לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

כיצד מתמודדים עם חלום רע? וכיצד פותרים חלומות?

בס"ד

מהו מטרת החלום? למי מראים חלום טוב ולמי חלום רע? כיצד נוכל להשפיע על כך שנחלום חלומות טובים שיתגשמו? מהו חלום אמת? האם צריך לפחד מחלומות? האם יש משמעות לחלומות בימינו אנו? אדם שחלם שיקרה רעה לחברו, מי צריך לפחד? מהם החלומות הטובים ומהם הרעים? האם פתרון החלום משתנה ממקום למקום? מה משמעות נפטר שבא בחלום ואומר שהוא רעב? או שחולמים שהוא נפטר שוב? למי יש את היכולת לפתור חלומות? כיצד נוכל להפוך חלום רע לחלום טוב? מה צריך להזהר אדם שחבר סיפר לו חלום?

 

כיצד מתמודדים עם חלום רע? וכיצד פותרים חלומות?

משמעות חלומות

בפרשתנו למדים אנו על חלום פרעה ששינה את פני העולם העתיק, נעסוק במאמרנו השבוע בחלומות ופתרונם.

מטרת החלומות

נאמר בגמרא (ברכות נה. נה:) כי מטרת החלום הוא לעורר את האדם לתשובה, והפסוק (קהלת ג יד): 'וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו' נאמר על חלום רע הגורם לאדם לירא מהשם, ולשוב בתשובה. ולכן לאדם טוב מראים חלומות רעים, ובכך כאשר נגזר עליו ח"ו גזירה רעה, כיון שהראו לו את זה בחלום, והוא מפחד וחוזר בתשובה מתבטלת הגזירה, והוא יוצא ידי חובת העונש בפחד. ואילו לאדם רע מראים חלומות טובים, וכאשר נגזר עליו דבר טוב הוא מקבל את השכר בעצם השמחה של החלום, ושוב אינו זוכה לעצם הדבר שנאמר לו שיקבל בחלום.

האם החלום חלום אמת

בגמרא (ברכות נה: ובמהרש"א ח"א ד"ה ולאדם וד"ה אימא) מבואר שישנם 3 סוגי חלומות:

א. רוב החלומות נגרמים ממה שאדם מהרהר במהלך, לחלומות אלו אין שום משמעות.

ב. חלומות הנמסרים ע"י שד, על חלומות אלו נאמר (זכריה י ב): 'כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן'. אף שמתגשמים לעיתים אין צריך לחשוש להם, ואינם מדויקים, כפי שהתרפים והקוסמים אף שלעיתים מגידים עתידות נוטים לכזב ולא לדייק. אך נמסרו לנו דרכים להטיב את החלום וכפי שנבאר, שיתממש רק לטובה.

ג. חלומות הנמסרים ע"י מלאך, וחלומות אלו נאמר (ברכות נז:) שהם כעין נבואה.

התשב"ץ (ח"ב סי' קכח) כתב, שאין הכוונה מלאך ממש, אלא אדם ששכלו זך ונקי מכל מחשבות רעות, ואכל מאכלים עדינים וטובים שאינם מעלים למח אדים מזיקים, יש לו כח שכל עליון, והוא רואה בשנתו מראות נכונים. דברים דומים כותב האברבנאל (תחילת פר' מקץ) שאמיתות החלום הוא כפי ששכל האדם זך, ודעתו מיושבת, וגופו מאוזן הן מבחינה נפשית והן מבחינת תזונה.

בדומה כותב המשנה ברורה (שער הציון סי' רכ סק"א), שאם אדם חלם חלום לאחר שהיה שרוי בצער במהלך היום, כגון שהתענה, אין לחלום שום משמעות, ואף על חלום רע אין לאדם לדאוג עליו כלל.

חלומות בימינו

החקרי לב (חו"מ ח"ב סי' קיח ד"ה ומכל זה) כתב שלאור דברי התשב"ץ והאברבנאל הנ"ל בימינו אנו אין לחשוש כלל לחלומות. ואם הדברים אמורים על ימי החקרי לב, על אחת כמה וכמה שבימינו ובפרט לאנשים מהשורה אין אפשרות שיראו חלומות מהסוג של נבואה.

החזון איש (אגרות ח"ב סי' קמט; אורחות רבינו ח"א מהדו"ח עמ' קל; דינים והנהגות פ"ה אות ד) הורה שבימינו לא מצוי כלל חלומות אמת לא ע"י שד ובודאי שלא ע"י מלאך שצריך להיות בדרגה גבוהה מאד לזכות לחלום כזה, ולכן אין להתענות כלל בימינו על חלומות, ומי שמפחד יאמר בברכת כהנים את הנוסח, וכפי שנפרט לקמן.

