענדער זצ"ל והוסמך לרבנות על ידי הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל. ר' אלט הוציא שלשה ספרים במגוון נושאים בעניעי יהדות ומחשבת ישראל. כתביו מופיעים באנגלית, אידיש, עברית, גרמנית וצרפתית.
נשים צדקניות
להלן מספר תיאורים על נשותיהם של אנשים גדולים. האדמו"ר מפיאסיצנא, ר' קלונימוס קלמן שפירא (1889-1943), כתב (דרך המלך, קמה) במכתב לתלמיד לאחר פטירתה של אשתו משהו מעניין. מלבד יראת שמים מופלגת בתחומים אחרים הוא כותב: "…כמעט לא עבר יום מבלי שהיא לא למדה תורה. היא הייתה מתעוררת ב-6 ועד 10 הייתה מתפללת ולומדת. היא הייתה לומדת מתוך כוונה טהורה כדי להתחבר לתורה הקדושה. אם יום אחד מסיבה כלשהי היא לא הייתה מסוגלת ללמוד, היא הייתה מתחרטת כל היום ואומרת שזה יום אפל עבורה. לימודיה היו בתנ"ך, במדרש, בזוהר, בספרי קבלה ובחסידות. היה לה ידע רחב בקבלה ובחסידות ופעמים רבות נדהמתי מהידע הרב שלה בדברים האלה…"
בזמן שהחיד"א (1724-1806) היה בליוורנו, הוא קיבל מכתב המודיע לו על פטירתה של אשתו (שנודע לו יותר מ-30 יום לאחר פטירתה של אשתו, המכונה שמועה רחוקה). הוא כותב (מעגל טוב, עמוד 61): "אחרי הבדלה נכנסתי לחדרי, פתחתי את המכתב בו הזכיר את פטירתה של אשתי, שהייתה חסודה, אינטליגנטית, יראת אלוקים, חביבה, צנועה, אהבת עייני וראש ביתי. העולם שלי הפך אפל." הוא לא רצה לחשוף את החדשות האלה לאף אחד כי אז יכריחו אותו להתחתן. החיד"א ממשיך, "הדלקתי נר, הלכתי לבית הכנסת ובכיתי שם כשעה ואז שטפתי פנים. חזרתי ללינה שלי… ישבתי על הארץ כדי לומר תיקון חצות וחלצתי את הנעליים. התאבלתי על אשתי כפי שעושים על שמועה רחוקה כיוון שנפטרה ביום שישי כ"ה בסיון שנת תשל"ג. עשיתי הכל בשקט. חליתי מהחדשות על פטירתה של אשתי… כאב לי והספדתי על אובדן פנינה מיוחדת כמו זו, שכן היא הייתה כמעט ייחודית בדור…"
במכתב מיום רביעי, ט"ו באדר שיני תקפ"ו, ר' עקיבא איגר (איגרות רעק"א, קט) כתב (1761-1837) כי לאחר פטירת אשתו הוא מוצף בכאב וצער. "הפכתי לחלש בצורה מסוכנת. לא יכולתי לאכול או לשתות. הבטן שלי לא יכלה להחזיק שום דבר לאורך זמן ובקושי יכולתי לאכול מספיק מזון כדי לומר ברכה אחרונה. לא הצלחתי לישון ונאלצתי לפנות לטיפול רפואי. אני אסיר תודה לה' שרפא אותי מעט, אבל אני עדיין לא יכול להתנזר מבלי שהמחשבות שלי יהיו מופרעות ומבולבלות. אני לא יכול ללמוד אפילו סוגיא פשוטה לעומק".
הלוואי שנזכה להיחשב ככה בעיני הקב"ה .
אשמח לעוד כתבות בנושא נשים צדקניות. אפשר ללמוד מהן.
השאר תגובה