שאלה:
איך מותר להתקלח בתשעת הימים לאדם שמאוד מפריע לו לא לרחוץ כל גופו? ומה דיני רחיצה בערש"ק
תשובה:
שלום וברכה
מותר לרחוץ בימים החמים איבר איבר בפושרים, עם מעט סבון, הרעיון הוא מה שצריך ובאופן של נקיון ולא תענוג. בערב שבת מה שנוסף הוא רק שאת הראש ניתן גם בחמין.
מקורות:
האגר"מ (אבהע"ז ח"ד, פ"ד) נקיט בפשיטות שמותר לרחוץ לצורך ניקוי הגוף מהזיעה. ובשו"ת שבט הלוי כתב שבארץ ישראל נהגו להקל בזה, אך ירחץ אבר אבר ולא בבת אחת. ובס' הלכות בין המצרים (להגרמ"מ קארפ שליט"א) הביא שהגר"א דושניצר והגר"מ קלירס הקילו בדבר, ושהגרי"ש אלישיב אמר שלאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום יש להקל, ובלא"ה יש להחמיר.
ובתשובות והנהגות (ח"ד קכ"ט) כתב שאף שמפורסם שמרן החזו"א ז"ל נשאל בזה ואסר אף שמצטערים מן הזיעה, הרי שאין למדים הלכה מפי מעשה, ואולי נתכוין אצלם גם מאיזה טעם אחר, שהרי אפילו אבל בתוך שבעה מותר אם הוא איסטניס שמצטער הרבה וכ"ש כאן, עכ"ל הגרמ"ש. ובהמשך דבריו כתב שאף אם יש להחמיר, הוא דוקא בשבוע שחל בו ת"ב. שאז ישנו יסוד לאיסור רחיצה. אך בתשעת הימים שאינו אלא מנהג (וכ"ש לספרדים שנהגו מנהג זה רק בשבוע שחל בו ת"ב), אם הוא מצטער מזיעה ומחמיר מלרחוץ בצונן הרי הוא מהמתמיהין (!), עכ"ל.
ומ"מ כבר נקטו פוסקי זמנינו שהדבר מסור ללב, שיידע אדם האם כוונתו למנוע את צערו או שכוונתו לתענוג, וה' יראה ללבב. והיינו שפשוט שלא כל זיעה מורגשת ולא צריך להתרחץ בעקבות כל יציאה אל הרחוב החמים. והנה ההגדרה לענ"ד היא שאם היה האדם מתרחץ בתשעה באב עצמו משום הזיעה, יכול הוא להתרחץ משום אותה זיעה גם בתשעת הימים. ומובא שבחור שאל את מרן הגרא"מ שך זצ"ל האם מותר להתרחץ בתשעת הימים והשיב לו שאם היה מתרחץ כשנפטר אביו במצב שכזה, יכול הוא להתרחץ כעת. והלימוד גדול בזה, שאם היינו חשים במנהגי האבלות על החורבן כמנהגי האבלות על פטירת קרובים היינו בודאי נזהרים בדבר ושוקלים את הענין בכובד ראש הראוי, ולא ממהרים להתרחץ בכל תחושה לא נעימה. וה' יראה באבלנו ויבנה בית מקדשנו ותפארתנו.