וכן כתב הגר"מ שטרנבוך (חכמה ודעת בראשית מא א) בשם החזון איש, שבימינו רק לגדולי הדור או מלך מראים חלום בר משמעות.

חלום רע על אדם אחר

המשנה ברורה (סי' רכ סק"ד) כתב שאדם שחלם חלום רע על חברו, צריך להתענות ולהתפלל, כיון שלפעמים מראים לאדם אחד צרה על חברו, כדי שהוא יתפלל ויבקש רחמים על חברו. ואילו רצו מהשמים שחברו יתפלל היה החבר ההוא חולם את החלום. וכן מחמת טעם נוסף, שלפעמים מראים לאדם שעומדת לבא עליו צרה, ולכן מוטל עליו להתפלל לבטל את הגזירה, ומראים לו בדרך רמז שלחבר קורה כך וכך, בעוד שהכוונה אליו.

מהו חלום רע בימינו?

בשולחן ערוך (או"ח סי' רפח סעיף ה ע"פ המשנה ברורה) הובאו מספר דעות מהו חלום רע שמתיר להתענות בשבת:

א. חלום שחלם 3 פעמים. [אף ש3 פעמים הוא סימן, יש לציין שאדם שמוטרד במהלך היום מחלום רע, סביר להניח שיחלום שוב את החלום גם למחרת, מחמת שחשב על החלום כל הלילה].

ב. יש הסוברים (טור או"ח סי' תקסח בשם רב עמרם ורב קלונימוס והראבי"ה) שבימינו אין אדם שבקי בפתרון חלומות, ואין לנו אפשרות לדעת על חלום שהוא רע, אף באותם חלומות שהוזכרו בחז"ל כחלומות רעים [משום שבשינוי קטן החלום מתהפך למשמעות אחרת]. ולכן חלום אף שנראה לאדם שהוא חלום רע, אין הצדקה להתענות בשבת.

ג. העולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שמתענים רק על 3 חלומות: החולם שספר תורה או תפילין שנשרפו. החולם על יום כיפור בשעת תפילת נעילה. החולם שקורות ביתו או שיניו שנפלו.

אך הרואה נביאים וכתובים שנשרפו, או ספר תורה ותפילין שנפלו מידו אין להתענות. ואם ראה שלא רק שיניו נפלו אלא כל הלחי, הרי זה חלום טוב, שהיועצים עליו רעה מתו.

השולחן ערוך סובר שגם החולם שקורות ביתו נפלו כלול בחלומות הרעים, אולם המגן אברהם (סק"ט) והמשנה ברורה (ס"ק יז) כתבו שבמדרש רבה מובא שאדם שחלם שקורות ביתו נפלו, ופתרו לו את החלום שהכוונה שאשתו תלד בן זכר, וכן היה. ולכן ניתן לפתור אותו לטובה ואין להתענות עליו.

ואף על אדם שחולם ששיניו נפלו, כתב המשנה ברורה (ס"ק יח) שאם הוא סבל מכאבי שיניים ביום אינו חלום רע, אלא נבע מהרהורי ליבו ואין להתייחס כלל לחלום זה.

אולם הביאור הלכה (ד"ה או) העיר שהסוברים שנשרו שיניו הוא חלום רע הוא משום שכאשר רבא חלם כן פתר לו בר הדיא את החלום שבניו ובנותיו ימותו בחייו, וכך היה, [ראה להלן הסיפור המלא], ואם אין לו ילדים בשעת החלום, אין לחוש. ומוסיף הביאור הלכה שיש מקום לומר שאין לחוש כלל לחלום זה, שהרי מבואר בגמרא שהסיבה שבר הדיא פתר את כל חלומותיו של רבא לרעה הוא משום שרבא לא שילם לו. ולכן יש מקום לומר שהחולם ששיניו נשרו אינו חלום רע.

ד. יש סוברים שכל אדם הרואה שהוא ביום כיפור, אף שאינו בשעת נעילה הוא חלום רע, ויש להתענות.

ה. יש סוברים שגם אדם שחלם שהוא קורא בתורה מתענה.

ו. יש סוברים שגם אדם הרואה שנושא אשה מתענה.

ז. השולחן ערוך סיים שנראה לו שגם כל החלומות שהוזכרו בגמרא (ברכות נה.-נז:) כחלומות רעים מתענים עליהם בשבת. [ראה להלן רשימה]. אולם כתב המשנה ברורה (ס"ק כ) שהכוונה רק לחלומות המרמזים שהאדם או קרוביו בסכנת חיים שמחללים על כך שבת, אולם אם האדם חלם חלום שמבואר בגמרא שהוא מרמז כי יגרם לו הפסד ממון, אין להתענות עליו בשבת.

המשנה ברורה (סי' רכ סק"א) כתב, שאדם שחלם חלום ונפשו עגומה מחמת החלום, אף שאין בחלום משמעות לרעה, יעשה הטבת חלום. כיון שלפעמים הנפש מרגישה שיש בחלום משמעות לרעה.

רשימה חלקית של חלומות שהוזכרו בגמרא כחלומות טובים

א. לחיו נושרים – מתו היועצים עליו רעה. ב. אפו נשר – הסתלק ממנו חרון אף. ג. ידיו נחתכו – יהיה לו עושר ולא יצטרך לעבוד בידיו. ד. רגליו נחתכו – יהיה לו סוס ולא ילך ברגליו. ה. באדר תמות וניסן לא תראה – תמות בכבוד והדר [לשון אדר] ולא תבוא בחייך לידי נסיון. ו. באר – סימן לשלום או תורה. ז. ח. ט. נהר או צפור או סיר בלי בשר – סימנים לשלום. י. קנה בודד – יצפה לחכמה. קנים רבים – יצפה לבינה. יא. דלעת – סימן שהוא ירא שמים בכל כוחו. יב. אכל מבשר שור – יתעשר. יג. נגחו שור – יהיו לו בנים שתלמידים חכמים המנגחים בתורה. יד. רכב על שור – עולה לגדולה. טו. חמור – יצפה לישועה. טז. ענבים לבנות בכל השנה או ענבים שחורות בעונה – סימן יפה. יז. סוס לבן בין אם הוא הולך בנחת ובין דוהר, או סוס אדום הולך בנחת – סימן יפה. יח. ישמעאל בן אברהם – תפילתו נשמעת. יט. גמל – נגזר עליו מיתה או צרה אחרת והוא ניצל ממנו. כ. פינחס או פיל עם אוכף – נעשה לו פלא [נס], פילים עם אוכף – הרבה פלאות. כא. כל מיני חיות מלבד קוף או פיל [ללא אוכף] – סימן יפה. כב. אדם שיש בשמו נון – נעשה לו נס. אדם שיש בשמו נון כפולה כגון יוחנן – נעשו לו הרבה ניסים. כג. ראה את המילה הספד כתובה – היה עליו גזירה של צרה ופדוהו מהשמים. כד. ענה בחלום יהא שמיה רבא מברך – מובטח לו שהוא בן העולם הבא. כה. קרא קריאת שמע – ראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך. כו. הניח תפילין בחלום – יצפה לגדולה. כז. המתפלל בחלום והתעורר לפני שסיים את תפילתו – סימן יפה לו. כח. חטים – שלום. כט. שעורים – סרו עונותיו. ל. גפן טעונה בפירות – אין אשתו מפלת נפלים. לא. תאנה – תורתו משתמרת בקרבו. לב. רמונים קטנים – עסקיו יפרו וירבו. רימונים גדולים – עסקיו יגדלו.  תלמיד חכם שראה חצי רימון – יצפה לתורה. עם הארץ שראה חצי רימון – יצפה למצות. לג. זיתים קטנים – עסקיו ירבו. עץ זית – יהיו לו בנים מרובים, ויש אומרים יצא לו שם טוב. שמן זית – יצפה למאור תורה. לד. תמרים – תמו עונותיו. לה. עז – שנה מתברכת לו. עזים – מספר שנים מתברכות לו. לו. הדס המחובר לשיח – נכסיו מצליחין לו, ואם אין לו נכסים יזכה לירושה. לז. אתרוג – הדור הוא לפני קונו. לח. לולב – אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים [גם יצר הטוב וגם יצר הרע משועבדים אצלו לעבודת השם]. לט. אווז – יצפה לחכמה. מ. תרנגול -יצפה לבן זכר. תרנגולים – יצפה לבנים זכרים. מא. ראה ביצים אגוזים קישואים כלי זכוכית: שלמים – מסתפקים בשמים אם למלא את בקשתו. נשברו – תפילתו התקבלה. מב. הנכנס לעיר גדולה – נעשו לו חפציו. מג. גילח את ראשו – סימן יפה לו. גילח את ראשו וזקנו לו ולכל משפחתו. מד. נוסע בספינה קטנה השטה בגובה הגלים – שם טוב יוצא לו. בספינה גדולה – שם טוב יוצא לו ולכל משפחתו. מה. הנפנה בחלום ולא קנח בידיו [באופן שהתלכלכו] – סרחונו וגנותו סרו ממנו. מו. עלה לגג – עולה לגדולה. מז. קרע בגדיו בחלום – קורעים לו גזר דינו. מח. עמד ערום בחו"ל – אין לו חטא. מט. נתפש ע"י שוטר – נעשה לו שמירה. נ. הניחו על צווארו קולר [טבעת מתכת – אך חבל אין בכך סימן] – הוסיפו לו שמירה על שמירתו. נא. הקיז דם – עונותיו מחולין לו. נב. נחש – פרנסתו מזומנת לו. נשכו נחש – נכפלה לו פרנסתו. והוא שלא הרג את הנחש. נג. כל משקה מלבד יין – סימן יפה. יין לתלמיד חכם הוא תמיד סימן יפה, לשאר אנשים לעיתים סימן יפה ולעיתים להיפך. נד. ראה את דוד המלך או ספר תהילים או שיר השירים – יצפה לחסידות. נה. שלמה המלך או ספר יחזקאל או ספר משלי או מגילת קהלת – יצפה לחכמה. נו. ספר מלכים – יצפה לגדולה. נז. ספר  ישעיה – יצפה לנחמה. נח. מגלת אסתר – נס נעשה לו. נט. ראה את רבי יהודה הנשיא – יצפה לחכמה. ס. רבי אלעזר בן עזריה – יצפה לעשירות. סא. בן עזאי – יצפה לחסידות. סב. בן זומא – יצפה לחכמה. סג. כל כלי מתכת מלבד כלי משחית – סימן יפה. סד. כל מיני פירות מלבד תמרים לא בשלות – סימן יפה.  סה. כל מיני ירקות מלבד ראשי לפתות – סימן יפה. סו. ראשי לפתות מחוברים לשורשם בקרקע – סימן לעושר. סז. כל מיני צבעים מלבד תכלת – סימן יפה. סח. כל מיני עופות מלבד כוס ינשוף ועטלף – סימן יפה.

כיצד נגרום שיהיה לנו חלומות טובים

המגן אברהם  (סי' רכ סק"א) הביא את דברי הגמרא  (שבת ל:) כשהולך לישן מתוך שמחה של מצוה מראין לו חלום טוב. וכפי שנאמר בגמרא שיהיה לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה. הרי שאם הוא מקפיד ללכת לישון מתוך שמחה של מצוה הוא זוכה לחלום טוב שמתגשם לטובה.

רשימה חלקית של חלומות שהוזכרו בגמרא כחלומות רעים

א. החולם שצם (ברכות נה. לפירוש רש"י ד"ה כל, אך הערוך (ערך טוות) פירשו בצורה אחרת). ב. נשכו שור – יסורים באים עליו. ג. שור בעט בו – עומד לצאת לדרך רחוקה. ד. שור רכב עליו – עומד למות. ה. ענבים שחורות לא בעונה – סימן רע. ו. סוס אדום דוהר – סימן רע. ז. ראה נחש בחלום והרג את הנחש – איבד את פרנסתו. ח. עמד ערום בארץ ישראל – הוא ערום ללא מצוות. ט. ראה את אחאב בחלום – יצפה לפורענות. ספר ירמיהו או ספר איוב או מגילת איכה – ידאג מהפורענות. הרואה את רבי ישמעאל בן אלישע או את אחר – ידאג מהפורענות. י. כלי משחית ממתכת כדוגמת כלי חפירה או קרדום המחוברים לקת ומוכנים למלאכתם – סימן רע. יא. ראשי לפתות תלושים – סימן רע. יב. תמרים לא בשלות – סימן רע. יג. צבע תכלת [נראה מרש"י שהכוונה למראה חסר צבע מבריק כמראה פני חולה] – סימן חולי. יד. כוס ינשוף ועטלף – סימן רע.

ברשימות הנ"ל השתדלנו להביא רק חלומות שנראה בגמרא ובראשונים שיש להם רק משמעות אחת, ולא הוזכר בגמרא או בראשונים שהטעם הוא מחמת ארמית שאינה מדוברת היום.

פתרון החלום משתנה ממקום למקום

המגן אברהם (סק"י) והמשנה ברורה (ס"ק כא) כתבו שחלק מהפתרונות לחלומות שהוזכרו בגמרא אינם נוהגים בימינו, כיון שהפתרון תלוי בשפה המדוברת במקום שבו חלם אדם את החלום, וכפי שמובא בגמרא (ברכות נו:) שהרואה חתול בחלומו, במקומות שהיה נקרא בארמית שׁוּנְרָא מדובר בחלום טוב, ופירושו שעתיד להעשות לו דבר שהוא יאמר עליו שירה נאה לבורא. ואילו במקומות שבארמית המקומית קראו לחתול שִׁינְרָא מדובר בחלום רע, ופירושו שיקרה לו שינוי לרעה. ולכן הרבה מהחלומות המוזכרים לרעה במקומותינו יש להם משמעות חיובית, ולכן אין אנו בקיאים בפירוש החלומות.

ואגב המגן אברהם (הקדמת סי' תקפג) כתב, שמגמרא זו מוכח שבסימני ראש השנה אין ענין לאכול אלא דבר שבשפת המקום הוא מורה על סימן טוב. ולפי זה כתב הגר"י זילברשטיין שליט"א (ר"ה יב:) בשם גיסו שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאף שכתב המשנה ברורה (סימן תקפג סק"א) שיאכל גזר בראש השנה שהרי באידיש נקרא 'מערין', וגם לשון רביה נקרא כך, אולם במקום שלא מדברים אידיש, וכן אדם שאינו דובר אידיש, אין לו ענין לאכול גזר בסימני ראש השנה.

קרוב משפחה נפטר שוב

מספר שנים שכותב שורות עונה לשואלים מטעם באחד מבתי ההוראה, וקיבלתי שאלות רבות מאד בעניני חלומות, אולם החלום הנפוץ ביותר שגורם לאנשים לפנות ולבקש עליו הסבר, הוא שקרוב משפחה [לרוב אחד ההורים או הסבים] שנפטר מתגלה בחלום ואומר שהוא רעב, או שהוא נפטר שוב. בחלק מהמקרים יתכן והדבר נובע מהרהורי הלב על אותו קרוב ועל פטירתו. אולם במקרה והוא חלום אמת, המשגיח הגאון רבי יחזקאל לווינשטיין זצוק"ל אמר שאם יש לנפטר זכות גדולה הוא מעורר את קרוביו לשלוח חבילות [כלשונו]. כלומר לעשות דברים לעילוי נשמתו בפרט לימוד תורה ונתינת צדקה, שהם המזון הרוחני בעולם האמת, וכאשר צאצאיו עוסקים בתורה ומקיימים את המצוות נחשב הדבר שהוא חי בעולם האמת, וכאשר הוא מרמז שהוא נפטר שוב, הוא מבקש מצאצאיו שבמעשיהם יגרמו לו לחיות.

מה עושים כשחולמים חלום רע?

כאשר חולמים חלום שמוזכר כחלום רע, או שיש תחושה קשה לגבי החלום מסרו חכמים כמה עצות כדי להטיב את החלום, ולגרום שהחלום יתגשם לטובה, וכפי שנפרט:

ברכת כהנים

בגמרא (ברכות נה:) הובא לומר תפילה בזמן ברכת כהנים, וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' קל סעיף א), [נוסח זה נדפס בחלק ניכר של הסידורים, והובא בנספח בסוף המאמר]. אך יש להזהר שלא לומר את התפילה בזמן שהכהנים מברכים, אלא רק בזמן שהם מנגנים, או בזמן שהחזן מקריא לכהנים את התיבה.

בקהילות רבות נהגו בחגים בתפילת מוסף לנגן לפני שהכהנים אומרים שלום כדי שיספיקו לומר תפילה זו. אמנם במקום שלא מנגנים או בארץ ישראל בברכת כהנים רגילה, מי שרוצה לומר תפילה זו, ואינו יכול להספיק לאומרה, יכול ללכת למנין קטן ולבקש מהכהן והציבור לנגן מעט כדי שיוכל להטיב את חלומו בתפילה זו.

הרמ"א (שם) כתב עצה נוספת, שבמקום שאין ברכת כהנים או שאינו יכול להספיק בזמן ברכת כהנים, שיאמר את התפילה בזמן שהחזן אומר שים שלום, ויסיים יחד עם החזן, כך שהציבור יאמר אמן על תפילתו יחד עם תפילת החזן.

אם סיים את התפילה ועדיין מנגנים הכהנים או שהחזן לא סיים את שים שלום, יאמר את תפילת 'אדיר במרום' עד שיסיימו כדי שהאמן תחול גם על תפילתו.

אמירת התפילה כשלא חלם

המשנה ברורה (או"ח סי' קל סק"א וסק"ט) פסק, שמי שלא חלם לא יאמר תפילה זו, משום שאסור לומר שקר לפני הבורא, ואם לא  חלום חלמתי. אך כשאומרים רק ברגל מותר, וכתב הביאור הלכה (ד"ה מאן) שביו"ט שני העולם נוהג לומר, אך לא יאמר חלום חלמתי אלא יתחיל מיהי רצון.

הטבת חלום

השולחן ערוך (סי' רכ סעיף א) כתב שאדם שחלם חלום ונפשו עגומה עליו, יעשה הטבת חלום בפני שלשה מאוהביו, בסדר המבואר בגמרא (ברכות נה:). [כיון שנוסח הטבת החלום אינו נמצא בכל הסידורים, העתקנו אותו בסוף המאמר]. המשנה ברורה (סק"ב) הוסיף, שראוי להטיב את החלום מיד בבוקר לאחר החלום, אך אז אם הוא גם מתענה תענית חלום, לא יאמרו לו המטיבים בנוסח ההטבה 'לך אכול בשמחה לחמך'.

עוד כתב המשנה ברורה (סי' רכ סק"ג) שיש מצוה להיות עם מטיבי החלום, וכן מותר להטיב חלום אף בשבת.

פתרון חיובי

אפשרות נוספת להטיב חלום הוא ע"י פותרי חלומות. בגמרא מסופר במספר מקומות על אומנות שהיתה קיימת בימיהם שהיתה קרויה פותרי חלומות. אולם התוס' (ברכות נה:) כתבו, שאי אפשר לרכוש חכמה זו ע"י ידע או עיון והבנה, ורק אדם ששעת לידתו היתה במזל מסוים יכול להיות פותר חלומות.

ולשם כך נקדים סיפור על פותר חלומות בימי אביי ורבא בשם בר הדיא.

בגמרא (ברכות נו.) מסופר כי פותר חלמות בר הדיא, נהג לפתור את החלומות של מי ששילם לו עבור הפתרון לטובה, ואילו את חלומות מי שביקש פתרון בחינם היה פותר לרעה. האמוראים אביי ורבא חלמו חלומות רבים זהים לחלוטין, והם נהגו ללכת לבר הדיא שיפתור להם אותם, אולם אביי נהג לשלם לבר הדיא עבור כל פתרון, והוא אכן פתר את כולם לטובה, וכך התקיימו הדברים. בעוד שרבא אשר לא הכיר את מנהגו הנואל של בר הדיא, לא היה משלם על פתרון החלום, ולכן רשע זה היה פותר את החלומות לרעה, והם אכן התקיימו ברבא.

אחד מהחלומות הרבים שהוזכרו בגמרא הוא שאביי ורבא חלמו שנאמר להם הפסוק (דברים כח לב) 'בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר'. לאביי ששילם פתר כי אתה תרצה שבניך ובנותיך ינשאו לקרובי משפחתך, ואילו אשתך תרצה שינשאו לקרובי משפחתה, ובסופו של דבר ינשאו לקרובי  משפחתך, ונחשב כאילו הם נתונים לעם אחר. ואילו לרבא שלא שילם פתר שאשתך בתו של רב חסדא תפטר מהעולם, ובניך ובנותיך יגדלו אצל אמא חורגת.

הגמרא מוסיפה כי לימים רבא החל לשלם לבר הדיא תשלום על הפתרונות, ומאז החל לפתור את החלומות לטובה. באחד  החלומות חלם רבא שמקראים לו את הלל הגדול, ובר הדיא פתר את החלום שעתיד להתרחש לך נס.

באותם ימים רבא ובר הדיא הזדמנו יחד לספינה אחת, אולם בר הדיא חשש לנסוע עם אדם שעומד להתרחש לו נס, שמא הספינה תטבע ורבא ינצל וזהו הנס, ולכן ירד מהספינה במרוצה, ותוך כדי ריצתו נפל ממנו ספר פתרונות החלומות. רבא הרים את הספר על מנת להשיבו לבעליו, ובינתים עיין בו, ואז ראה את הכלל הראשון כי כל החלומות הולכים אחרי הפה, כלומר שבכח אדם שניחן שמזל פתירת חלומות לפרש את החלום כרצונו, וכפי הפירוש שהוציא מפיו מתקיים החלום. ואז הבין רבא כי כל הצרות שבאו עליו הם מחמת צרות עינו של בר הדיא שלא הסכים לפתור לטובה בלי תשלום.

כאשר רבא פגש את בר הדיא, אמר לו: 'אני מוחל לך על כל הצער וההפסדים שגרמת לי, אולם על כך שגרמת לפטירת אשתי בתו של רב חסדא אני לא מסוגל למחול לך, ועל שלא ריחמת עלי סופך ליפול בידי המלכות שאינה מרחמת'.

בר הדיא אמר לעצמו, הרי קללת חכם אפילו על חינם מתקיימת, ועל אחת כמה וכמה קללה המגיעה לי בדין. מה אעשה אלך לגלות, וגלות מכפרת עוון. הלך בר הדיא לרומי והתיישב בפתח שומר אוצרות המלך.

בלילה חלם שומר המלך שנכנסת מחט לאצבעו, הלך לבר הדיא וביקש שיפתור לו את החלום, בר הדיא ביקש בתמורה זוז, והשומר סירב, ולכן בר הדיא סירב לומר לו מה פתרון החלום.

בלילה השני חלם השומר שנכנסו מחטים בשתי אצבעות, ושוב סירב לשלם, ובר הדיא סירב לגלות את הפתרון.

בלילה השלישי חלם השומר שנכנסו מחטים לכל היד, הפעם הסכים בר הדיא לגלות את הפתרון כי תולעים אכלו את גלימות המלך. בדק השומר ואכן גילה כי התולעים כרסמו את הגלימות.

בבית המלך שמעו על כך, ורצו להרוג את השומר על רשלנותו, אולם השומר סיפר להגנתו כי יש אדם שידע שהנזק מתחיל ולא הסכים לגלות לי את פתרון החלום, ואילו היה מגלה לי בתחילת הנזק הייתי יכול להציל את הגלימות.

כעסו בית המלך על בר הדיא שמחמת העובדה שהשומר סירב לשלם זוז, הסתיר את הידיעה שהיתה יכולה להציל את גלימות המלך, ולכן נגזר עליו שיהרג במיתה משונה.

המסר היוצא מהסיפור הזה, כי אדם שנולד במזל של פותר חלומות יכול לפתור את החלום לטובה, אם ימצא פירוש יצירתי למראה החלום לטובה.

ולכן כאשר מספרים לאדם חלום יקפיד מאד למצוא פתרון חיובי לחלום, לדוגמא כשאדם מספר שהוא חלם שהוא עומד למות, יפתור לו שהוא עתיד לקיים את המאמר חז"ל אדם כי ימות באהל – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, והחלום בא לבשר לו שיעמול בתורה. וכן על זה הדרך.

אולם בערוך השולחן (או"ח סי' רכ סעיף א) כתב שעדיף שלא לספר כלל את החלום ושלא יפתרו אותו, כיון שנאמר בגמרא (ברכות נה.) שחלום שלא פתרו אותו דומה לאגרת הוראות מהמלך שלא נקראה, ולכן אי אפשר לממש אותה. ואם יספר את החלום אולי השומע יפתור לו את החלום שלא לטובה.

תענית חלום

השולחן ערוך (או"ח סי' רכ סעיף ב) פסק שכוחה של תענית יפה לבטל חלום רע, כמו שאש נתפסת בקלות ובמהירות בנעורת פשתן. והוסיף הרמ"א: ודוקא כשמתענה בו ביום שחלם. וביארו המגן אברהם (סק"ג) והמשנה ברורה (סק"ו) שתענית מועיל כמו קרבן לחטא, וכפי שקרבן מועיל רק עם תשובה, וכפי שנאמר (משלי טו ח): 'זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת ה' וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ', כך גם בתענית לחלום הוא מועיל רק כשהאדם שב בתשובה, וכפי שכתב בספר חסידים שתכלית החלום הוא שהאדם יתעורר לתשובה.

אולם כתבו המגן אברהם (סק"ג) והמשנה ברורה (סק"ז) שהתענית אינה חובה, אם אינו רוצה להתענות אינו חייב, ויכול לסמוך על המבואר בגמרא (ברכות נה:) כאשר שמואל היה חולם חלום רע, היה אומר בבוקר את הפסוק (זכריה י ב): 'וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ' בלשון של קביעת עובדה. ואילו כאשר היה חולם חלום טוב היה אומר בבוקר 'וכי 'חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ'? בלשון תמיהה, והרי נאמר (במדבר יב ו): 'בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ". [המהרש"א (ברכות נה: ח"א ד"ה וכי) ביאר שניתן לקרוא את הפסוק 'חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ' בלשון תמיהה שהרי יש ה"א התמיהה בתיבת הַשָּׁוְא]. הגמרא שם מסבירה את החילוק כי אדם שזוכה לחלום ע"י מלאך הוא חלום אמת, אך חלום רגיל אף אם אינו מהרהורי ליבו הוא ע"י שד, והם חלומות שוא.

עוד כתב המשנה ברורה (סק"ה) שמי שחלש כגון מעוברת או מיניקה לא יתענו, אלא יפדו את בתענית בתרומה לצדקה. [הסכום שיש לתרום הוא עלות המזון של יום אחד].

תענית חלום בשבת

המגן אברהם (או"ח סי' רפח סק"ז) והמשנה ברורה (ס"ק טו וס"ק יט) כתבו, שאין להתענות בשבת אלא באדם שהתענית מרגיעה אותו, והצער של החלום הוא גדול יותר מהצער של התענית. אולם אדם שקשה לו יותר לצום מאשר הפחד מהחלום, או אדם שאינו מפחד מהחלום, לא יצום בשבת.

והוסיפו המגן אברהם והמשנה ברורה (שם) שאף בג' החלומות שהוזכרו כחלומות רעים היה ע"פ רוב מורה השל"ה (שבת נר מצוה ד"ה ותענית) שיקבל על עצמו בשבת יומים צום במשך השבוע, וכיון שהוא נמנע לצום ביום החלום מחמת כבוד שבת נחשב קבלת התענית למעשה, וכאילו התענה ביום החלום עצמו.

סיכום

עיקר החלומות באים מהרהור הלב ואין להם כל משמעות. חלום אמת מגיע רק לאדם ששכלו זך ונקי, וגם תזונתו ובריאות גופו ונפשו מאוזנת. ובימינו אנו אין כלל חלומות אמת. יש דרגה נוספת של חלומות ע"י שד שעלולים לעיתים להתגשם, אך גם בהם אין לפחד מהם, והחזון איש הורה שאינם מצויים כלל בימינו ולכן אין להתענות כלל על חלום ובודאי שלא בשבת. אולם אם מפחד מאד מהחלום יאמר את התפילה בזמן שהכהנים מנגנים בברכת כהנים או כשהחזן אומר שים שלום, ויסיים יחד עם החזן. או שיעשה הטבת חלום בפני שלשה מאוהביו. כדאי שלא לספר את החלום לזולת כדי שלא יפתור לו את החלום לרעה, ואם מספר אדם לחברו חלום יש להקפיד תמיד לפתור את החלום לטובה.

נספח נוסח הטבת חלום

כיון שנוסח הטבת חלום אינו מודפס בכל הסידורים, העתקנו כאן את סדר הטבת חלום:

יאמרו תחלה המטיבין פסוק זה: הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:

החולם אומר ז' פעמים: חֶלְמָא טָבָא חֲזָאִי:

ועונין ג' המטיבין ז' פעמים: חֶלְמָא טָבָא חֲזַיתָ. טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי, רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּ עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דִּי לֶהֱוֵי, טָבָא. וְיֶהֱוֵי טָבָא, טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי:

ואחר כך יאמרו המטיבין ג' הפוכות וג' פדיונות וג' שלומות:

ואומר החולם: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִֹמְחָה:

ועונין: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם: וְלֹא אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:

החולם אומר: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:

ועונין: וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְהֹוָה אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת: וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשֹוֹן וְשִֹמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה:

החולם אומר: בּוֹרֵא נִיב שְֹפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו:

ועונין: וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַֹי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעוֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם: יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

החולם אומר ג' פעמים: יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי:

ומשיבין לו: יְהֹוָה פָּעָלְּךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרוֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר:

החולם אומר ג' פעמים: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

ומשיבין לו: אַל יִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל: יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

החולם אומר: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר, דַבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

והמטיבין אומרים ג' פעמים: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

החולם אומר: תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים:

ומשיבין לו: שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

ואחר כך יאמרו לו: לֵךְ בְּשִׂמְחָה אֱכוֹל לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֵב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ: וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רוֹעַ הַגְּזֵרָה, וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן:

נוסח התפילה בברכת כהנים שהובאה בגמרא (ברכות נה:)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. [אם הוא מסופק אם חלם חלום, מתחיל מכאן] יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלמוּ אֲחֵרִים עָלַי, אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׂע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׂע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְתִשְמְרֵנִי וּתְחָנֵּנֵי וְתִרְצֵנִי:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. סיפור אישי שקרה לנו אשתי מאד מחוברת רגשית לאחיה הקטן וחג סוכות שעבר היינו אצל ההורים שלי והיא חלמה בלילה שאח שלה טיפס מהחלון ונפל ולא הייתה רגועה כלל כל החג ואמרתי לה איזה חלון זה ואז אמרתי לה אם זה זה אין לך מה לדאוג כיוון שיש שם סוכה לא יקרה לו כלום זה היה בצחוק מוצאי החג היא התקשרה מיד ואמרו לה אל תשלאי דוד (שם בדוי) נפל על הגג של הסוכה לתוך הסוכה על הכתפיים של אחד מבני המשפחה הייתי בהלם קצת אבל מעניין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *